ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

האישה שחולמת לכבוש את עיריית אשדוד

במשך השנים האחרונות חברת המועצה הלן גלבר ממררת דרך קבע את חייו של ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי. בראיון מיוחד היא מספרת על לימודי התואר הראשון בגיל 49 ועל השאיפות הפוליטיות הגדולות

חן מור ביום ראשון נפתחה שנת הלימודים האקדמית, ובין רבבות הסטודנטים שחזרו לספסל הלימודים, נמצאת גם חברת המועצה מאשדוד הלן גלבר, שמתחילה את השנה השלישית והאחרונה שלה לקבלת התואר במכללה האקדמית אשקלון.
 

עבור גלבר, השנה הקרובה אמורה להיות הקשה מכולן, גם בגלל מערכת השעות הסטודנטיאלית, וגם כי זוהי שנת בחירות. גלבר אמנם טרם הכריזה רשמית על התמודדות לראשות עיריית אשדוד, אבל אין ספק כי היא מתכוונת להתמודד על התפקיד בכל הכוח. איך היא תצליח לעשות זאת במקביל לעשרות מבחנים ועבודות סמינריון? לגלבר יש דרכים משלה. 

בזמן שסטודנטים אחרים מקטרים על החיים הסטודנטיאליים ועל הקושי לשלב בין החיים האישיים לבין הלימודים, נראה שגלבר הצליחה להסתדר עד כה יפה מאוד. במהלך ארבע השנים האחרונות היא נפגשה עם תושבים באשדוד, טיפלה באופן מידי בכל פנייה שהציגו בפניה, הגיעה לישיבות מועצה מוכנה מראש עם הצעות לסדר יום, נלחמה על עשיית הצדק בעיריית אשדוד מתוקף תפקידה כיו"ר ועדת ביקורת, וכל זה, בזמן שהיא סטודנטית מן המניין, ללא שום הקלות.

אך עכשיו מתחיל האתגר האמיתי שלה: גם להוציא ממוצע ציונים גבוה, וגם להצליח לכבוש את לב המצביעים, ולקבל את הכיסא הנחשק של ראש העירייה. אז איך היא תצליח לעשות זאת? מבחינתה, אין שום בעיה.

"בדיוק כמו שהעברתי את השנתיים האחרונות בהתנדבות מלאה לעשייה למען התושב, ובאופן אינטנסיבי, כך גם בשנה השלישית", היא אומרת. "שנת בחירות בשביל רוב הפוליטיקאים היא השנה היחידה שבה הם עובדים. אני, לעומתם, עבדתי כל הקדנציה, והאמת, גם הצלחתי להוציא ציונים ממש טובים".

למרות הלו"ז העמוס והטלפון שמצלצל בלי הפסקה בכל שעות היום, גלבר נמצאת בריכוז שיא בכל הרצאה. היא יושבת בשורה הראשונה, משתתפת בשיעור, ומצליחה לסכם הכל. בהפסקות, בזמן שכל הסטודנטים יושבים בדשא, גלבר חוזרת לכל השיחות שלא נענו במהלך השיעור, ומטפלת בכל פניה או עניין.

"אני יודעת לחלק את

הזמן שלי בצורה נכונה, בין הלימודים, הבית, העבודה, הילדים והעשייה הציבורית", היא אומרת. "אם אדם יודע לחלק את השעות שלו נכון, הוא יכול להספיק הרבה דברים. אני יושבת בלילות על עבודות הגשה או לומדת למבחנים, וביום אני מספיקה את כל השאר. אני לא מפסידה שום דבר ולא מוותרת על שום עיסוק".

את בת 49, וסטודנטית לראשונה בחייך. איך זה?
"אני ממש נהנית. כיף לי להיות בסביבת הצעירים. אני נהנית מכל רגע, ואני גם מתעניינת לראות מה מעניין את הדור הצעיר. זה מעשיר גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית. יש לי המון חברים צעירים, אני מבינה את כל שכבות הגיל, החיכוך עם מגוון הגילאים נותן לי ללמוד את הצרכים שלהם ולראות כיצד אפשר לשפר ולייעל, במיוחד כשאני באה מנקודת מבט יותר בוגרת. אבל אין ספק שהייתי שמחה אם את התואר הראשון שלי הייתי עושה בגיל מוקדם יותר".

אז למה לא הלכת ללמוד בגיל צעיר?
"כי ההורים שלי לא היו אמידים. הם מעולם לא החסירו ממני דבר, אבל בד בבד ידעתי שאני לא יכולה להטיל על אבא שלי מעמסה של כסף ולהגיד לו שאני צריכה עשרות אלפי שקלים בשביל תואר. ברגע שביססתי את עצמי מכל הבחינות –  משפחתית, עם עסק שעומד על הרגליים ועשייה ציבורית – הרגשתי שזה הזמן. אף פעם לא מאוחר ללמוד.

"אין גיל שהוא מבוגר מדי, ואני שמחה שלא ויתרתי על החלום שלי ללכת ללמוד, גם אם זה בגיל כזה. זה היה משהו שממש רציתי ולא רציתי לוותר על זה. עכשיו מצאתי את הזמן, ואני נהנית מכל רגע".

גם במכללה את פועלת למען הסטודנטים?
"בטח. אני חייבת לספר שבהתחלה גם הופתעתי שסטודנטים פנו ישירות אליי כשהם לא היו מרוצים ממשהו במכללה, הם ציפו שאני אעזור להם, וזה ממש שימח אותי. חוץ מזה, גם כשאני רואה משהו שמתנהל לא בסדר אני פועלת מיד. אם זה תקנון אגודת הסטודנטים שלא היה דמוקרטי, חברות באגודת הסטודנטים כתנאי לצפייה במבחנים סרוקים, בחירות ליו"ר האגודה שלא היו דמוקרטיות. במידה ואני רואה שמשהו עובד בצורה לא צודקת ולא שוויונית, זה חורה לי ואני פועלת מיד.

"אני חושבת שכולם צריכים לפעול כך, אבל כאשת ציבור אני יכולה לסייע להם יותר, כי זכותם לקבל את המגיע להם. בגלל זה הם מרגישים נוח לפנות אליי, כי אני באמת עוזרת. חשוב לציין שלא כל דבר אפשר לשנות, אבל אפשר לעשות את המקסימום כדי לשנות, ואם עושים מאמצים, בדרך כלל מצליחים. אסור לקבל שום דבר כמובן מאליו".

רק סטודנטים מאשדוד פונים אלייך שתעזרי?
"לאו דווקא. הסטודנטים במכללה הם מרחבי הארץ, וכולם מסתבר מכירים אותי כחברת מועצה. אפילו המרצים פונים אליי. היה מקרה בשנה הראשונה בלימודים שמרצה בדרגת פרופסור פנתה אליי כי רצו להעביר אותה למוסד אקדמאי אחד, כשהרזומה שלה מלא בתארים ובמחקרים.

"יזמתי מחאה, הלכתי להנהלה יחד עם סטודנטים, חתמנו על עצומה על מנת שלא יעבירו אותה, והמאבק הצליח. הייתי כל כך מרוצה מההרצאות שלה, וחשבתי שחבל שסטודנטים אחרים לא ייהנו ממנה כמוני. נאבקתי בשבילה מכל הלב, וכמוה, עשרות סטודנטים פונים אליי על כל דבר, ואני בדרך כלל מצליחה לעזור להם בכל דבר".

את מרגישה אמא של הסטודנטים?
"תראי, בגלל הגיל שלי אני יכולה להרגיש מדי פעם בוגרת יותר, ולרוב אני באמת מקווה שגם הם מרגישים שאני חברה שלהם, בכל התחומים, וניתנת לי הזדמנות כשהם משתפים אותי במקרים אישיים. אני מסייעת להם ומציעה להם מהניסיון שלי הצעות, נותנת להם ראייה רחבה יותר, וכן, לפעמים כמו אמא. 

"היה סיפור עם סטודנטיות שלא היו מרוצות מטיפול כלשהו שהן קיבלו. משהו שלא קשור למכללה. הן לא קיבלו את כספן חזרה. לקחתי יוזמה, התקשרתי למקום ממנו הם לא היו מרוצות, ביקשתי לדעת מדוע הם מתייחסים לסטודנטים ככה ושהם צריכים לקבל את כספם חזרה במיוחד כי הם סטודנטים, וזה הצליח. הם קיבלו את הכסף ואת הזכויות שלהן. אני גם סטודנטית שיכולה להיות בראש שלהם, וגם אמא כשצריך. יש לי פשוט את היתרון שאני יכולה לסייע להם".

הובלת מאבק נגד אגודת הסטודנטים. מה קרה שם?
"קיבלתי המון פניות של סטודנטים בעקבות תקנון חדש שפורסם במכללה בתחילת השנה, תקנון שהגביל את מי שרוצה להתמודד לראשות האגודה, והסטודנטים שרצו להתמודד נפגעו מכך – אז החלטתי להצטרף אליהם. מבחינתי, לא היה אכפת לי מי ייבחר.

"כולם טובים וכולם ישרתו את הסטודנטים, אבל עם זאת, יותר חשוב לי שתהיה דמוקרטיה במכללה שמרימה את דגל הדמוקרטיה. המכללה, בראש ובראשונה, צריכה להוות דוגמה, ובמיוחד אגודת הסטודנטים. רציתי לשנות את העוול הזה, כי זכותו של כל סטודנט להיות יו"ר, והתקנון החדש שיצא דאז לא תאם לאני מאמין שלי ושל דמוקרטיה".

למה בחרת דווקא במכללת אשקלון?
"לא היה מבחר של אפשרויות לימוד באזור שלי, אשדוד, ובאשקלון מצאתי שהמכללה מתאימה ללימודים בתחום שלי. המטרה שלי הייתה ללמוד פוליטיקה וממשל, תחום שמתאים לעיסוק שלי כחברת מועצה והיה חשוב לי להעשיר את עצמי בתחום הזה, ולהתמחות בתחום שדרכו אני אוכל לשרת את הציבור טוב יותר. זה מוסיף לי ידע ומעשיר אותי".

ואת מרוצה מהמכללה?
"מאוד, גם מהמכללה, גם מהמרצים, רובם לפחות. מבחינתי האישית מצאתי במכללה אוזן קשבת, אבל תמיד, אם יש משהו שלא מוצא חן בעיני או פוגע בזכויות הסטודנט, פעלתי לשנות".

יש לך הקלות בגלל שאת חברת מועצה מוכרת?
"לא, אני שווה בין שווים. אני מגישה עבודות בזמן, ניגשת לכל המבחנים. אני גם לא מבקשת הקלות, אני רוצה להיות שווה כמו כולם".

ועכשיו, כשמתחילה שנת בחירות, את עדיין תצליחי?
"אני בטוחה שכן, אין שום סיבה שלא. אני אמשיך להתנהל כפי שהתנהלתי בשנים האחרונות.  ההשקעה, ההקשבה והזמן שנתתי לתושבים בשנתיים הראשונות של הלימודים לא הפריעו לי בלימודים, והלימודים לא הפריעו לי לבצע את תפקידי הציבורי.

"אמנם לא החלטתי אם להתמודד לראשות העיר או לא – אני עדיין שוקלת זאת – אבל אני יודעת שכל החלטה שתתקבל לא תפגע לי בהישגים בלימודים, כי אם כל העשייה בשנתיים הראשונות של הלימודים לא הפגיעה לי, והייתה הרבה עשייה, אין סיבה שבשנה השלישית זה כן יפריע. כמו שאמרתי, אם אדם יודע לסדר את הזמן שלו בצורה נכונה, הוא יספיק הכל ויעשה את זה טוב".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...