האצטדיון יהפוך את חיי התושבים לסיוט? לעירייה לא אכפת
תושבי "רחובות הצעירה" מתנגדים בתוקף לכוונה להקים אצטדיון כדורגל בשכונה. לטענתם, הקמת האצטדיון תהפוך את חייהם למפגע אחד גדול. העירייה בתגובה: "אין כל עילה לעצירת הפרויקט"
העותרים מבקשים מבית המשפט לקבוע ולפסוק כי העירייה והוועדה המקומית אינן מורשות להקים אצטדיון כדורגל עירוני במתחם השכונה, וכפועל יוצא מכך להורות לוועדה המקומית לבטל את האישור שניתן על ידה בדצמבר אשתקד ובינואר השנה להקמת האצטדיון.
עוד מבקשים העותרים, בין היתר, להורות לעירייה להימנע מלבצע כל פעולה ועבודה לטובת הקמת האצטדיון ובד בבד למשוך את בקשתה למתן היתר להקמתו. בית המשפט אסר לעת עתה על העירייה לבצע שינויים בלתי הפיכים בקרקע.
בתשובת העירייה והוועדה המקומית לעתירה הן טוענות, בין היתר, כי הקמת האצטדיון העירוני הינו פרויקט עירוני חשוב, אשר הן עמלות עליו מזה זמן רב, ואין לשיטתן כל עילה לעצירתו "שעה שהוא מוקם בשעה טובה ומוצלחת".
לטענת העירייה והוועדה המקומית, ההחלטות אותן תוקפים העותרים התקבלו לפני זמן רב; פורסמו ברבים; "וחזקה על העותרים שהם מודעים להן; ההיתרים מושא העתירה כבר הונפקו בטרם הוגשה העתירה; וגורמי מקצוע רבים כבר פועלים להקמת האצטדיון העירוני". העירייה והוועדה אף
"העירייה רואה חשיבות ציבורית בהקמת מגרש ספורט עירוני", נכתב בכתב התשובה, "אשר ישמש את כלל קבוצות הספורט בעיר, יתרום חברתית ותרבותית לתושבי העיר בכללותם ולא לארגון כזה או אחר. מגרש כאמור יאגם משאבים ציבוריים לנכס אחד ראוי לשמו, אשר יהא בבעלות העירייה ובאחזקתה, יאושר על ידי ההתאחדות לכדורגל כמתקן מורשה לקיום משחקי ליגה, ויכבד את העיר ותושביה – מה שאין כך במצב הקיים".
תזכורת: על פי התוכנית נשוא המחלוקת המשפטית, אצטדיון הכדורגל העירוני החדש יוקם בחלקה המערבי של העיר סמוך לפארק ויסגל. בחודש ינואר השנה הציגה עיריית רחובות את תוכנית האצטדיון העירוני המתוכנן לקלוט 5,000 צופים, אם כי בשלב ראשון יוקמו 2,500 מושבים בלבד, מקומות לאח"מים, מסכי תוצאות, קומה תפעולית, מזנון, חדרי הלבשה, מלתחות לשחקנים וחדרי שופטים.
האצטדיון החדש מוקם סמוך מאוד לאתר בנייה של שכונת מגורים העתידה לאכלס מאות משפחות חדשות, ובצמוד לכל אלה שוכנת שכונת קריית משה הוותיקה המשקיפה מהצד על המתרחש מתחת לאפה. העותרים, המכנים את פרויקט האצטדיון "מיזם פתאומי וקיצוני להקמת אצטדיון כדורגל עירוני במתחם מקרקעין הצמוד למתחם בו רכשו העותרים דירות", מפרטים בעתירתם כי כולם הינם רוכשי דירות בבניינים שבנייתם מצויה כעת בעיצומה.
עיריית רחובות, אגב, לא ממש מכירה בעותרים. בתגובתה לבית המשפט היא טוענת כי "העותרים לא הוכיחו כל זכות עמידה ביחס להחלטה זו (למקם את האצטדיון העירוני במתחם וייסגל)". לפי העירייה, החלטה זו נתקבלה ב-18 ביולי 2010, וכי באותו מועד העותרים כלל לא רכשו זכויות בשכונה המוקמת בתחום התוכנית.
"בעלי הזכויות ביום 18.7.2010 לא התנגדו להחלטת העירייה למקם את האצטדיון העירוני בסמוך למתחם וייסגל", כך העירייה, "ואין זה נכון או ראוי לקבל מצב בו בעלי הזכויות בתחום התוכנית מכרו את זכויותיהם לעותרים לאחר יום 18.7.2010 וכעת העותרים בעלי הזכויות תוקפים את החלטת העירייה".
בעתירתם טוענים העותרים כי האצטדיון החדש ייבנה בסמוך מאוד לבתיהם. בעתירתם הם מדגישים, כי בצמוד למתחם המגורים, כ-110 מטרים בלבד ממבנה מגורים בפרויקט "לב הדרים", עתידה לקום הטריבונה המערבית של האצטדיון. "הכניסה לאצטדיון עתידה להיות דרך הרחוב השכונתי, והמרחק בין הכניסה לחניון האצטדיון לבין מתחם המגורים הוא 30 מטרים בלבד".
בישיבת מועצה שהתקיימה לפני שבועות אחדים העלה אלדד איז'ק, מראשי המאבק נגד בניית האצטדיון בויסגל, את מצוקת התושבים בפני ראש העירייה רחמים מלול וחברי המועצה. "אני יכול להגיד לכם שאני לא ישן כבר שבוע", אמר איז'ק באותה ישיבה, "השקעתי את כל חיי, כספי ומרצי בקניית בית בשכונה הזאת.
"מבחינה טופוגרפית מצד שמאל יש לנו את קריית משה ומצד ימין ייבנה האצטדיון. המשמעות היא פגיעה קשה באיכות החיים שלנו ובשווי הנכסים שלנו. אני באופן אישי אוהב ספורט ואין כמוני בן אדם שרוצה שיקום אצטדיון, אך לא בתוך שכונת מגורים. במקום לשבת ולראות נוף פנוראמי של העיר אני
עתיד לראות טריבונה בתוך הפנים. אתם מרסקים לי ולעוד 1,200 משפחות את החיים".
מבחינתה של עיריית רחובות, אין שום בעיה למקם אצטדיון כדורגל בתוך שכונת מגורים. בתשובתן לעתירה כותבות העירייה והוועדה המקומית כי הן סבורות כי הקמת האצטדיון "תתרום אף לסביבתו הקרובה, שכן האצטדיון עתיד להיבנות בסטנדרטים גבוהים ותוך התחשבות דם בסביבתו הקרובה. העירייה והוועדה השקיעו וישקיעו לצורך זה. לא ייפלא הדבר אם ערכם של הנכסים שיהיו מצויים בסביבת האצטדיון יעלה. הניסיון מלמד כי כך היה ביחס לנכסים המצויים בסביבת המגרש בו עושה שימוש קבוצת הפועל מרמורק".
העירייה והוועדה ממשיכות וטוענות, כי ברחבי הארץ קיימים אצטדיונים רבים אשר הוקמו סמוך לשכונות מגורים. כדוגמא הן מציינות את אצטדיון הכדורגל ברעננה, ברמת השרון, בשכונת התקווה בתל אביב, קריית אליעזר בחיפה, בקריית שמונה ובאשדוד.
אלא מה, מדובר בהצגת תמונה חלקית של הסוגיה. האצטדיון ברעננה, למשל, הוקם בשנת 1940. האצטדיון בשכונת התקווה הוקם בשנת 1945. אצטדיון קריית אליעזר הוקם בשנת 1955 וזה שבאשדוד הוקם בשנת 1966.
כלומר מדובר באצטדיוני כדורגל ישנים, חלקם ותיקים מאוד, חלקם אף הוקמו עוד לפני הכרזתה של מדינת ישראל. בימינו אנו אצטדיוני כדורגל מקימים מחוץ לשכונות מגורים. כך בנתניה, כך בפתח תקווה, כך בחיפה, בנס ציונה, בראשון לציון ועוד.
רבות כבר סופר ונכתב על חלופת מתחם הספורטק, שבוטלה בעקבות התנגדותם של תושבי שכונת "רחובות ההולנדית". כזכור, בעתירתם מציינים העותרים, כי בדיון שהתקיים בעירייה בחודש מאי 2009 הדגיש מהנדס העירייה ישראל בן ישראל כי קיימות שתי חלופות למיקום האצטדיון: מתחם הספורטק בצמוד לשכונת "רחובות ההולנדית" ומתחם ויסגל.
וכך אמר מהנדס העירייה לפרוטוקול: "בשל העובדה כי מתחם ויסגל אינו מספיק ומיקומו הקרוב לבתי מגורים אינו מאפשר את הבנייה במקום, הרי שנותרה האפשרות לבניית האצטדיון במתחם הספורטק".
למרות עמדתו הברורה של מהנדס העירייה, החליטו עיריית רחובות והוועדה המקומית לשנות את מיקום האצטדיון ולהקימו במתחם ויסגל במקום מתחם הספורטק. על הלחץ הציבורי הכבד נגד בניית האצטדיון סמוך לשכונת "רחובות ההולנדית" ניתן ללמוד מדבריו של ראש העירייה רחמים מלול המפורטים בפרוטוקול ועדת המשנה לתכנון ובנייה מחודש ינואר השנה:
"רק אני רוצה להזכיר לכם, שלפני כשנתיים-שלוש הייתה לנו תוכנית לבנות את האצטדיון ברחובות ההולנדית. ואז פנו אליי כמעט כל חברי המועצה לשנות את דעתי, למרות שדעתי לא הייתה נוחה מזה, זה היה לפני מערכת הבחירות. ואז כולם אמרו לי 'אם תעביר את זה לאזור הספורט בויסגל, אנחנו נתמוך בזה'... שכנעו אותי, מה אני אעשה? אבל האמת, הכי מתאים היה שם".
בתגובתן לבית המשפט מתייחסות העירייה והוועדה המקומית לעניין החלופה, וכך הן טוענות בין היתר: "יצוין כי מאבקם של תושבי העיר – ובעיקר של תושבי שכונת רחובות ההולנדית – נשא אופי ציבורי רחב היקף. מאבק ציבורי זה אף תפס את מקומו במסגרת הבחירות שהתקיימו בעיר רחובות בחודש נובמבר 2009, כאשר מועמדים שונים למועצת העיר ולראשות העירייה אימצו את מבוקשם של תושבי העיר כחלק ממצעם בבחירות למועצת העיר ולראשות העירייה.
"אין כל פסול בכך שאחד הגורמים המשפיעים על ההחלטה למקם את האצטדיון במתחם וייסגל ולא בשכונת רחובות ההולנדית היה עמדתם של נבחרי הציבור חברי מועצת העיר וחברי מליאת הוועדה המקומית. אכן, גם נושא זה עלה במסגרת הבחירות המקומיות בחודש נובמבר 2009, וכאמור לעיל חלק מהמועמדים לבחירות (כאלו שנבחרו וכאלו שלא נבחרו) ציינו במסגרת מצע הבחירות שלהם כי הם יפעלו למקם את האצטדיון ליד מתחם וייסגל, והם אכן קיימו את הבטחתם לתושבי העיר רחובות".
שימו לב מה כותבות העירייה והוועדה המקומית בתגובתן לבית המשפט: "יש להבהיר כי בעוד שביחס להחלטת העירייה והוועדה מיום 20.5.2009 (למקם את האצטדיון ברחובות ההולנדית) קמה התנגדות מיידית ומהירה, הרי שלא היה ביחס להחלטה מיום 18.7.2010 (למקם את האצטדיון בוייסגל), ואף לזאת יש ליתן משקל ממשי. בעלי הזכויות במקרקעין ליד מתחם וייסגל נכון ליום 18.7.2010 לא התנגדו להחלטת ועדת המשנה בזמן אמת".
בטח תשאלו, מיהם אותם "בעלי הזכויות" שלא התנגדו בזמן אמת? אלה הם, מן הסתם, לא רוכשי הדירות בשכונה החדשה – היחידים שישלמו את מחיר הקמתו של אצטדיון עירוני בצמוד לבתיהם.
ועוד נקודה אחרונה. שימו לב מה אמר ראש עיריית רחובות בדיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה בתאריך 20.5.2009: "בדקנו את וייסגל, בדקנו את הספורטק. מבחינת המרחקים, מבחינת התכנון וגודל המקום הטוב ביותר והמתאים ביותר, תיכף יציג את זה ישראל (מהנדס העירייה), זה ברחובות ההולנדית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם