שדר הרדיו שסובל מקשיי דיבור הפך לזמר מצליח
הוא מגמגם וכבד ראייה, אבל זה לא מונע מחנניה כהן מנתניה להפוך לזמר מצליח ושדרן ברדיו המקומי ברמת השרון. כהן: "כשאני מול המיקרופון כל הבעיות נעלמות"
נקודת הפתיחה הזאת לא בישרה טובות, אבל כהן, תושב נתניה, לא נתן למגבלות הללו להכריע אותו. כשדר תוכנית המוזיקה הלטינית ברדיו קול רמת השרון (106 FM), הוא שוכח מהגמגום וממגבלות הראייה.
כשהוא רוצה להשתחרר ולהראות שעל אף הכול הוא יכול להצליח בגדול, הוא עולה על הבמה, תחת שם הבימה "אלחנדרו" ושר שירים בספרדית, ממש כמו חוזליטו. "אף פעם לא התייחסתי למגבלות שלי כאל בעיה. כשאני שר הגמגום פשוט נעלם", הוא מספר. "זה סוג של מפלט, כי שם אתה הכי בטוח בעצמך. אין לך את החשש הזה שמה שייצא לא יהיה טוב. על הבמה אני הכי טוב".
מדי יום שלישי בצהריים, בין 12 לאחת, משודרת בקול רמת השרון התוכנית "קוקטייל לטיני", שבה משודרים שירי האהבה הגדולים ביותר. אחרי הכול, מי המאהבים הגדולים ביותר אם לא אנשי אמריקה הלטינית. מאחורי עמדת השידור יושב חנניה כהן, אחד האוהדים המושבעים של הז'אנר.
"האהבה שלי למוזיקה החלה בגיל צעיר, למעשה מאז שאני זוכר את עצמי", הוא מספר. "התחלתי להקליט בטייפ עם קסטות. הייתי מקליט את עצמי וקטעים מהרדיו כדי שאוכל לשמוע שוב, הייתי מקליט גם קטעים שהיה קשה להשיג אותם, קטעים נדירים שאי אפשר היה לשמוע ביום יום".
את אהבתו זו הוא ביטא גם בשירה. "בגיל 13 כבר התחלתי לשיר בכל מיני להקות בבית הספר ובהרכבים בנתניה. שרתי בעיקר מוזיקה ישראלית".
והגמגום לא הפריע לך?
"לא נולדתי מגמגם. אני לא כל כך זוכר מתי זה התחיל, אבל סיפרו לי שבגיל 4 נבהלתי מכלב ברחוב והתחלתי לגמגם, וזה הפך להיות חלק ממי שאני".
איך הסתדרת עם זה?
"אף פעם לא התייחסתי לזה כבעיה, אלא לכל היותר כקושי. בגלל שנולדתי לבקן סבלתי מבעיות ראייה, אבל זה לא הפריע לי לעשות את מה שאני אוהב".
בשלב מסוים החליט כהן להתמקצע במוזיקה הלטינית. לעובדה שבביתו דיברו ספרדית הייתה תרומה מכרעת לבחירה שלו. "אני נולדתי בארץ, אבל ההורים שלי עלו ממרוקו, מאזור שבו דיברו ספרדית. בבית שמענו מוזיקה לטינית. בגיל 17 או 18 התחלתי להעמיק במוזיקה הזו. באותה תקופה התחילו לשדר בארץ תוכניות טלוויזיה מאמריקה הלטינית, ואני יכולתי להתעמק בהן יותר מכל אחד אחר".
כשהגיעה שעתו להתגייס לצבא, כהן קיבל פטור, אבל הוא התעקש להתנדב, כדי לתרום
כאשר כהן שר הגמגום שלו נעלם כמו במעשה פלאים. התופעה הזאת אינה ייחודית לו (יהודה פוליקר הוא המגמגם המפורסם ביותר ששר), אבל נדמה שאצלו זה עוצמתי במיוחד.
"שאלתי את הרופאים איך זה קורה, ואין תשובה חד משמעית", הוא אומר. "אחת התשובות שנתנו לי הייתה שהאונה במוח שאחראית על השירה לא נפגעה. לא חקרתי את הנושא כי זה לא מפריע לי. אני חי עם זה בשלום ולא דופק חשבון".
זמן לא רב לאחר שחרורו החליט כהן לטרוף את העולם. "אני חולם בענק", הוא מעיד על עצמו. "החלום שלי היה להצליח בחו"ל במיאמי, שנחשבת לבית של המוזיקה הלטינית".
הוא הצטייד בשם הבמה אלחנדרו ("חנניה ולטיני לא הולך ביחד, אז הייתי צריך למצוא שם במה שיתאים למוזיקה שאני שר") ובגיל 23 המריא לארצות הברית. "נסעתי למיאמי לבד בלי להבין בכלל מה קורה. הייתי תמים ולא הבנתי מי נגד מי. אתה צריך מנהלים ומישהו שיקדם אותך, ולי לא היה. בסופו של דבר הבנתי בדרך הקשה שזה לא פשוט כמו שזה נראה".
התייאשת?
"ממש לא, אני אף פעם לא אוותר על החלום שלי. אחרי שחזרתי לארץ למדתי סאונד ועשיתי קורס ברדיו וטלוויזיה. אחרי שסיימתי לקח לי כמעט שנתיים עד שמצאתי עבודה, כי העולם לא הכי מקבל ומפרגן כשאתה בא ומציג את עצמך כמו שאתה. אבל זה אני, וזהו".
בסופו של דבר הגיע כהן אל המנוחה והנחלה בקול רמת השרון. "ידידה שלי הכירה מישהו שמשדר ברמת השרון והוא שמע שצריכים טכנאים. הגעתי והתחלתי לעבוד כטכנאי של אחת התוכניות. אחר כך יניב מורוזובסקי, שניהל את הרדיו, בא אליי עם הצעה שנשמעה לי כמו בדיחה. הוא רצה שאני אשדר שעה של מוזיקה לטינית. זה נשמע לי הזוי ולא הבנתי איך הוא רוצה שזה יעבוד. כשהתחלתי לשדר נזקקתי לעריכה מסיבית, אבל עם הזמן לא היה מה לערוך".
הגמגום לא מפריע לשידור?
"לא, הגעתי למצב שאני מראיין, שזה דבר שלא חשבתי שיקרה. זה קורה בזכות העובדה שאני לא מתייחס לבעיה שלי כמגבלה".
אתה מרגיש שהגשמת את המטרות שלך?
"מבחינת עבודה ברדיו, כן. אבל מבחינת החלום שלי להתפתח כזמר, יש לי עוד לאן להגיע. אני צריך גב ותמיכה. הקהילה הלטינית בישראל קטנה והמוזיקה הזאת היא לא במיינסטרים. אני כרגע לא מרוויח כסף משירה, ההופעות זה יותר לפאן. אני יוצא עם הרכבים לטיניים ומופיע בכל מיני מקומות".
מה ההופעה הכי גדולה שהייתה לך?
"הופעתי עם לילה מלקוס, שהיא זמרת מצליחה ומוכרת. הגעתי פעם להופעה שלה והיא הפתיעה אותי כשהעלתה אותי לבמה. היה שם קהל רב, ופתאום היא קראה לי לעלות בלי שהייתי מוכן. זה יצא מדהים".
מה עם אהבה?
"אני מאוד רוצה למצוא אהבה. אני מתחיל עם כל אחת ולא אכפת לי מה היא תחשוב עליי. מצד שני, מאוד קשה לי למצוא מישהי שתהיה אמיתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם