הקרב המוצלח על חיי הפגה ששקלה פחות מחבילת סוכר
823 גרם. זה מה ששקלה רומי כשנולדה בשבוע ה-25 להיריון. "לאשתי ירדו המים ורצתי לחפש באינטרנט מה עושים", מספר רועי כ"ץ האבא. צוות הפגייה המסור של ביה"ח סורוקה נלחם על חייה והיום היא תינוקת מתוקה בת תשעה חודשים
"ההיריון היה בסדר", מספר רועי, "לא היו שום סימנים שמשהו הולך לקרות", אבל בבוקר שישי, לפני תשעה חודשים, בשעה חמש, אשתי מעירה אותי ואומרת שירדו לה המים. לא ידענו מה עושים והלכתי לחפש באינטרנט. בדיעבד, אני חושב שבמקום להיכנס לגוגל, הייתי צריך להזעיק מיד אמבולנס.
"הבהילו אותנו לסורוקה. אתה מגיע לבית החולים לפנות בוקר, לא יודע מה קורה איתך. אתה מובהל למחלקה - צפצופים, אורות, קולות של בכי. מנסים להסביר לך ואתה לא בדיוק קולט".
האמא מוריה: "רומי נולדה בשבוע ה-25 להיריון. אני לא רציתי ניתוח קיסרי, כי חשבתי שאולי בכלל אפיל. אמרתי שאם כך, אנסה להיכנס שוב להיריון מיד. כשהגעתי הרופאים דיברו איתי על סיכויי ההישרדות. אמרו לי שמדובר בלידה מסובכת ושיעשו הכל".
רומי, מוריה ורועי כ''ץ. הוגדרה ''על גבול החיים''
צילום: דודו גרינשפן
"היא נראית כל כך שברירית"
רומי נולדה במשקל 830 גרם בשבוע ה-25 להיריון. "830 גרם זה פחות מחבילת סוכר", אומר רועי. ד"ר אגי גולן, מנהלת הפגייה, מספרת כי לידה כה מקודמת היא על סף "גבול החיים".
"אנחנו מדברים על פג, שכלל המערכות שלו לא התפתחו, שהוא לא מוכן לחיות מחוץ לרחם. חייבים ליצור עבורו סביבה שתספק לו את כלל הצרכים. הוא לא נושם לבד, הוא לא אוכל לבד, אין לו יכולת לשמור על חום גופו. כל זה נעשה על ידי טיפול תומך. אפילו יש לשמור על לחות, כי גם את זה אין לו".
מוריה לא זזה מהפגה. מכאן ועד לצאתה מהמחלקה, התחילה דרך ארוכה. זה אומר, למשל, שאחת לשלוש שעות וחצי, יש להניק את הפגה בחלב אם. "אלא שאנחנו, ההורים, חששנו בכלל לגעת בפגה, כי היא הייתה נתונה בתוך אינקובטור גדול, מחוברת לצינורות. איך אפשר לגעת בה? אתה
חושש. אתה מפחד, היא נראית כל כך שברירית", מספר רועי.
אבל, ד"ר אגי אומרת כי הקשר בין הפגה להורים חשוב ביותר. "במחלקה, האחיות יודעות איך להביא את התינוקת לאם. איך להניח אותה עליה, עם כל הצינורות. הקשר הזה חשוב מאוד ואנחנו מעודדים אותו". הרי כשתינוק נולד בעתו, דבר ראשון שעושים הוא להניח אותו על חזה אימו.
רומי שהתה במחלקה כשלושה חודשים לאחר לידתה, כי לפניה עמד תהליך קשה: לעבור מהתמיכה של המכשירים, לפעילות עצמונית. לידה בשבוע ה-25 להיריון, אשר תסתיים בתינוקת בריאה וחייכנית, היא דבר נדיר. נדיר, אבל לא בלתי אפשרי.
רומי הקטנה מביטה עם זוג עיניים ענקיות בהוריה וצוחקת. ד"ר אגי אומרת שכל תינוקת כזו נותנת לצוות את הכוח להמשיך הלאה. כל תינוק היוצא את הפגייה הוא שמחה גדולה.
ד"ר אגי, מי בכה יותר כשההורים יצאו את המחלקה עם רומי – את או הם?
"אין בכי, אולי דמעות של שמחה והתרגשות והמון סיפוק. כולנו מתרגשים ובמחלקה יש כבר פגים שלנו שעושים בר או בת מצווה ואפילו כאלה נשואים. הקשר נשמר ולנו מרגש לראות אותם ולקבל מהם את היחס החם".
רומי כ''ץ וד''ר אגי גולן. ''דמעות של שמחה והתרגשות והמון סיפוק''
צילום: דודו גרינשפן
אקו"ם