האימפריה מתרחבת: "הסביח של עובד" מגיע לת"א
אחרי 25 שנות פעילות הסביח המיתולוגי של עובד בגבעתיים מתרחב ופותח סניף ראשון בתל אביב, אותו יפעילו שני צעירים שגידל
ועכשיו, אחרי 25 שנות פעילות, עובד מתרחב: סניף חדש ייפתח בקרוב ברחוב קרליבך בתל אביב תחת אותו השם. אמנם קשה לדמיין את המזנון של עובד בלי עובד דניאל, האבא והאימא של הסביח הפופולרי ביותר באזור המרכז וכנראה המפורסם ביותר בארץ, ובכל זאת – אפשרי:
בעוד כשלושה שבועות, אם יתקבלו כל האישורים הנדרשים, ייפתח בקרליבך מזנון זהה לזה בגבעתיים, עם הבדל קטן ומשמעותי: עובד לא יהיה זה שינהל אותו. המקום יפעל כזכיינות בבעלות שני בחורים צעירים מגבעתיים שגדלו על הסביח של עובד – "המנה הכי טובה ביקום", כהגדרתו - וכעת ינסו להכין אותו בעצמם.
הסביח של עובד בגבעתיים הוא כבר מוסד ואתר עלייה לרגל. אחרי 25 שנות פעילות, אין מי שלא מכיר את המקום ואת העומד בראשו, שגם אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין מגיע מדי יום למזנון ומנהל קשר אדוק עם הלקוחות הרעבים. אנשים מגיעים מכל קצוות הארץ בשביל לטעום מהסביח וליהנות מהחוויה, שכוללת גם שירות ייחודי עם שפה משלו.
הקבועים ו"שיאני הסביח" מקבלים אצל עובד כבוד מיוחד ותמונתם תלויה על הקיר. בשעות העומס, כאשר נוצר תור ארוך, הופכת ההתנהלות בין עובד ללקוחות לסוג של מערכון. כל אחד חייב לציין את הזמנתו על פי לקסיקון קבוע, ולא – יעכב את התור ויקבל מבטים זועמים מהעובדים.
לקסיקון ההזמנה אצל עובד כולל, בין היתר, מונחים מעולם הכדורגל כמו "דרבי" (הצהוב של העמבה מול האדום של החריף), "לחץ על כל המגרש" (מנה עם כל התוספות), מעולם הצבא דוגמת "הרעשה כבדה בגזרה" (תור ארוך במיוחד) וגם שימוש בשמות התוספות בתור פעלים – "לחצל" (להוסיף חצילים), "לבצבץ" (להוסיף ביצה קשה) ועוד.
הזמנת מנה עלולה להיות עסק לא פשוט למי שלא מכיר
לאור ההצלחה, נדמה כי ההחלטה להתרחב הייתה אמורה להתבצע כבר מזמן. עם זאת, עובד מודה כי חשש לפתוח מקום נוסף. "חשבתי כל הזמן שלא יהיה קל לפתוח עוד מקום שיתפקד ברמה גבוהה כמו המקום בגבעתיים אם אני לא נמצא שם פיזית. כי אני לא יכול להיות בשני מקומות בו זמנית", הוא מסביר. "בסופו של דבר השתכנעתי לעשות ניסיון ולראות אם זה מצליח".
עובד מציין כי מאז שהוצב השלט ברחוב קרליבך המודיע על הכוונה לפתוח שם סניף, רבים פונים אליו ומתעניינים. “מודאגים שאני אפסיק להיות פה בגבעתיים אבל זה לא מה שהולך להיות", הוא מרגיע. "גם אם אני לא שם פיזית, עדיין המקום יכול לפעול ברמה גבוהה ולהיות מקום טוב. העברתי את כל הידע שלי הלאה לבחורים ואני ממשיך ללוות אותם בתהליך גם אחרי שיפתחו. בסופו של דבר זה השם שלי שתלוי שם".
גם שם השירות יהיה בסגנון ובשפה של הסניף המקורי?
"לא אכפת לי אם החבר'ה יצליחו להעתיק את זה למקום החדש. חלקתי איתם את כל הסודות, למרות שעדיין הם רשאים להכניס למקום החדש את הסגנון שלהם".
איך מפקחים על מקום בשלט רחוק ודואגים לכך שהוא יעמוד בסטנדרטים שלך?
"מדי פעם, אם יהיה צורך, אני אגיע לסניף בתל אביב ואתן הדרכות במהלך העבודה. אני גם מאמין שהם ישאלו הרבה שאלות כי יש הרבה דברים לבצע וללמוד תוך כדי. יכול להיות שאני אהיה נוכח שם יותר בהתחלה, עד שהמקום ירוץ מעצמו".
אתה לא חושש שלקוחות שנהגו להגיע אליך מתל אביב עד עכשיו יגיעו למקום החדש וכך בעצם תאבד לקוחות?
"אני לא מוטרד, אליי באים מכל הארץ וגם מכל העולם, אז אני מאמין שמי שרגיל לבוא אליי מתל אביב ימשיך לבוא. הלקוחות הקבועים שמכירים אותי באים ומבחינתי, גם אם יבואו למקום החדש - זה רק יכול להוסיף מבחינה שיווקית. זה לא יפגע לי בעבודה, נמשיך אותו הדבר כמו תמיד".
כדי להוציא את התוכנית אל הפועל לקח עובד תחת חסותו את אביב שרי (22) ומאור בן טוב (24), שני תושבי גבעתיים שהכירו אותו שנים לפני שיתוף הפעולה העסקי. בחודשים האחרונים הם עבדו אצלו, למדו את העסק, רכשו מיומנות ובעיקר נחשפו את סודות ההצלחה. למרות גילם הצעיר, בן טוב הוא בוגר בית הספר לבישול "תדמור", והשניים הספיקו לעבוד לפני הגעתם לסביח של עובד ברשת המזון המהיר "סודוך" במשך כשנתיים.
"השם של המקום מדבר בעד עצמו. בזכות עובד ובזכות הליווי והעזרה שלו אנחנו משוכנעים שנצליח לעשות מהפכה במזנוני האוכל באזור", אומר בן טוב. "הכול יהיה זהה מבחינת הקונספט, הרמה של האוכל, הספקים, הכנת האוכל. אנשים היום משקיעים מיליוני שקלים בעיצוב, ואני חושב שבסך הכול צריך שמקום יהיה נקי, עם שירות טוב ואוכל טעים".
"אנחנו נהיה במקום כל יום וננהל אותו, ממש כמו שעובד עושה בגבעתיים כבר שנים", מוסיף שרי. "למדנו ממנו הרבה מאוד בחודשים האחרונים במטרה לשמור על אותה הרמה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם