בכיר בפיקוד העורף: "התפקיד שלי הוא לא לישון טוב בלילה"

אל"מ (במיל') דודי מזרחי, מפקד תרגיל פיקוד העורף באזור השרון, קובע: "ברעש חזק יימחקו 2,000 מבנים וייהרגו 500 אנשים בכל האזור"

תומר קרן | 21/10/2012 13:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"אנחנו במרוץ מטורף נגד השעון. השאלה הגדולה היא מה יקרה קודם: הקבלנים יסיימו לחזק את הבתים הישנים, או שהאדמה תתעורר ותתחיל לשאוג". הציטוט הלא סימפטי הזה שייך לאל"מ (במיל') דודי מזרחי, מפקד נפת גלילות בפיקוד העורף שנפתח הבוקר:
 
אל
אל"מ דודי מזרחי. "התרגיל הגדול ביותר" צילום: אסף פרידמן

"במקרה של רעידת אדמה משמעותית, כלומר 7.5 בסולם ריכטר, ייגרם נזק בינוני עד כבד ל-2,000 עד 2,500 מבנים בכל אזור השרון (מצומת גלילות עד נתניה). מניין ההרוגים יעמוד על 500 עד 1,000 ותהיה כמות דומה של פצועים קשה".

מזרחי (46), שמתגורר ביישוב מתן, הוא מנכ"ל חברת שירותי אבטחה בחייו האזרחיים, אך בעת חירום הוא יעזוב את כל עיסוקיו ויתפקד כגורם המקצועי ואחראי על כל ערי נפת גלילות, הכוללת את הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו.

בתרגיל הקרוב ובשעת חירום הוא "הוקפץ" ומתפעל את הגורמים הנחוצים באזור פיקודו, נותן מענה לצרכי האוכלוסייה ומפקח על המתרחש. "מדובר בתרגיל הגדול ביותר שנערך אי פעם במדינת ישראל ובודק את מוכנות המערכות שעוסקות בחירום", אומר מזרחי.

אתה שבע רצון מההיערכות של המדינה בנושא?
"אגיד את זה כך: יש התקדמות גדולה מאוד בנושא, אבל תמיד אפשר לעשות יותר. החדשות הטובות הן שאנחנו יודעים היום להגיד ברזולוציה של עיר מה יהיה היקף הפגיעה. לא רק כמה הרוגים ופצועים יהיו, אלא כמה אנשים יאבדו את הבית שלהם. זה לא דבר של מה בכך.

"במקרה של רעידת

אדמה יש בעיה קשה של פליטים. מצד אחד, הם לא רוצים להתרחק מהבית שלהם כדי למנוע תופעות של ביזה. מצד שני, אין להם לאן ללכת. זו הסיבה שאנחנו שמים דגש מיוחד בנושא העקורים. שלב השיקום של הבתים שייהרסו עלול להימשך כמה חודשים ובמקרים מסוימים גם שנים".

מה החדשות הרעות?
"הייתי רוצה לראות את תמ"א 38 מתקדמת בקצב יותר מהיר. לצערי, אני רואה הרבה חסמים בירוקרטיים. בניינים שנבנו בשנות השישים ולא חוזקו יפלו כמו קוביות של דומינו. אין לי ספק בכך".

מה לגבי הגשרים והמחלפים שנבנו באזור השרון? הם יעמדו ברעידת אדמה חזקה?
"אני מאמין שכן. כל המבנים והתשתיות הציבוריות שנבנו בשנים האחרונות, לרבות גשרים ומחלפים, נבנו על פי התקינה המתקדמת ביותר. זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות מופתעים מרעידת אדמה משמעותית שתפיל גם את הגשרים הכי חזקים".

קבורה המונית

בארץ ישראל עובר שבר גיאולוגי ("העתק") שלאורכו מתחרשות מדי תקופה רעידות אדמה הרסניות. העתק זה נקרא "העתק ים המלח", והוא עובר לאורך כל גבולה המזרחי של מדינת ישראל, מהחרמון ועד אילת. העתק זה פעיל גם כיום, וברור כי רעידות אדמה חזקו ימשיכו להתרחש לאורכו גם בעתיד.

לדברי אל"מ מזרחי, רעידת אדמה עלולה לגרום הרס בטווח של עשרות קילומטרים ממוקד הרעידה, ולכן כל מרכזי האוכלוסייה בישראל נמצאים בסיכון.

מתרגלים רעידת אדמה.
מתרגלים רעידת אדמה. "מקבעים 'תרבות של מוכנות'" צילום: אדי ישראל

"אזור השרון אמנם מרוחק מעט מהשבר הסורי האפריקאי, אולם הוא יושב ברובו על אדמה חולית, לכן הוא מועד לפורענות", אומר מזרחי. "בנוסף, באזור זה יש שכונות שלמות עם בתים ישנים שלא מתאימים לתקינה של רעידות אדמה. במקרה של רעידת אדמה חזקה הם לא יחזיקו מעמד".

"נקודת מפנה 6" יכלול תרגול של תרחישים שונים באזורים מיושבים בצפיפות, בהם חיפה, נתניה, חולון ואילת. כמו כן, תתורגל קבורת הרס והטמנה של חלקי בניינים שנפגעו ובתוכם גופות של אזרחים שלא הצליחו לאתר. לצורך כך אותרו וסומנו שמונה אתרים קבורה המונית. בנוסף, יושם דגש לבדיקות מוכנות התלמידים בבתי הספר ובחינת החבירה של הכוחות השונים שיופקדו על הטיפול באירוע.

"אחת ממטרות התרגיל ויעדי המשרד להגנת העורף הוא לייצר ולקבע 'תרבות של מוכנות' בקרב הציבור הרחב - כזו שגם האזרח מעורב בה, בביתו, בשכונה וביישוב", אומר השר להגנת העורף, אבי דיכטר. "לאזרח ולמדינה יש מה לעשות בהכנה – לפני רעידת אדמה, במהלכה, מיד לאחריה בפינוי ולאחריה בשיקום".

לדברי דיכטר, "בניגוד לירי טילים, אי אפשר לקבל התרעה על רעידת אדמה. התרגיל הוא ההתראה היחידה שיש לנו ולמעשה משמש התראה לכל אזרח, לבדוק מוכנות והיערכות. כאשר מתכוננים ובודקים מה עובד בשגרה יש סיכוי שיעבוד בחרום. מה שלא עובד בשגרה ולא מתכוננים אליו - לא יעבוד בחרום".

אל"מ מזרחי מתחבר לדברים של דיכטר ושם דגש משמעותי על היערכות העורף. "רעידת אדמה היא תופעת טבע ולא בהכרח אסון טבע", הוא אומר. "ב-1985 התרחשה בניו מקסיקו רעידת האדמה החזקה ביותר שנרשמה עד כה ולמרות זאת היו מעט מאוד הרוגים. לעומת זאת, היו ברחבי העולם רעידות חלשות שגבו אלפי קורבנות. הסיבה לכך היא שהרבה מאוד תלוי בהתנהגות האזרחים".
תסביר.

"24 השעות הראשונות מאוד קריטיות" צילום: פלאש 90

"רוב האנשים שחולצו חיים לאחר רעידות אדמה קשות בעולם חולצו על ידי אזרחים במהלך 24 השעות הראשונות. יחידות חילוץ מקצועיות מגיעות בדרך כלל רק לאחר שעות ארוכות ומספרן מצומצם ביותר, לכן הן מצילות מספר מועט של אנשים. ברעידת האדמה בהאיטי – שבה נהרגו רבע מיליון אנשים - היו 400 אלף לכודים. 200 אלף מתוכם חולצו ב-24 השעות הראשונות על ידי שכניהם. ארגוני ההצלה שזרמו מכל העולם הצליחו להציל רק 147 אנשים. זה אומר הכל".

יכול להיות שהתרגיל הוא רק אמצעי הפחדה של מערכות הביטחון כדי לקבל עוד תקציבים?
"ממש לא. רעידות אדמה קטלניות מתרחשות בישראל אחת למאה שנים. רעידת האדמה הקטלנית האחרונה בישראל התרחשה ב-1927, כך שהשאלה היא לא האם תתרחש רעידה נוספת, אלא מתי.

"ב-1995 הייתה רעידת אדמה בגובה 7.2 בסולם ריכטר שהתרחשה 100 ק"מ דרומית לאילת. אם היא הייתה קרובה יותר העיר אילת הייתה נפגעת קשה. לא נוכל למנוע את רעידת האדמה וההרס, אבל נוכל לעשות הרבה מאוד כדי שהיא לא תסתיים באסון לאומי".

אתה ישן טוב בלילה?
"התפקיד שלי הוא לא לישון טוב בלילה, אלא לדאוג כל הזמן. אסור להיתפס לשאננות. יש הרבה עבודה ואני עסוק כל כולי במטרה החשובה הזו".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים