"מחקו אותנו": ורדינה כהן לא סולחת
לוורדינה כהן, ההיא ש"נסעה בעקבות האהבה", יש בטן מלאה. על התקשורת, הטלוויזיה, הרדיו, "כוכב נולד", "דה ווייס" ומי לא. בכל זאת היא אופטימית, עובדת על שני אלבומים חדשים ועסוקה, כפי שהיא טוענת, בהישרדות. פרק נוסף בפרויקט החגיגי של "זמן חיפה" על הכוכבים שכבו אחרי להיט אחד
"התקשורת מחליטה מי נעלם ומי לא, והנתון הזה נכון לא רק לגביי, אלא גם לגבי המון אמנים עם רזומה שהתקשורת לא מתייחסת אליהם, שעובדים ללא הפסקה והקהל אוהב ומעריך. נכון, העבודה לא זורמת כמו פעם, אבל היום אין שום יחס בתקשורת. פעם היה רק ערוץ 1, ואז כולם ידעו מי שר מה ומי גיהק מה, ידעו הכל. אז גם היה מקום לכל האמנים כולם, לא רק לז'אנר מסויים אחד. עכשיו יש המון ערוצים, אבל אין תוכניות אירוח שמארחות אמנים ותיקים, וכל מה ששומעים היום זה רק ריאליטי וזמר ים תיכוני בטלוויזיה. 'אתה תותח' זה טוב למסיבה, אבל זה שיר השנה זה? 90 אחוזים מהמוזיקה הים תיכונית זה סתם".
>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
>>> אלוהים נתן לו מתנה: איתן מסורי חולם על קאם-בק
כשכהן מתחילה לדבר על המוזיקה של היום - קשה לעצור אותה, וללא ספק יש לה מה להגיד. "ויש את אמני 'כוכב נולד', עכשיו גם 'דה ווייס'. זה טוב ויפה, אבל חסר פרופורציה. האמן הכי גדול, היום או אז, לא יכול להגיע לרמות החשיפה שתוכניות הריאליטי מספקות בעזרת אף יחצ"ן. גם אם זה לא מביע שום דבר, רק חשיפה רגעית, ביצי זהב שטובות לתקופה מסוימת ואז נעלמות. פעם חברות התקליטים היו משקיעות באמנים. הן היו רודפות אחריך עם הצעות לחוזים של חמש שנים כדי להחתים אמן רציני, עם אמירה. היה שיווק רציני. היום זה מה שמבדיל בינינו לבין חו"ל.
"תרבות הריאליטי והפופ קיימת בכל העולם, מדובר באופנה וזה דבר נהדר, צבעוני ותוסס. אבל בחו"ל לא שכחו את מי שבאמת קובע את התרבות, ופה אין. מחקו אותנו. אני עוד קטנה, אף פעם לא הייתי בטופ של הטופ, אבל זה נכון לגבי כולם. כשמדובר בפרסום - מחקו אותנו כאילו אנחנו לא קיימים".
ה"אני מאשים" של כהן חוצה גם את גבולות המרקע, ומגיע לגלי האתר. "גם לגלגל"צ יש חלק גדול בעניין הזה", היא מוסיפה. "היתה תקופה שהם דחקו את האמנים הוותיקים, לטובת אמנים ששייכים לז'אנר תל אביבי אפלולי. קשה לקרוא להם זמרים בכלל, בדיחה שמשמיעים אותם. זו אפסיות, לא בינוניות אפילו. הגעתי למשרדים שלהם כדי להבין למה לא משמיעים שירים
כהן, 51, היא בתו של שלמה כהן (סולימאן הגדול) ואחותם של חופני, פיני ויזהר. היא מתגוררת כיום בחולון, עם בעלה, צור בן זאב, מוזיקאי אף הוא.
כהן אמנם עם בטן מלאה על התנהלותה הקלוקלת של התקשורת לסקר את התרבות באופן מהימן, או ביכולתה לפענח ולשקף את רצון העם, אך עם זאת, למרבה ההפתעה אחרי שורות הזעם האחרונות שנכתבו - אופטימית, בטוחה בעצמה וברפרטואר שלה. "היום זה משגע אותי שאני נכנסת למקומות, ואתה זורק שמות של אמנים שכולם צריכים להכיר ולא מכירים אף אחד, אפילו את יזהר לא כולם מכירים", היא תובעת את עלבון המשפחה.
"הם (יוצאי תוכניות הריאליטי, ר"י) מבצעים את השירים שלנו, ואז נעלמים אחרי יום. כל כך הרבה שירים נפלאים החבר'ה הצעירים לא היו מכירים בכלל, אם לא היו מבצעים אותם ב'כוכב נולד'. הם לא מבינים שזו רק ההתחלה, שצריך להשקיע הרבה כדי להגיע למקום מכובד. קול טוב זה נחמד, אבל זה לא מספיק. צריך גם לדעת להגיש, וצריך לדעת מה".
אך לכהן יש גם מודעות עצמית, והיא מודה שהיא אינה חפה מטעויות בעצמה. "אחרי 'נוסעת בעקבות האהבה' הרי הוצאתי עוד שני דיסקים, ולגבי הדיסק השני - אני יכולה לתת שיעור איך לא להוציא דיסק", היא מודה. "אבל את השיווק של הדיסק השלישי שלי, 'מי אמר ש...', שהוא נפלא וכל ההפקה הייתה על חשבוני - החלטתי לעשות כמו שצריך. אלבום עם שירים כל כך טובים, שעד היום מוחאים לי באמצע השירים כפיים בהופעות. האלבום זכה לחשיפה רק בתוכניות הבוקר של ערוץ 2, שהן נחמדות, אבל לצערי בקושי רואים אותן.
"בכוחות עצמי מכרתי 40,000 עותקים מהדיסק שלי, מכיוון שחברת התקליטים לא עזרה לי. ביום הראשון מכרתי 8,000 עותקים מהאלבום לרשת 'מגה', לכל העובדים, כשבחנויות התקליטים היה ביקוש לאלבום, אבל חברת ההפצה התרשלה. סגרו לי הרבה מאוד דלתות, אבל דאגתי להיכנס בחלונות".
מה את עושה היום?
"היום אני מעלה הופעות, ומתמקדת במוזיקת ארץ ישראל בשילוב השירים שלי. אני מבצעת גם שירים מדור ההורים שלי, וזה מה שמייחד אותי מאחרים. אני מופיעה המון לקהל בוגר יותר, וההתרגשות גדולה, מכיוון שזה מרגיש כאילו אני מייצגת עבורם פיסת חיים, מעין 'חיים שכאלה'. זה בא אצלי מהבית, הרי גדלתי עם המון שורשיות, פולקלור, קלאסי, מסורתי - ובהכל אני נוגעת במוזיקה. אני מעלה גם מופע של שירי להקות צבאיות, ובקרוב מוציאה שני אלבומים חדשים: אחד עם חומר מקורי, ואחד הקלטות חדשות בעיבודים חדשים לשירי ארץ ישראל הישנה והטובה, בו השקענו בעלי ואני המון ויצא תקליט נהדר.
"אגב בעלי, צור הוא באסיסט מוכר והיה אחד המובילים בשוק. הוא כבר עשר שנים מרצה למוזיקה, המפיק של גליקריה והיה המפיק של עפרה חזה במשך שנים. אבל כשעשו עליה את התוכניות בערוץ 2 - נתנו לו שם עשר שניות. אז מה אם הוא למד עשר שנים באקדמיה למוזיקה במנהטן, יש לזה יתרון כלכלי? כלום. אנחנו עוסקים בהישרדות כמו כולם".
הפרויקט המלא מפורסם ב"זמן חיפה", "זמן קריות" ו"זמן חדרה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם