אקסטרה פיין: תעשו כבוד לברנדי מס' 1 של ירושלים
אחרי דקה רחל יצאה החוצה עם כוס תה חצי מלאה באקסטרה פיין. "זה בשבילך", היא אמרה והניחה את הכוס לידי, "שמעון הזמין אותך". אמרתי תודה בנימוס וקיללתי את הלארג'יות של האיש

גבי עוד חייך אלינו וסיפר איזה בר עשיר היה לו פעם ואחר כך הסתלק מהמקום. "אני ממשפחה טובה", הוא אמר לפני שהתחפף מהחמארה, "אני לא רוצה שיקשרו את השם שלי עם שיכורים ושתייה". הוא נעלם.
עשר דקות מאוחר יותר, שמעון מבשרת ישאל איפה הוא. למרות הדיליי הקל, שמעון מבשרת דווקא בעניינים, למרות שרק אלוהים ורחל יודעים כמה הוא שתה עד שהגענו לשם. השמועות אומרות שהוא מתחיל את מרתון השתייה בסביבות 11.00 בבוקר. אנחנו הגענו קצת אחרי 15.00.
איש אלגנטי, שמעון מבשרת. הנעליים מצוחצחות, החולצה מכופתרת, נקייה ומגוהצת, ורק העיניים חצי עצומות ויכולות להסגיר את הסטייט אוף מיינד של האיש המבוגר. כשהוא פותח את הפה זה כבר סיפור אחר. המבטא המרוקאי הכבד מרחף על אדי האלכוהול. יוצאת משם חצי מנגינה לא מובנת. ובכל זאת, הבן אדם בעניינים. "ז'ה לא יפה", הוא אומר לי.
מה לא יפה שמעון?
"אתה באת לדבר על אקשטרה פיין, נכון?".
נכון.
"אז' תשתה".
מה כבר יכולתי לעשות? שמעון מבשרת גער בי אז ביקשתי מרחל שתי כוסות ובקבוק אקסטרה פיין. והדרת פני זקן, אומרים. הבקבוק הגיע ואיתו שתי הכוסות. פרוספר המליץ על כוסות של תה. "שלא יראה יוקרתי מדי", נימק. מזגתי סנטימטר וחצי מהברנדי לתוך כל אחת מהכוסות. "אה... לכלכת", התגרה שמעון.
מה עשיתי?
"ככה לא מוז'גים אקשטרה פיין. תמז'וג, תמז'וג עוד".
אני יודע לשתות, אבל כבר היה לי קשה. את הסיבוב אחרי האקסטרה פיין התחלנו כמה שעות טובות קודם. המוח כבר דפק על קדמת הגולגולת ואיים להתפרץ החוצה בזעם. עשיתי לחיים עם שמעון מבשרת ואת הכוס השנייה נתתי לפרוספר.
לפני שהוא שתה, הוא נכנס פנימה וחזר עם כמה קוביות קרח כדי לרכך את הברנדי הקשה. אני נשארתי עם משקה לא מדולל ותחת עיניו החצי פקוחות אבל רואות כל (למעט הבריחה של גבי כמובן), של שמעון מבשרת.
לא היה לי לאן לברוח והתביישתי
אחרי דקה יצאה החוצה עם כוס תה חצי מלאה באקסטרה פיין. "זה בשבילך", היא אמרה והניחה את הכוס לידי, "שמעון הזמין אותך". אמרתי תודה בנימוס וקיללתי את הלארג'יות של האיש. "אתה רוצ'ה לדפוק את הראש באמת?", שאל שמעון.
נראה לי שכבר הצלחתי.
"ז'ה רק אקשטרה פיין מעורבב עם גולדשטאר. פעם שתיתי את ז'ה כל יום. עכשיו, רק ביום שישי ובשבת".
זה נקרא קטיושה, לא?
"מה קטיושה? ז'ה קטיושה וחצ'י".
הברנדי של יקבי "כרמל מזרחי" תמיד היה כאן. מדובר באחד המשקאות הכי ותיקים שידעה מדינת ישראל. אם לדייק, הוא היה נרקח לא מעט שנים לפני הכרזת העצמאות באו"ם.

ברוב הארץ משתמשים באקסטרה פיין לבישול. בירושלים, משום מה, הברנדי הוותיק מככב כבר למעלה משישים שנה. ירושלים, אם לא ידעתם, היא אחת הצרכניות הכי גדולות של המשקה. בתל אביב למשל, הברנדי העממי כמעט לא מוכר. בחיפה, עכו, טבריה וכאן, מאידך, יש פולקלור אדיר למשקה.
האקסטרה פיין האגדי היה משקה ההופעות של הגשש החיוור, כנראה בהשפעתו של יוסי בנאי. "אם הם יכחישו", אומר משה אבו דאוד, בעליה של מעדנייה בשוק מחנה יהודה בירושלים ומסגיר הסוד של השלישייה, "תגיד להם שיחפשו מי ינענע אותם". המדריך שלנו, שהעדיף להישאר בעילום שם, חיזק: "אני שתיתי פה אקסטרה פיין, לא רחוק מהמקום של אבו דאוד, עם יוסי בנאי עליו השלום ועם סורמאללו אללה ירחמו".
מורשת הקרב של הברנדי אדירה. "מאז שעמדתי על דעתי אני מכיר את האקסטרה פיין והארק", מספר אבו דאוד, שנולד עם קום המדינה, בשעה שהוא פותח לנו שולחן מאולתר עם אקסטרה פיין שיצא מהמקרר, זיתים וכמה גבינות משובחות, "זה היה משקה מוביל בכל בר.
בירושלים כמעט ולא שתו ויסקי. שתו ארק, קוניאק ואקסטרה פיין. הירושלמים קראו לו אקס. או (פראפרזה לקוניאקים המשובחים באמת מצרפת, י"ה). אם חמארה הייתה מזמינה מאה ארגזים של אלכוהול בשבוע, 90 היו של אקסטרה פיין".
המשכנו לשבת אצל אבו דאוד ולשמוע ממנו אנקדוטות משעשעות על אודות המשקה ושימושיו. "אתה יודע איך במסעדות מוציאים אוכל בוער, נו, איך קוראים לזה?", סיפר אבו דאוד.
פלאמבה?
"כן, בדיוק. אתה יודע, יוצא המלצר עם דג ועליו ענף רוזמרין בוער, זה נורא יפה. אתה יודע עם מה מבעירים את הרוזמרין?".
אקסטרה פיין?
"בדיוק. אבל תחשוב, אם זה מבעיר את הרוזמרין ככה, תאר לך מה זה מבעיר לך בתוך הבטן. זה בצחוק. בוא נהיה רציניים רגע, יש משקאות גרועים בהרבה. האקסטרה פיין דווקא טוב, כשאתה שותה ממנו, אתה קם למחרת בסדר גמור. אנשים אוהבים את המשקה.
"הייתי פעם באיזה אירוע משמח שהאבא של הכלה השקיע ושם על השולחנות את האלכוהול הכי טוב. החברים שלו ראו 'רמי מרטן', 'ג'וני ווקר בלק לייבל', וודקות משובחות ונעלבו. הם אמרו לו 'מה עשית לנו? קח את כל המשקאות ותביא לנו אקסטרה פיין'. הוא הלך לבעל האולם וחזר אליהם עם האקסטרה פיין. אז הם נרגעו והחתונה המשיכה כמו שצריך".