"כיבוש? זו הגנה עצמית": בגובה העיניים עם גל נבו
התחרדות? מפריעה מאוד. תקיפה באיראן? שהאמריקאים יעשו את זה במקומנו. כיבוש? אין דבר כזה. 1,345 מילים עם השחיין האולימפי גל נבו (25) שלא רואה את היום בו יוכל לקנות דירה משלו
"קודם כול, זאת העיר שאני מייצג בעולם ובעיקר בשנה האחרונה. כששואלים אותי איזו עיר אני מייצג, אני אומר ירושלים בחזה נפוח. אני גאה להרחיב את דעתם של אנשים בעולם לגבי העיר - מעבר להיסטוריה, לסכסוך ולדברים ששומעים בדרך כלל מעבר לים.
"אני שמח שאני מראה לאנשים צד אחר של העיר, ספורט, תרבות. האהבה שלי לעיר מלווה ברגשות מעורבים, מצד אחד היא מייצגת את ההיסטוריה שלי, שלנו, וזה יוצר אהבה שדומה לאהבה כלפי אמא או אבא. אבל מצד שני היא מפולגת, קיימים בה כל מיני קבוצות שחיות אחרת לגמרי אחת מהשנייה, בעיקר החרדים, ששונים מכל השאר. נוצרים שני עולמות שבלתי אפשרי לגשר ביניהם".
התחרדות
"זה דבר שמפריע לי, ולא רק בירושלים אלא בכל הארץ, בעיקר בגלל פערי התרבויות. מפריע לי שהחרדים לא לוקחים חלק בשום צורה בצורת החיים של הרוב העובד. החיים לצד החרדים בעייתיים, החיים הם בלתי אפשריים כשמסביב יש רק חרדים. מפריע שאנחנו לא יכולים לחיות את חיינו בסביבתם באופן נורמלי - ואני לא מדבר על מנגל ביום כיפור, אלא על הגבלות לגבי נשים ברחובות, לגבי צניעות, נסיעה בשבת. אין לי בעיה שנחיה אלה לצד אלה, אבל אני לא מוכ שייכפו עליי איך לחיות.
"אני חושב שחשוב להכניס את החרדים למעגל העבודה, זה יקרב אותם לחילונים מבחינה חברתית ואם אוכלוסיית הלא עובדים תגדל, אנו מסתכנים בקריסה. אלה שני עולמות שונים לגמרי, סולם הערכים שלהם שונה, הם לומדים מגיל צעיר תכנים שונים בבית הספר, יש להם דעות שונות לחלוטין לגבי ההתנהלות הראויה של החיים, ולרוב הם מחנכים לשנאה ולפחד, ממקום של בורות לגבי הצד השני. אנחנו חייבים ליצור שיתוף פעולה במדינה הקטנה שלנו".
ניר ברקת
"באופ אישי, התרשמתי ממנו מאוד לטובה. אני חושב שמבחינת ספורט וחינוך העיר הולכת בכיוון הנכון, הוא הוביל צעדים שהיו צריכים להתרחש כבר מזמן. הוא הגיע כמה פעמים לתחרויות שחייה, וזה מרענ לראות את ראש העירייה בבריכת השחייה. הייתי ללא ספק בוחר בו שוב".
קיבוץ חמדיה
"זה בעצם הבית שלי. שם נולדתי והמשפחה שלי שם. אפילו שאני לא חי כרגע בקיבוץ הוא תמיד חלק גדול ממני. יום אחרי שזכיתי בפעם הראשונה במדליה באליפות ישראל נכנסתי לחדר האוכל בקיבוץ וקיבלו אותי באין ספור לחיצות ידיים, בחיבוקים ובמילים חמות, והייתי בסך הכול בן 11. בהמשך הדרך, כשזכיתי במדליות נוספות, הייתי נבוך להיכנס לשם. נכון לעכשיו, אני מנסה להגיע לקיבוץ כמעט בכל סוף שבוע, כדי לפגוש את המשפחה ואת החברים. יש לי שם נחת והרגשה של בית, משהו שאני לא יכול לקבל בשום מקום אחר".
וינגייט
"שם התפתחתי להיות האדם שאני היום. המקום לא רק עיצב את חיי הספורטיביים, אלא גם את חיי האישיים. הגעתי לווינגייט בגיל 16, לתנאי פנימייה עם עוד אנשים כמוני שלומדים ושוחים, ובעצם יצרתי שם את החברויות הכי חזקות שלי. לקח לי כמה שנים להתקבל; המועדון המקומי ששחיתו בו פשט רגל, ניסיתי להתקבל לווינגייט
ארצות הברית
"ראיתי שם את החיים הטובים ביותר, והיה לי חשוב להגיע לשם עוד מגיל צעיר. זו הייתה התנסות חשובה, לראות את כל הכוכבים ואיך הם מתאמנים, מה הם עושים ואיך זה צריך להיות. זה משנה את זווית הראייה, ראיתי מחוץ לביצה שלנו פה. למדתי שאין לא נסים ואין משחקים, אין טריקים, רק עבודה קשה ואמונה בצדקת הדרך, וכך מגיעים לתוצאות ולהישגים, בתנאים טובים או לא טובים. אני מרגיש שמבחינת השחייה חייתי את החלום האמריקאי, אבל בכל זאת הייתי שם בתור סטודנט, חוויתי חיים נוחים יותר ואני מקווה שנצליח ליצור משהו כזה בארץ".
אולימפיאדת לונדון
"מבחינתי אולימפיאדת לונדון הייתה מעין שיא בקריירה, כיוונתי לשם אפילו לפני בייג'ין. מאוד רציתי להוכיח את עצמי ואת היכולות שלי, וכמעט הצלחתי, כמעט הגעתי לגמר שאליו שאפתי. יצאתי בתחושה קצת חמוצה כי רציתי יותר מבחינה אישית, אבל ברגע שהבנתי את גודל האירוע ואת כמות האנשים שצפו, היו בי גאווה ורעב להמשך. זו הייתה תחושה מצוינת לייצג את ישראל באירוע הגדול ביותר שיש, ואחד הדברים הראשונים שהרגשתי היה פחד לאכזב אנשים שתלו בי תקוות שלא הצלחתי לממש. התגובות שקיבלתי אחר כך הרגיעו אותי מעט".
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו
"זה היעד הגדול הבא, אני מאוד רוצה להגיע לשם אבל כרגע אני מחפש כלים כלכליים. אני כבר בן 25, כך שריו תהיה האולימפיאדה האחרונה שלי. אני חי עם בת זוג ומנסה להקים משפחה, וכרגע אין לי אפשרות כלכלית לצאת לריו. אני מקווה למצוא תמיכה ולהגיע לשם בצורה הטובה ביותר".
צדק חברתי
"אני חושב שהמאבק לא נוהל נכון אבל הוא צודק, הוא מביע את מה שכולנו מרגישים ביום-יום, שבלתי אפשרי לחיות פה מבחינה כלכלית. כרגע אני חי בדירה של הוריה של חברה שלי, וזאת הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לחסוך. אני לא רואה מתי נוכל לצאת לרכוש דירה ולהשתחרר מהתלות בבעלי בית".
משפחה
"יש לי מזל גדול. אף שיש לי מעט מאוד זמן פנוי, מצאתי בחורה שלא רק אוהבת אותי המון, היא גם מבינה, תומכת ואיתי כל הזמן. אני אוהב אותה מאוד. אנחנו חיים עכשיו ביחד, יש לי מקום חם לחזור אליו, וזה תמיד מזכיר לי מה חשוב באמת. בסופו של יום, יש מישהי שאוהבת אותי ואני אוהב אותה בחזרה. אנחנו ביחד כבר ארבע שנים ולא חסרות לי בנות אחרות, בכל רגע פנוי אני איתה, ואני מקבל ממנה את כל הסיפוק שאפשר לקבל.
"אני אוהב את החום שלה ויש לה גם משפחה מאוד חמה. היא דואגת לי, הופכת עולמות בשבילי ויודעת לשפר את מצב הרוח שלי גם כשלא טוב לי. אני כל הזמן חושב על העתיד ועל משפחה, זה נמצא בתכניות שלי, אבל אני לא יודע עד כמה זה קונקרטי. אני חושב על אבהות אבל לא מגיע למסקנות מיוחדות, זה תפקיד די מלחיץ, אני רואה את זה מסביבי אצל חברים שיש להם ילדים. זאת האחריות הגדולה ביותר שאני יכול לקבל על עצמי. צריך קודם לרצות את זה מאוד".
בילויים
"אין הרבה זמן לבילויים בשנים האחרונות. אני אוהב בעיקר לשבת אצל חברים, לשתות משהו. באופן כללי אני נמצא בהשלמת פערים עם חברים. מסיבות כבר לא מעניינות אותי, עברתי ומיציתי את השלב הזה. גם בכל הקשור לאלכוהול אני די מצומצם, זה תמיד מתחיל ונגמר בבירה. אני אוהב לסיים את היום עם בירה, אף שמבחינה תזונתית זה לא מומלץ. אבל אני מרשה לעצמי פעם בכמה ימים לשתות וליהנות מבירה טובה, גם זה חשוב".
גבריות
"חלק מזה נעלם כשמגלחים את הגוף לפני תחרויות. להיות גברי בעיניי זה להיות בטוח בעצמי, ומצד שני להשרות ביטחון על הסובבים אותי".
גאווה
"אין לי בעיה עם זה אבל אני גם לא רוצה לשמוע יותר מדיי, אני מעדיף שאנשים ישמרו את הסיפורים לעצמם. אני לא מתחבר למצעדי גאווה, אני חושב שזה יוצר יותר אנטגוניזם והפרדה. אני חושב שצריכות להיות דרכים אחרות לקבל הכרה או למנוע קיפוח. אין לי בעיה עם הומוסקסואליות, אבל בכל מה שקשור לאינטימיות ולסיפורים, אני מעדיף שזה לא יהיה מולי".
לימור לבנת
"אני חושב שבסך הכול יש לה כוונות טובות. אני מבין מאיפה נובע הצורך להקים ועדת חקירה, אבל אם היא לא הייתה רוצה להיות פופוליסטית, היא הייתה מבינה שאין לזה שום קשר למציאות, הוועדה לא תעזור בשום דבר".
"כל ישראלי יודע שצריך לנצח ערבים"
"משפט שאמרתי שהוצא מהקשרו. התכוונתי שכשמתחרים מול ספורטאי ערבי אז לעתים יש יותר מוטיבציה ורצון להוכיח את עצמך. לקחו את המשפט הזה והעמידו אותו כשלעצמו, בלי ההקשר, אז הוא נשמע מאוד לאומני. זה היה בעיקר התבדחות עם הכתב".
כיבוש
"מילה שמשתמשים בה הרבה יותר מדיי ובקונטקסט הלא נכון. בהקשר לצבא ולישראל אני חושב שזה לא תואם את מה שקורה בשטח, מילה של פופוליסטים. אני חושב שהמצב הקיים נוצר מסיבות מוצדקות, אף שהפעולות שאנו עושים לא תמיד נכונות. הגענו למצב הזה מכורח ולא מבחירה, כך שאני רואה זאת יותר כהגנה עצמית ולא ככיבוש.
"אני חושב שחייבת להיות הפרדה, שתי מדינות, וככל שהמצב הנוכחי נמשך אנחנו רק מפסידים יותר. צריך לעשות ויתורים כדי לשפר את המצב. רואים את זה גם בספורט, אם נגיע למצב טוב יותר, יהיה לנו יותר זמן לדברים פשוטים ויום~יומיים, ואני מקווה שיגיע היום שנוכל לשחק ולהתחרות בספורט עם המדינות השכנות לנו. יש מדינות שלא מוכנות להתחרות לצד ישראל, גם בענף כמו שחייה, שמתחרים בו שמונה אנשים במקצה. מבחינה אישית זה לא כל כך הפריע לי, אבל התחרות עצמה נפגעת, וההרגשה הכללית נפגעת, כשמערבים עניינים פוליטיים שלא קשורים לתחרות ספורט".
תקיפה באיראן
"אני מקווה שהאמריקאים יפתרו את זה בשבילנו, אני חושב שזה די ברור שלבד לא נוכל לעשות זאת, אם וכאשר. אני מקווה שאלה שלמעלה יודעים לעשות את מה שצריך. אני חושב שבשום אופן לא צריך להיות לאיראן נשק גרעיני. זה משפיע על כל מחשבה על העתיד, אני רוצה לגדל פה ילדים, וזה משהו שעובר לי בראש, משהו שפוקחים עין עליו".
גל נבו
"אדם שמנסה להיות טוב יותר, ולא רק בשחייה, בעיקר בתחום הבין אישי, לשמור על קשר טוב יותר עם חברים ולהיות חבר טוב יותר, בן זוג טוב יותר. אני רוצה לדאוג לאושר של בת הזוג שלי יותר מאשר לאושר שלי, לדעת להקשיב לדברים שחשובים באמת בחיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם