מלתעות, גרסת חוף הסלע בבת ים
המתרחצים הקבועים בחוף הסלע בבת ים נכנסים לים רק עם גרביים. הכול בגלל דגים מסתוריים שנושכים אותם עד זוב דם. מתרחץ ותיק: "אני מגיע כל יום לים עם אשתי, וכל יום אנחנו ננשכים"
"זה כבר כמה שנים שהדגים האלו נמצאים בחוף שלנו", אמר השבוע ק', עובד עירייה, "אבל השנה זה החריף. כל מי שנכנס למים יוצא עם נשיכה. אפילו עכשיו, לקראת סוף העונה, זה הפך גרוע יותר וקשה יותר".
ק' כמובן לא מדבר על דגי פיראניה הידועים בשיניהם החדות (אלה אינם מצויים בארץ), אלא על דגים אלמונים, שאיש בבת ים עדיין לא תיעד אותם ולכן לא זוהו. בכל מקרה, לפי עדויות מתרחצים, הדגים הללו נושכים וזה לא נעים במיוחד.
"לא הייתי בחוף כבר שנים ובאתי ליהנות מהיום היפה הזה", מספר לנו ארי, בשנות הארבעים לחייו, "נכנסתי למים, שחיתי, ופתאום מסביב הגיעה לאוזניי שמועת הדגים הנושכים. מהר מאוד הבנתי שזו לא שמועה וחשתי את שיניהם על בשרי".
מה הרגשת בדיוק?
"הרגשתי דקירות בכפות הרגליים. ראיתי את הדגים האלה במים העמוקים".
איך הם נראים?
"צבעם חום, בזנב יש להם מעין פס בצבע שבין צהוב לזהב, וגודלם בין 4-10 ס"מ. תראי, אין לי פצע או סימן דם, אבל הם נשכו אותי כמו שצריך".
עם המידע הזה פנינו השבוע אל ד"ר דני גולני. הוא ביולוג ימי העוסק שנים רבות בביולוגיה, אקולוגיה וסיסטמטיקה (גילוי ותיאור מגוון מיני זנים) של דגים ובחקר הדיג. הוא אף משמש כאוצר אוסף הדגים של האוניברסיטה העברית ומחבר הספר "מדריך הדגים של ישראל".
"צריך לראות את הדג כדי לקבוע מה הוא בדיוק, אבל מהניסיון
הוא נמצא בים התיכון?
"יש תופעה של דגים שמגיעים מים סוף ומתנחלים אצלנו בים התיכון, ויכול להיות גם שזה אחד מהם".
יש בארץ דגים שנושכים? זו תופעה מוכרת?
"אני מכיר את זה וראיתי את זה מספיק. אלו דגים שנמצאים באזור החול וגם איפה שיש אבנים".
הם מהווים סכנה למתרחצים?
"אני לא נביא, אבל אם זה הדג שאני חושב עליו אז התשובה היא לא. חוץ מנשיכות הם לא יעשו דבר. הדגים הנושכים הם בדרך כלל הצעירים, הבוגרים יכולים להגיע גם ל~25 ס"מ. בדרך כלל כשהם בוגרים יותר, נניח מגודל של 15 ס"מ, הם מצויים רק בסלע ונצמדים אליו. הם נפוצים ומוכרים לדייגים ולאנשי הים".
למען רווחת קהל המתרחצים, יש דרך להרחיק אותם מהאיזור?
"התשובה היא לא. אין אפשרות כזו. מה שצריך לבדוק זה האם הייתה עלייה אמיתית במספרם בים כמו שטוענים המתרחצים הקבועים, אם זה באמת הדג הזה, אז יכול להיות שהייתה שנה מאוד מוצלחת מבחינת התרבות ולכן יש הרבה דגים. או שיכול להיות שזה בכלל דג אחר שהצטרף למחוזותינו. אין לדעת בצורה ודאית עד שלא רואים את הדג".
אז מי הוא דג הסרגוס? מדובר בדג נפוץ בים התיכון ממשפחת הספרוסיים שמאופיינים כטורפים ובעלי מערכת שיניים חזקה בעזרתה הם מפצחים קונכיות וצדפות. הוא בעל גב קמור ופסים שחורים ואפורים. עובדה מעניינת לגבי הדגים הללו: במהלך חייהם נהפכים רבים מהזכרים לנקבות. דג זה נחשב לדג מאכל משובח ביותר וטעמו כטעם "ים".
"אני מכיר את החוף טוב, אלו דגים שנמצאים שם שנים. יכול להיות שהם התרבו בשנים האחרונות", אומר ד"ר נדב ששר, ביולוג ימי משלוחת אוניברסיטת בן גוריון בקמפוס אילת, שמסביר כי אמנם כל ביקור בחוף יהווה מכאוב, אך זה שווה כל רגע: "הדגים נוהגים לשכון בדרך כלל ליד הסלעים. אלו דגים שאם הם רואים עור מת או קצת דם, במקום הזה הם ינסו לנשוך.
"אני מכיר את החוף הרבה שנים ומגיע אליו עם סטודנטים שלי. זהו חוף שמבחינה ביולוגית הוא פנינה מדהימה: יש פה תמנונים, אלמוגים, קיפודי ים, כוכבי ים קטנים, והכל בין ציבור המתרחצים שלא מפריעים להם. הם חיים הרבה מאוד זמן יחד ובשלום. החוף גם עובר החלפה של מיני צדפות עם השנים, דברים נהדרים ומסעירים קורים שם. מדובר בחוף עשיר שמשמר את עצמו ככזה במשך השנים. אז יש קצת דגים שנושכים, אז מה? הוא עדיין שווה ביקור. זה חוף מרשים במיוחד".
המבקרים הוותיקים בחוף הסלע, אלו שלא מפספסים ולו שחיית בוקר מרעננת אחת, מספרים כי הם ננשכים באופן קבוע, אך לא ינטשו את החוף האהוב עליהם. חלקם מצאו שיטה פשוטה, יעילה וחסכונית להתגבר על מכשול הדגים הנושכים: הם גורבים גרביים גבוהות שמגיעות ועוטפות (כמעט) אפילו את הברכיים.
"אני לא מוכנה שהדגים יפריעו לי בשחיית הבוקר שלי", מסבירה לי סווטלנה, שחיינית ותיקה בחוף הסלע. "אני שוחה כאן הרבה שנים, וראיתי אנשים ששמים גרביים נגד הנשיכות וזה באמת עוזר".
"אני מגיע כל יום לים עם אשתי, וכל יום אנחנו ננשכים", מספר רמי כרמונה, "אני נוהג להיכנס לים בחודש יוני עד מתי שכבר ממש קר. הדגים נושכים מהברך ומטה, נטפלים בעיקר לפצעים. אבל גיליתי שאם אני בא עם קצת לחם, הם טורפים אותו ולא אותי", הוא צוחק.
למה לא ללכת בכל זאת לחוף אחר?
"זה החוף הכי טוב בארץ, מה זאת אומרת?", הוא שואג, "החוף תחום כמו בריכה והמים מתחלפים. חוץ מהדגים, נפלא כאן".
יש מתרחצים שלא מוכנים להשלים עם הנשיכות החוזרות ונשנות. "זה הורס את כל חוויית הכיף", אומרת נטלי, צעירה בת שלושים, שמקפידה לדבריה להגיע לפחות פעמיים בשבוע לחוף. "כתבתי על הנושא מכתב לעירייה ולגופים שעוסקים בשימור הים והחופים, כי זה באמת מעצבן.
"אני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה כבר. זה באמת מרגיז. אני מאוד אוהבת את החוף הזה, הוא ייחודי, נוח וקרוב הביתה, אז לפעמים סופגים את הנשיכות ולפעמים זה יותר מדי ומתפנים לחוף אחר, עושים הפסקה מחוף הסלע".
כדי להבין האם מבקרי החוף חוו פציעות גדולות יותר מנשיכה סוררת מדי פעם, פנינו אל תחנת העזרה ראשונה הממוקמת בחוף. "מתחילת העונה", סיפר א', חובש בתחנה, "קרו לי שלושה מקרים של אנשים שממש נפצעו ודיממו באופן רציני מהדג הנושך. אלו היו אנשים מבוגרים, שהדג נשך את הנימים והוורידים הבולטים שיש להם ברגליים, באיזור השוק".
מה הטיפול שהם קיבלו?
"בדרך כלל אני מחטא עם פולידין ובעיקר מפעיל לחץ לעצירת זרם הדם".
האם יידעת את עירית בת ים בנושא?
"לא".
"על פי מיטב ידיעתנו מדובר בדגיגונים, בדומה לדגים מזנים שונים, וגם מדוזות. כולם חולפים בים ולא ניתן להרחיקם כמובן", נמסר מעיריית בת~ים, "לא מדובר בדגים נושכים אלא בדגיגונים מזן דגי הפדיקור שנפוצו לאחרונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם