ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

האם הסרט של ילדי רחובות יכבוש את איטליה?

סרטם של ילדי בית הספר "יבניאלי" מרחובות נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל סרטי ילדים באיטליה. את הדמות הראשית בסרט מגלמת ליאל מגן, בת משפחתה של השחקנית ענת מגן שבו

לאחר שהשחקנית יעל אבקסיס והבמאי עמוס גיתאי צעדו בבטחה על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בונציה בחודש שעבר, קבלו כעת את ילדי בית הספר "יבניאלי" מרחובות.
 

סרטם של הילדים "תסתכלו עליי" נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל סרטי הילדים הבינלאומי "צ'אק ג'וניור" המתקיים מדי שנה באיטליה. הסרט נבחר על ידי גולשי אתר ערוץ הילדים ונעשה במסגרת הפרויקט "ילדים יוצרים סרטים" של ערוץ הילדים ב-HOT, עמותת להב ומשרד החינוך.

הפרויקט הייחודי מלווה על ידי אנשי מקצוע, שיחד עם הילדים מפתחים את הרעיון, כותבים את התסריט, בוחרים שחקנים והופכים את הדמיון לסרט. הצילומים התקיימו בבית הספר וברחבי העיר. העלילה עוקבת אחר נטע – תלמידת כיתה ה' הפועלת כמגשרת בבית הספר במטרה לעזור בפתירת ריבים וסכסוכים בין התלמידים, אך במקביל היא נגררת אחר חבריה כשהם מציקים ללירון, בת כיתתם.

ניסיונה לתקן את המצב מוביל לכך שהחרימו אותה. החונך של נטע בקבוצת המגשרים מציע לה להשתמש בטכניקת הגישור כדי לנסות להביא לסיום החרם. בעקבות כך, נטע מחליטה להעלות סרטון מרגש לפייסבוק בעזרתו היא יכולה להביע את רגשותיה ולפנות ללב חבריה.

"אני לא יודעת אם כישרון המשחק הוא משהו ייחודי שלי או שירשתי מהמשפחה שלי. בת הדוד שלי היא השחקנית ענת מגן שבו", מגלה ליאל מגן, בת 11, מי שזכתה לשחק את הדמות הראשית, נטע, בסרט.

ענת נתנה לך טיפים?
"היא אמרה לי לא להתרגש יותר מדי, לעבוד חזק על להיכנס לדמות וגם להתכוון לטקסט שאני אומרת. היא עבדה איתי על דיקציה ומאוד עזרה לי".

היית רוצה ללכת בדרכה?
"כן, הייתי רוצה להיות ממש שחקנית, אבל לא מצחיקנית. למרות שגם לי יש חוש הומור, הייתי רוצה ללכת יותר על משחק, זה יותר קוסם לי".

על נושא הסרט, חרם, היא אומרת כי הוא חשוב ומשמעותי. "לי אישית לא קרה שעשו עליי חרם, אבל זה קרה לחברה טובה שלי. הייתי איתה בחרם כי היא חברה טובה שלי הרבה זמן. זה מאוד השפיע עליי ולקחתי מזה לדמות".

איך הגבת למועמדות בפסטיבל הסרטים?
"וואו! רעדתי מהתרגשות וצרחתי".

"הסרט היה שיא של תהליך שנמשך ארבעה חודשים", מספרת במאית הסרט גילי בורקאס, "מנחת הדרמה מאיה גסנר ואני הגענו לקבוצת ילדים, שלאו דווקא הכירו אחד את השני מבית הספר, ויחד הוצאנו סרט בגובה העיניים. כדי לעשות זאת צריך להבין מה מעניין אותם ויש תהליך של היכרות שהוא חשוב וחיוני ונעשה בעזרת משחקים לשחרור האווירה ואימפרוביזציה".

כיצד בחרו הילדים את נושא הסרט?
"בהתחלה הם נתנו את מה שמבוגרים רוצים לשמוע, ובסוף מה שמעניין אותם היה מתחת לפני השטח. 15 מתוך 17 ילדים בחרו בצורה אנונימית לעשות סרט על מצב חברתי שבו ראו מישהו שנשאר לבד, סוג של חרם".

איך היה לעבוד עם ילדים?
"אני בימאית פרסומות ועבודה עם ילדים זה משהו שאני עושה יותר בשביל הנשמה. תמיד יותר כיף לעבוד עם ילדים. מבוגרים נסגרים עם השנים ושמים חומות, אבל ילד ברגע שהוא נפתח יוצא ממנו משהו מאוד טבעי ובהתאם אליו אפשר להשתמש בזה שיהפוך לשחקן.

"כל מי שהשתתף

קיבל זמן מסך, אבל באופן טבעי יש דמויות שקיבלו יותר זמן מסך בגלל התפקיד. כולן רצו להיות שחקניות ראשיות וביום שהודענו מי נבחרה הילדים התעצבו וכעסו. הסברנו להם בגובה העיניים שזה נושא הסרט וזה מה שאנחנו מקדמים, סבלנות, והם ממש הבינו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...