כל הז'יטונים על פדידה: עוד מבט על הדרבי של רחובות
מחזה סוריאליסטי: ראש העירייה רחמים מלול לחץ את ידי השחקנים עם הבטחה לאצטדיון עירוני. בכינו. רשמים מהדרבי הרחובותי
מרמורק ושעריים מציגות מופע של שנאה
חורף שנת 1960 היה אחד הגשומים. הירדן עלה על גדותיו יותר מפעם אחת והיבולים של קבוצת כנרת השוכנת לחופה הדרומי של הימה שטו להם במורדות הנהר בואכה ארם נהריים.

בשכונת מרמורק שבפאתיה הדרומיים של רחובות לא הזילו דמעה, ההיפך. היו כאלה שבתפילת הבוקר קראו בדבקות יתרה את משיב הרוח ומוריד הגשם, העלבון - למרות השנים - עדיין צרב.
גם בשכונת שעריים הסמוכה לא בדיוק אהבו את הקיבוצניקים מעמק הירדן. בגללם הם פה, המרמורקים האלה, רטנו בשעריים, וגם על ראשי הסוכנות לא הייתה ל"ירדנים" מילה טובה, לא יכלו להביא אותם לנגב או לערבה? דווקא לרחובות?
וגם קבוצת כדורגל הם הקימו, אבל מי רואה אותם ממטר.
באחת קבענו במטאורולוגית, יהודה צרפתי ומוטי פוגל מגבעתיים, דובי אטינגר משיכון ותיקים ברמת גן, וחולוני אחד. מעולם לא הבנתי את סוד הבריאה, שני בחורים מגבעתיים אוהדים, בהתאמה, את הצהובים מתל אביב ואת הכחולים מפתח תקווה.
דובי אטינגר אהד את הכח מכבי רמת גן, בגלל בן השיכון רוני שורוק. בגיל 14 אטינגר נרשם לאגודה והחל להתאמן בקבוצת הנערים. אחרי שני משחקי ליגה ומשחק אימון נגד הנוער החליט כי מיצה את הפוטנציאל והודיע על פרישה.
באחד מימיה הסוערים של שנת 1968, בדרכו משם לאי שם, עצר בצומת רעננה כדי
מה אתה משחק? שאל האפסנאי את דובי כשהגיע וביקש נעליים. חלוץ מרכזי, ענה כלאחר יד. אז לא באת למקום הנכון, הפטיר האפסנאי, יש לנו בצנטרפוריה את חיימק'ה צ'יריק, הוא זרק את הפועל ירושלים מהגביע, ואת בני יהודה גם. ככה, מלמל לעצמו הצעיר שתלה את נעליו בגיל 14 ועמד לחדש ימיו בעיר השרונית.
באימון של יום רביעי שיחק אטינגר עם קבוצת המילואים. בשבת הייתה אמורה הפועל רעננה לארח את המוליכה הפועל חדרה. חיים צ'יריק קיבל כדור כ~30 מטרים מהשער והחל לדהור, אטינגר חתך אלכסונית, נכנס בו עם הכתף (דחיפה חוקית) ושלח את חיימקה אל מעבר לגדר.
טוביאש עצר את האימון, קרא אליו את ה"טאלנט" ובישר לו חגיגית: בשבת אתה שומר על שולם שוורץ ואבי ארגז, שני הקאנונים של חדרה. יהיה לי קשה לשמור על שניהם, הייתה התשובה. לא על שניהם, הסביר לו המאמן, תשמור על שוורץ ואחרי רבע שעה על ארגז, האמבולנס עליי.

בדקה הרביעית פרץ שולם מימין, אטינגר שעט לעומתו, שולם נפנף אותו כמו עשן של מנגל והבקיע את הראשון. בדקה העשירית הוא שם את השני, ארגז הוסיף שניים משלו במחצית השנייה, שש שנים לאחר הודעת הפרישה הראשונה, תלה דובי אטינגר את נעליו שנית, הפעם לתמיד.
אז באחת קבענו במטאורולוגית, באחת וחצי היינו במגרש ברחובות, הכרטיסים אזלו כבר באחת עשרה. קפצנו מעל החומה, מכבי שעריים נגד הפועל תל אביב. משחק אחרון, תרתי משמע לשעריים. הפסד והיא בליגה השנייה, ניצחון להפועל ויש אליפות לאדומים. שער של מורדכוביץ' בשלהי המחצית השנייה שלח את שעריים למשחקי דרבי נגד מרמורק.
כבר שבוע שהעיר רחובות חצויה. בשבת, בקריית אליעזר, יתקיים הדרבי - שעריים נגד מרמורק. המנצחת תעלה לליגה הלאומית. כדי להפיג את המתח, הציע ראש העיר לקיים ארוחה משותפת של שתי הקבוצות.
אנשי שעריים ביטלו את ההצעה: עדני ממרמורק מסוגל לקנות שחקנים שלנו בין החומוס לשיפודים. 15 אלף אוהדים מילאו את יציעי קריית אליעזר, טוני שרעבי הבקיע שניים, יוחנן צוברי, שחקן רכש מהפועל חולון, נתן את משחק חייו, מרמורק עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית.
חמש דקות אחרי שריקת הפתיחה לדרבי הרחובותי שמתקיים, איך לא, בראשל"צ, סגר הקופאי משעריים את הקופה והלך למדרגות. 2,000 כרטיסים נמכרו, הודיע חגיגית לגזבר, בליגת העל אין כמות כזאת של צופים. הפסדת מחזה סוריאליסטי, אמרו לו. ראש העיר רחמים מלול לחץ את ידי השחקנים עם הבטחה לאצטדיון עירוני. בכינו.
הקופאי עלה ליציע וספק כפיו בהנאה. התהפכו היוצרות, בישר לחבריו. אנחנו ה"ירדנים" בכל ימות השנה, אבל היום דווקא אוהדי מרמורק יושבים ביציע שקרוב יותר לרבת עמון, השמש על פניהם וחרא עליהם. גורם המקורב להנהלה של מרמורק מסר בתגובה כי את הדרבי שלהם הם יקיימו באצטדיון רמת גן וה"שערוקים" יקבלו כרטיסים ליציע 25, כחגבים ייראו בעינינו מהמרחק הזה.
את המשחק של שעריים אמור לנהל עוז ברנדויין, עכבר עם אף של פינוקיו, זאת הדעה על הברנש במסדרונות מכבי בת ים. היה שותף פעיל לירידה לליגה א', הבטיח לבת ימים כי יעזור לעלות בחזרה, הציעו לו חוזה במסגרת האפשרויות וסיכמו בלחיצת ידיים. למחרת סימס למאמן כי אשתו קיבלה צירי לידה ולא יוכל להגיע - ורץ לחתום בשעריים.
במרמורק שמים את כל הז'יטונים על חנן פדידה. בדקה ה-54 הוא עומד בפני המפץ הגדול, כחמישה מטרים מהרשת. שערוקי מזדמן מתקל אותו מאחור, מהיציע זה נראה האימא של הפנדלים, אבל השופט מוציא לו צהוב על התחזות.
אין לנו מסך טלוויזיה מול העיניים, גם לשופט לא, אז התקשרנו למפעילים של אתרי הליגות הנמוכות וזאת התשובה שקיבלנו: "לנוכח עברו של פדידה, האיש מתחזה סידרתי וכנראה שלא היה כלום".
"תוספת זמן של דקה אחת", הודיע הכרוז בפאתוס של הר הבית בידנו. קנאפו ממרמורק הגביה כדור חופשי, חנן פדידה - כל הז'יטונים עליו - התרומם ונגח לרשת. הרבת עמונים במזרחי יצאו בריקוד תימני, במערבי ארבעה פרח'ים לא צעירים מטפסים על הגדר ומקללים את המאמן מנחם איריס. מסך.