איך הגיע הסביח התל-אביבי הידוע לפרדס חנה?
האם הסביח בטשרניחובסקי פינת אלנבי, שהפך למוסד פופולרי בתל אביב, התרחב ופתח סניף חדש בלוקיישן הלא ממש צפוי - פרדס חנה?
פליירים שבישרו בשבוע האחרון על פתיחת הסניף בפרדס חנה וכן קופונים לסניף החדש שהוצעו לרכישה באחד מאתרי הקופונים עוררו רושם כאילו מדובר בצעד ראשון בדרך להפיכת הסביח התל-אביבי, שפועל מאז 2007, לרשת.
אבל, כפי שמעיד בעל הבית אפי רז, לא כך הדבר. לא התרחבנו, הוא הבהיר וסיפר כי אחד מלקוחותיו הקבועים איתמר ביטון, שגדל בפרדס חנה, ביקש לעבור אצלו התמחות כדי לפתוח שם דוכן סביח משלו. במשך מספר שבועות חנך רז את ביטון ועתה החליט ביטון להקים דוכן משלו, הנושא את אותו שם.

"פתחתי את הסניף אחרי שלמדתי את רזי המקצוע מאפי", מספר ביטון. "זה סניף גדול, לא כוך כמו בטשרניחובסקי. למרות שזה נמצא בפרדס חנה, אני מאמין שאצליח למשוך גם לקוחות מהמרכז, שנוסעים צפונה ועוברים פה
"לא מפריע לי שהוא משתמש בשם ובמוניטין של סביח טשרניחובסקי", מפתיע רז אך מדגיש שבינו לבין ביטון אין קשר עסקי, לא במישרין ולא בעקיפין.
אבל המותג שלך עלול להיפגע אם הסניף בפרדס חנה לא יצליח.
"איתמר זה ילד שאני אוהב ומפרגן לו. זה נכון שאני לא יודע איך הוא עושה את המנה ואיך הוא משרת את הלקוחות שלו, אבל אני סומך עליו. אני לא מאמין שיהיו שם בעיות ומקווה שהוא עובד טוב".
יש לך מחשבות להתרחב בעתיד, אולי למכור זיכיונות?
"לפעמים עולות מחשבות כאלה, אבל אני עסק קטן. אין לי כוחות בשביל זה – לא כוח נפשי ולא כוח אדם. קשה למצוא עובדים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות.
"מבחינתי, יש דברים חשובים יותר מכסף. לפני הכל, האיכות של מרכיבי המנה שאני מוכר. לשיטתי, הלקוח שאני משרת כרגע הוא הכי חשוב בעולם, וכך יהיה עם כל אחד ואחד שיגיע תורו".
לפני כ-13 שנים הוא פתח את הסניף ברחוב פרישמן, שעדיין פועל היום. לדבריו, זה היה סניף הסביח הראשון בעיר העברית הראשונה. ב-2004 נטש את פרישמן וב-2007 פתח את סניף טשרניחובסקי.
זר שמגיע למקום יתקשה לאתר אותו. על דלתות הסניף מודבקות עשרות מודעות למופעים. צריך עין חדה כדי להבחין בכיתוב "סביח טשרניחובסקי" שצבעו דהה מזמן. אבל זה לא מפריע ללקוחות הקבועים הרבים, שבאים לטעום ממספר וריאציות של סביח, בהן גם מנה מפתיעה של סביח גבינה.
את העין מושך שלט מאיר עיניים שתלוי על הקיר מאחורי הדלפק עליו כתוב בכתב יד, "אין מכירת סביח בלי חציל". "זה קטע שמאוד מעצבן אותי. כמו להיכנס לפלאפל ולקנות פיתה עם סלטים", הוא מסביר.
"היה לי מקרה בפרישמן שלקוח ביקש מנה בלי חציל. אחריו עמדו עוד חמישה שלא היה להם מושג מה זה סביח. גם הם ביקשו ממני לא לשים חציל בפיתה. מאותו רגע חציל במנה הפך אצלי לטאבו. זה אולי לא כלכלי, אבל היום אני לא מסכים למכור מנה בלי חציל".
