קרש ההצלה של הצרפתים: היין האדום
תזונתם של הצרפתים היא חגיגה לקיבה אבל אסון בריאותי: הרבה שומן רווי, חמאה, גבינות שמנות ובשר עשיר בכולסטרול. היין האדום מציל אותם ממחלות לב וכלי דם
הפרדוקס הנודע הזה עניינו, כידוע, הפער המתמיהה בין הרגלי התזונה של הצרפתים ועדת הפרנקופילים הנספחת, האמונה על צריכה לא מתונה של בשר וגבינות עתירי שומן וכולסטרול מהסוג המרושע, לבין שיעורי תמותה קטנים יחסית ממחלות לב בהשוואה לשאר ארצות.
מומחי תזונה חישבו ומצאו, כי צרפתי מן היישוב צורך מדי יום ביומו 108 גרם שומן רווי שמקורו בבשר, לעומת אמריקאי ממוצע המסתפק רק ב-72 גרם של שומן כזה. וכמו לא די בכך, הנה הזללן הצרפתי מחסל חמאה פי ארבעה יותר מהאזרח בגדולה שבידידותנו, אוכל גבינה ב-60 אחוז יותר ממנו, ונוסף על כל הצרות והעוונות התזונתיים מתפטם פי שלושה יותר בבשר חזיר, שומני ועשיר בכולסטרול.
בהשוואה לממוצע העולמי, הצרפתי אינו שונה במידות העישון והעצלות בפעילות גופנית. וראה זה פלא; הולל וסובא זה, נהנה בסוף המילניום הקודם מאחוזי תמותה נמוכים בלמעלה מחצי בהשוואה לממוצע האמריקני בכל הכרוך במחלות לב וכלי דם. על רקע זה שברו המומחים את ראשם עד שהגיעו למסקנה המשמחת בעליל לבב אנוש ולבב ייננים וכורמים, לפיה סיבת הפרדוקס היא צריכת היין המוגברת של הצרפתי, העומדת על 48 ליטר יין אדום בממוצע לאדם בשנה.
צריכה יומיומית של התירוש החביב נחשבת, אפוא, לסיבת הפרדוקס, וזאת על אף הקשר הישיר והשלילי בדרך כלל בין צריכת אלכוהול לבין שכיחות מחלות לב וכלי הדם הכלליים. מכאן עלתה כפורחת ההשערה שצריכה מדודה וקבועה של יין אדום נושאת השפעה מיטיבה ועמידה בזמן.
החוקרים פשפשו עוד ומצאו, כי בקליפת הענבים מצויים פלבנואידים שהם נוגדי חמצון. על רקע זה מסתבר כי היין האדום, המופק מקליפת הענב, מכיל ריכוז פלבנואידים גבוה בהשוואה ליין הלבן המופק מתוכן הענב. הנה כי כן הסתבר, כי צריכה יומיומית מבוקרת ומתונה של הכוהל האתילי המצוי ביין האדום היא בגדר סגולה מעולה המסוגלת לספק הגנה בריאותית משמעותית.
בשורה התחתונה, חומריים המצויים ביין האדום מדכאים ייצור חומר שמעלה את לחץ הדם, מעלים את רמת הכולסטרול הטוב בדם, מקטינים את הצמיגות של הפלזמה, מעודדים פירוק חומר שמשפר את איכות הקרישה והזרימה של הדם ומקטינים את השפעת הרדיקלים החופשיים שפגיעתם כידוע רעה, שכן הם גורמים להזדקנות התאים, סרטן, סוכרת, אלצהיימר, עלייה בכולסטרול, האצת הסתיידות העורקים וסתימתם ועוד כל מיני מרעין בישין. ועוד מסתבר, כי על אף חיבתם של הצרפתים
עוד אני כותב את הכתבה הזו והנה מתברר במפתיע כי נוסף על סגולותיו המצוינות האמורות של היין האדום, יש בו עוד מעלה טובה בצורת רכיב מיוחד המסייע בהגנת הגוף מפני נפילות. על פי מחקר עדכני ביותר של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת דוקווסנה בפנסילבניה, נמצא כי רכיב המצוי ביין אדום ובפירות כהים, המהווה נוגד חמצון שעונה לשם רסברטרול, תורם לשיפור היציבות של ציבור הקשישים. עכברים באים בימים, שקיבלו את החומר במשך חודש, הגיעו לשיווי משקל מעבדתי יציב, וכנראה שהרכיב המיטיב השפיע על ריכוז הדומפין במוחם והקטין למעשה את הבעיה הנוצרת מהגדלת מינונו במצבי לחץ.
הבשורה הטובה היא כי דווקא רכיב המצוי ביין, אף כי בלא האלכוהול, עשוי לצמצם את נטייתם של קשישים לאבד איזון ולמעוד. הבשורה הטובה פחות היא כי כדי להגיע להשפעה אפקטיבית יאלצו הישישים לגמוע כ-700 כוסות יין ביום, מה שעשוי לגרום סחרחורת קשה ונזק בלתי הפיך לחסכונות הנכדים. על רקע זה סביר להניח שחברת תוספים זריזה תקפוץ על המציאה ותכין כמוסות רסברטרול נטול אלכוהול.
ואולם בין זה לזה, כלומר בין החיפוש אחר יתרונות הפרדוקס הצרפתי לבין שיפור היציבה, פצחתי במסע שתכליתו החיפוש אחר שיקוי הפלאים, או ליתר דיוק מציאת היין האפקטיבי ביותר - ממוקד אפקט הפרדוקס. השאלה הייתה איזה יין בדיוק עשוי להפיק את האפקט המיוחל וכיצד יוכל המשתמש הביתי הפשוט להגיע אליו?
תחילה פניתי לחנויות ולשירות הלקוחות של "כרמל מזרחי" וספקטרום התשובות שהתקבל נע בין אורגני ליין שהונח בחביות עץ אלון. מענה זה לא הניח את דעתי ולפיכך המשכתי לחפש תשובה, עד שהגעתי אל הד"ר ארקדי פפיקיאן, יינן מומחה ראשי, מצויד בוותק בן 35 בצירים, המתפקד בין היתר כייננו של יקב "אמפורה".
ארקדי הרביץ בי בטובו הגדול את תורת היין הבריא והפרדוקסלי המושתתת על העקרונות הבאים: ראשית חוכמה, נסו להימנע במידת האפשר מן החומר המשמר בי-סולפיט, שקריאה בזכוכית מגדלת על התווית האחורית עלולה לגלות אותו גם במיץ ענבים בעשרה שקלים במבצע לחגים בסופר, ומכאן שמדובר במשימה לא קלה, אך אפשרית בהחלט.
שנית, באורח עקבי לעיקרון הפרדוקסלי מתוצרת צרפת, העדיפו דווקא יין צעיר ורך בשנים מאוד על יין ישן נושן ועתיק יומין, וכך גם תיטיבו עם בריאותכם וגם במידת האפשר עם חשבון הבנק. שלישית, חפשו טעם עפיצי מרוכז, שלעתים עשוי להותיר מין תחושה של כוויה חמוצה בחיך, כמו למשל לאחר שתיית מיץ רימונים בדוכן הסוחט את קליפותיו, ועם זאת נסו לאזן אותו עם טעם פירותי עשיר והרמוני.
רביעית, לכו על האדומים ורצוי בורדו עז, אטום. חמישית, עדיף כמובן יין שנח בחבית עץ אלון, ועם זאת זכרו כי אין מדובר כאן בשנים וביובלות, אלא ביין צעיר ורענן.
ארקדי סיפר לי על הפיתוח האחרון שהיה מעורב בו - יין "אלימה" מיקב "אור הגנוז" מאזור מירון, שנוסף על סגולותיו הבריאותיות יש לצפות, כך נראו הדברים בעיניי רוחי, כי צירף אליו מניחוחות הגליל ומהקדושה היתרה השרויה על ההר ובמיוחד בעת ההילולה. ועם זאת אין מדובר כאן חלילה בפרסומת, שכן לאחר ראשית ייצורו התגברה הדרישה במידה כזאת עד שהיקב אינו יכול לעמוד עתה בביקוש ובעיקר לקראת החגים.
יתרונו הגדול של היין הזה, המיוצר מענבי קברנה סובניון, קברנה פרנק, ופטיט וורדו מכרמי האזור והנמכר בעלות של סביבות מאה שקלים, הוא בהיעדרו המוחלט של החומר המשמר. זהו יין מרוכז מאוד, אורגני טהור ונקי, מיוצר באורח מוקפד מתוך מניעת חדירת אוויר בכל שלבי הייצור, המגן על צרכנים בעלי רגישויות אלרגניים והפטור כאמור מכל חומרי שימור נוסח בי-סולפיט או נגזרותיו.
אלימה אינו מבושל ולכן הוא ממשיך לקיים תהליכי התיישנות בבקבוק, אך בשל היעדר הגנה מחמצון מחמת סילוקו של הבי-סולפיט, יש לשמור אותו במקרר ביתי, בטמפרטורות נמוכות מאלה המומלצות ליינות רגילים. למהדרים בבריאותם מומלץ לנסות באותה הזדמנות גם יין "ניצן" על בסיס רימונים.
ועכשיו אני לוגם כוסית קטנה לפני השינה, לוחש אבראקדברא פרדוקס צרפתי שאר אמי לבקבוק, ותיכף הכולסטרול הרשע עושה ירידה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם