בסופ"ש בזמן מעריב: משה פייגלין שלא הכרתם
יש לו שתי אחיות חילוניות. בת דודתו היא סולנית "כל החתיכים אצלי". הוא תומך בלגליזציה של סמים קלים. יש לו הרבה חברים הומואים. ובין לבין הוא מתמודד עם אישה חולת פרקינסון בבית ועם בן שעבר תאונת דרכים קשה. משה פייגלין, האיש שכולם כל כך אוהבים לשנוא, נחשף במלואו
>>> בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
"פתאום, אחרי 50 שנה שהקדשתי את רוב זמני לפעילות ציבורית, נפל לי האסימון. הבנתי כמה חשוב זמן איכות עם המשפחה ולייצר לילדים חוויות משפחתיות חיוביות. החודש הזה גרם לי להבין שאני לא פה לנצח. אני לא יודע מה יילד יום ומתי אקרא לבית דין של מעלה, אבל כשהיום הזה יגיע אני רוצה לומר לעצמי בלב שלם שחייתי חיים מלאים".
הפתיחה הזו, שנשמעת כמו נאום התפכחות ניו אייג'י, יוצאת מפיו דווקא של אחד הסממנים הבולטים של הימין, משה פייגלין, שבשנים האחרונות מתקלף מתדמיתו הקיצונית לטובת אדם רך יותר, ליברלי יותר ובעיקר פגיע יותר.
פייגלין אולי לא יודה בכך, אבל ההתרככות הזו הגיעה מתוך כאב אישי (התאונה של בנו
משפחת פייגלין נראית לפרקים כמו מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, פרי אהבתו של אביו של פייגלין לשתי נשים שלהן נישא. למשה יש שתי אחיות חילוניות שגרות באזור המרכז, אחות דתית לאומית ואחות חרדית שגרות בירושלים. "עם משפחה כזו, איך אני לא אצא מתוסבך", צוחק פייגלין וחושף באחת את כל שיניו. "זו לא משפחה – זה תשבץ".
אתה מתנחל דתי שמאמין בארץ ישראל השלמה. איך מקבלים אותך קרובי המשפחה החילוניים?
"מצוין. כשיש אהבה ורצון טוב מגשרים על כל ההבדלים. הם מגיעים אליי לארוחות ואנחנו מדברים בכיף על הכל".
גם על פוליטיקה?
"זה לא. פעם דיברנו על פוליטיקה וניסיתי להדביק אותם בלהט שלי. עם הזמן הבנתי שזו טעות, כי זה גורם למריבות מיותרות ובא על חשבון זמן איכות".
אחת מקרובות המשפחה המפורסמות שלו היא איה זהבי פייגלין, סולנית להקת "כל החתיכים אצלי" שכיכבה גם ב"כוכב נולד". כשאני שואל אותו מה הוא חושב על בת דודתו שנודעה בזכות הופעתה הלא שגרתית הוא מגיב בחיוך מבויש, שמסגיר יותר משמץ של מחלוקת.
""אני מאוד אוהב אותה באופן אישי, היא בכל זאת בת דוד שלי. היא גם מאוד מפורסמת היום - היא כל כך מפורסמת שאנחנו צוחקים לפעמים מי עולה ראשון בגוגל כשמקלידים פייגלין. לגבי המוזיקה שלה זה כבר משהו אחר".
אתה לא מתחבר?
"יש שיר אחד שלה שאני מאוד אוהב, אבל למען האמת בגלל הרקע שממנו אני מגיע, קשה לי להתחבר לתדר הזה".
אז לא סימסת לה כשהיא הייתה ב"כוכב נולד"?
"אין לי טלוויזיה בבית, וגם אם הייתה לי, 'כוכב נולד' זה הדבר האחרון שהייתי רואה. זה תת תרבות. גם 'האח הגדול' הוא לא גאווה גדולה. תוכניות כאלה פוגעות באינטליגנציה של הצופה. זו מכונה צינית שסוחטת את הרגשות ומשתמשת במניפולציות זולות".
פייגלין, יליד חיפה, נשוי ואב לחמישה, אומנם דתי, אולם אין לו שום בעיה עם פתיחת עסקים בשבת או עם קבורה חילונית, ו"אם יהיה חוק שיכריח את הגברים לכבוש כיפה אסיר אותה מיד".
הוא גם תומך נלהב בלגליזציה של סמים קלים. "אני נגד שימוש בסמים קלים, אבל אני לא חושב שזה צריך לעניין את המדינה מה האזרח עושה בתוך ביתו הפרטי, מה הוא אוכל ומה הוא מעשן. לגליזציה של קנביס תוציא מהמשחק את העולם התחתון ותהפוך רבבות ישראלים מעבריינים לאזרחים שומרי חוק".
הייתי מגדיר את עצמך ליברלי?
"אני לא משתגע על ההגדרה הזו, 'ליברלי'. אני מאמין בזכות של כל אדם לחיות את חייו על פי אמונתו, כל עוד הוא לא פוגע בסביבה או דורש מהמדינה מימון על חשבון אחרים. אני יכול לומר לך שלא אהבתי את ההתנפלות על החרדים שביקשו לקיים קווים נפרדים. מה פתאום מתערבים במה שהם יעשו בשכונות שלהם?".
מדובר בנושא עקרוני - הדרת נשים.
"הדרת נשים זו תופעה פסולה, אבל אני לא מאמין בהתערבות של המדינה בנושא. אני חושב שהמדינה צריכה להתחלק לקהילות כמו בגולה, ושכל קהילה תחליט על אורח חייה. התערבות חיצונית רק מפריעה. עובדה: כששאלו את תושבי רמת אביב אם הם מוכנים שיפתחו את הקניון בשכונה בשבתות, הרוב הגורף אמר שלא.
"סביר להניח שאם הדבר היה נכפה עליהם מבחוץ הם היו נעמדים על הרגליים האחוריות. התקשורת תוקפת את בני ברק על הדרת נשים ויש בזה צדק, אבל גם בתל אביב יש בעיות. אני אומר שבני ברק היא עיר ללא נשים, אבל תל אביב היא עיר ללא גברים".
הסבר.
"תל אביב זו עיר של הומואים ונשים חד הוריות, עיר שבה הגבריות לא לגיטימית. אם אתה גבר סטרייט בתל אביב, אתה מרגיש כמעט צורך להתנצל. לא סתם מובילי המחאה החברתית – סתיו שפיר ודפני ליף – הן נשים. תל אביב היא הסמל להתערערות מוסד המשפחה בישראל. גדל בתל אביב דור חולה של ילדים לנשים חד הוריות. אין להם אבא, אז הם חושבים שביבי אבא שלהם ודורשים ממנו לחם ועבודה".
אז אתה מתנגד למחאה החברתית?
"זה לא מה שאני אומר. הבסיס של המחאה מוצדק והטיעונים אמיתיים. אני חושב שהמדינה צריכה לחלק לזוגות צעירים וליוצאי צבא קרקע בחינם. ברגע שמחיר הדירות יירד גם יוקר המחייה יירד. עם זאת, אני חושב שהשורש של המחאה אחר. הסיבה העיקרית למחאה היא ריבוי של משפחות בלי אבא. הבסיס של משפחה זה האבא. ברגע שמוציאים את האבא מהתמונה, זו כבר לא משפחה".
מה אתה חושב על דפני ליף?
"בחורה מרשימה מאוד. אני הובלתי את 'זו ארצנו' ואני יודע כמה קשה להוציא אנשים לרחובות. היא הצליחה להוציא מאות אלפים, זה לא דבר של מה בכך, אבל המחאה התאדתה כי הרקע שלה לא קשור לממשלה, אלא לבחירה של אנשים לחיות מחוץ למסגרת משפחתית קלאסית".
מה דעתך על זוגות חד מיניים?
"אני מכבד הומואים ויש לי לא מעט חברים הומואים, אבל כואב לי הלב עליהם. אם היה לי בן הומו הייתי מצטער בשבילו, כי הייתי יודע שיהיו לו חיים לא קלים. דיברתי לא מזמן עם קצין בכיר בצבא שהוא גם הומו. הוא אמר לי בגילוי לב שהוא מצטער על נטייתו המינית, ואם היה יכול לבחור היה רוצה להקים משפחה נורמטיבית. לא לחינם יש הרבה זמרים ואמנים הומואים.
"אורח החיים ההומוסקסואלי מאוד קשה והקושי הוא היסוד של היצירה. בעניין הזה אני רוצה להגיד שאני מאוד אוהב את השירים של פרדי מרקורי. הוא בעיניי יוצר מדהים, אבל קשה לי עם המסרים ההומואים הבוטים בשיריו".
מה דעתך על מצעד הגאווה?
"אני מתנגד לו, במיוחד בירושלים. המצעד הזה הוא התרסה נגד אורח החיים הנורמטיבי. אני לא רוצה להכניס אף אחד חזרה לארון, אבל אני גם לא רוצה שיכניסו אותי לארון. אבן היסוד של כל אומה היא משפחה קלאסית – אבא, אמא. ברגע שזה ייעלם, החברה תתפרק. כשם שהחברה החרדית משלמת מחיר כבד על הדרת נשים, כך החברה החילונית משלמת מחיר על השתלטות ההומואים על השיח התקשורתי".
מה המחיר?
"המחיר הוא שיותר גברים שהיו צריכים להקים משפחה עוברים צד, ובכך החברה מאבדת את האיזון שלה".
נטייה מינית היא לא תכונה מולדת?
"יש לי ויכוח בעניין הזה עם חבריי ההומואים. הם אומרים שזה עניין מולד, ואני אומר שאחוז גדול מאוד של ההומואים הגיעו לכך בגלל השפעה סביבתית. כשילד רואה בטלוויזיה זוג גברים מתנשק הוא מבין שזה לגיטימי והוא רוצה גם להתנסות. הוא רואה את אסי עזר ב'אח הגדול', והוא מבין שאם הוא רוצה להגיע לעולם הזוהר הוא צריך לשכב עם גברים. זו השפעה לא הוגנת על הקולות הצפים".
פייגלין הוא אדם דעתן שמרבה לכתוב מאמרי דעה בכל נושא אפשרי - מגיוס חרדים ועד תערוכות הגופות (אותה הוא מכנה "פורנוגרפיה ורמיסת צלם אלוקים") ולא מחמיץ אף הזדמנות לייצר כותרות. בשבוע שעבר עשה רעש כשנעצר לאחר שלטענת המשטרה השתטח בהר הבית בניגוד לנהלים. "המעצר הזה בדיחה", הוא אומר בביטול. "אני עולה כבר עשר שנים להר הבית ותמיד התנהלתי על פי הכללים".
אז מה קרה הפעם?
"לא קרה שום דבר חריג. המשטרה ניסתה לעשות כותרות על גבי, אבל למזלי בית המשפט ראה את האמת ושחרר אותי מיד. המשטרה ניסתה לטעון כל מיני טענות מגוחכות, אבל בית המשפט גלגל אותה מהמדרגות".
אם פעם פייגלין לא חשש מעימות עם המשטרה – יש שיאמרו כמעט שש אליו – הפעם נדמה שהוא הצטער עליו, ולא בגלל ששינה את דעותיו בעניין הזכות לעלות על הר הבית, אלא משום שהשהות במעצר גזלה אותו ממשפחתו, אליה הוא צמוד כיום הרבה יותר מאשר בעבר.
האיש, שלא החמיץ אף אירוע משפחתי של חבר מרכז (העבודה הקשה הניבה את ההישג יוצא הדופן שרשם בבחירות לראשות הליכוד בינואר 2012: 23 אחוז מקולות הבוחרים), צמוד כיום לבנו דויד (18), שמתמודד עם פגיעת ראש קשה ולאשתו ציפי (50) שמתמודדת עם מחלת הפרקינסון.
"אני זוכר את התאונה של דויד כאילו הייתה אתמול, למרות שכבר עברו שנתיים", הוא מספר. "הוא נפגע פגיעת ראש קשה, שכב במצב של קומה במשך שלושה חודשים ובזכות התפילות של עם ישראל התעורר. כיום הוא בתהליך. מתקשה ללכת, לא רואה בעין אחת, אבל ברוך השם הוא בתהליך חיובי. הוא מתקדם, הולך, משלים בגרויות. רק שימשיך כך".
בזמן שמצבו של דויד הולך ומשתפר, מצבה של אשתו, החולה במחלת הפרקינסון האיומה, הולך ומידרדר. פייגלין לא שש לדבר על הקושי, אבל די באזכור המחלה של אשתו בשביל לקלף מעליו את שכבת הקשיחות. "לפני 15 שנה הבחנו שמשהו לא בסדר, אבל לקח שבע שנים עד שהיא אובחנה במחלה", הוא אומר. "אני מאמין שאדם לא מקבל מזוודות שהוא לא יכול להרים. זה מה שקיבלתי ועם זה אני צריך להתמודד".
איך אשתך מתמודדת?
"ציפי היא בן אדם מדהים, היא סוד הכוח שלי. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני יכול רק להגיד שהמצב לא קל ואני לא מאחל לאף אחד להתמודד עם חולה פרקינסון. זו מחלה איומה".
הוא לא מוכן לדבר על השפעת המחלה על הזוגיות, אבל כשאשתו מתקשרת במהלך הראיון הוא מסגיר את כל הקושי. "את רוצה שאני אבוא, ציפי? את צריכה עזרה?", הוא שואל בקול רך ודואג.
"המחלה הזו מצריכה תעצומות נפש, אבל אני עושה את זה באהבה גדולה. אני כל הזמן חושב איזו דוגמה אני נותן לילדים שלי על זוגיות, ואני מקווה שזו דוגמה טובה".
ההתמודדויות של בנך ואשתך לא ערערו את האמונה שלך באלוהים?
"להפך, הן רק חיזקו אותה. דויד הוא נס מהלך. מכיוון שזו פגיעה מוחית, זה יותר עניין של תפילות מאשר של רופאים. הם היו מדהימים והם הצילו את חייו, אבל ההתקדמות שלו היא בזכות התפילות של עם ישראל. אחרי התאונה נדהמתי לגלות כמה אנשים התפללו למענו, כולל אנשים שרחוקים מאוד מתפילות ומבתי כנסת. קיבלתי טלפונים מאנשי שמאל שביקשו לחזק את ידיי. ברגע כזה כל הקוצים יורדים".
הכניסות והיציאות מבתי החולים הותירו בפייגלין את רשמיהן. אם בעבר נראה האיש כסלע איתן - יש שיאמרו יהיר - כיום ניתן לראות היטב את הסדקים שחושפים אדם פגיע ואנושי. "הבנתי מזמן שאני לא כאן לנצח", הוא אומר ומשתתק לרגע.
מתי הבנת את זה?
"בתקופת הפיגועים הגדולים, כשמתנחלים נקטלו בכבישים מדי יום, הבנתי שלא לעולם חוסן. ציפי ואני עשינו אז צוואה. היה לנו חשוב להסדיר את העניין הכספי וגם את הידיעה לאן ילכו הילדים במקרה שנמות".
האיום האיראני גם מוסיף לתחושה הזו?
"אני אדם מאמין ואני לא חושב שאלוהים החזיר אותנו לארץ הקודש אחרי 2,000 שנה כבדיחה. עם זאת, כשאני מנתח את המצב מבחינה רציונלית אני רואה מציאות עגומה מאוד, שבה מרחפת עננה של דה לגיטימציה מעל מדינת ישראל".
מי אשם במצב הזה?
"רק אנחנו. האסטרטגיה של הממשלה בעניין האיראני היא קטסטרופה. אחמדיניג'אד התחיל לאיים עלינו לפני עשר שנים. במקום לחסל אותו כבר אז, כמו שהעולם ציפה מאיתנו, העדפנו להסתכל לצד השני ולגלגל את האחריות למדינות אחרות כמו ארצות הברית".
אז אתה לא בונה על האמריקאים.
"מה פתאום. הציפייה שאובמה או רומני יעזרו לנו מוכיחה שאנחנו בשטייטל תודעתי. לא ראיתי נורבגי ששואל את עצמו אם אובמה טוב לנורבגים, אז למה אנחנו צריכים לשאול אם הוא טוב ליהודים? אנחנו צריכים לעשות את העבודה ויפה שעה אחת קודם".
יאיר לפיד: "בחור חביב, אבל אני לא מצליח להבין מה העמדות שלו. מילא אם הוא היה רוצה להיות רק חבר כנסת, אבל הוא מסמן את עצמו כמנהיג ובכל זאת לא ברור מה הדרך שלו. זו לא בעיה רק שלו, כל ההנהגה במדינה איבדה את הדרך".
אהוד ברק: "אנשים קוראים לו מר ביטחון ושוכחים שהוא האיש שהחזיר את צה"ל מלבנון ובכך הביא עלינו את מלחמת לבנון השנייה".
אהוד אולמרט: "אין לי דברים טובים להגיד עליו, לכן יותר טוב שאשתוק".
אביגדור ליברמן: "איש מרשים, עם עוצמה, אבל ללא ערכים, כמו אריק שרון. אני לא מאמין בכוח בלבד, בלי מפת דרכים היסטורית-אמונית עם ערכים חברתיים".
שלי יחימוביץ': "אני לא מסכים עם אף מילה שהיא אומרת, אבל ניכר שהיא מאמינה במה שיוצא לה מהפה ואני מאוד מעריך את זה".
אחמד טיבי: "איש חכם וערמומי בצורה בלתי רגילה. הישראלי זקוק לערבי כדי לשכוח שהוא יהודי, וזה סוד כוחו של טיבי".
ברק אובמה: "אדם מוכשר וכריזמטי שמייצג את התפנית של אמריקה וזניחת הערכים שעליהם היא קמה".
שאול מופז וצחי הנגבי: "שני אנשים שערערו את המוסריות של המערכת הפוליטית. כשאדם מחליט לעבור מפלגה הוא חייב להתמיד. אני פוליטיקאי גרוע, אבל לפחות יש לי אינטגריטי, מה שלשני החבר'ה האלה אין".
ציפי לבני: "ראה ערך שאול מופז וצחי הנגבי".
סילבן שלום: "שד משחת. אדם מוכשר שהתקשורת עשתה לו עוול. אנשים לא יודעים כמה הוא תורם למדינה".
הראיון המלא בסופ"ש במקומוני רשת "זמן מעריב"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם