"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן
היא נולדה בירושלים וגרה בתל אביב. היא הייתה מפורצי הדרך של הזמר המזרחי ונהנתה להסתובב עם שומרי ראש כשהייתה בת זוגו של יוסי פלד. 1,767 מילים עם הזמרת אביבה אבידן (59) גרושה +3, שמצהירה שזוגיות חסרה לה מאוד
"ירושלים בשבילי זה ריחות. זה מחנה יהודה ונחלאות, שם אמא שלי נולדה וגדלה. הכול צף ועולה בי. הייתי הולכת ברגל לבקר את סבא וסבתא שלי כל הדרך משכונת תל ארזה, רצה לאורך רחוב בצלאל, פונה ימינה לכיוון נחלאות, ושם סבתא שלי הייתה יושבת על האבן שניצבת בחוץ. היום כשאני רואה את המקום הוא לא השתנה, רק הסביבה חדשה ונקייה יותר. גרים שם היום אמנים, והשכונה הפכה להיות שכונה נחשבת מאוד.
אביבה אבידן. מגיעה כל שבוע לירושלים איור: ליאו אטלמן
"התחלתי את הקריירה שלי בתל אביב בלהקה צבאית. החיים לקחו אותי לתל אביב. למרות זאת, כל שבוע אני מגיעה לירושלים, המשפחה שלי שם. ההורים, האחים, האירועים והשמחות - כולם בירושלים. ירושלים היא עדיין הבית שלי. אני אוהבת מאוד את ירושלים. ירושלים זכורה לי מגן סנהדריה. כשהיינו ילדים היינו עומדים וצועקים 'פילפלה ורוזלה'. גרתי אז בתל ארזה, הרחובות זכורים לי במדויק. הייתי עושה בייביסיטר לכל השכנים, אמא שלי הייתה עומדת במרפסת ובידה מחברת, והייתה מקבלת הזמנות מהשכנים.
"אני זוכרת את עצמי, ילדה קטנה במרפסת מחזיקה תוף מרים, וכל הזמן שרה ומתופפת. תמיד רציתי לשיר מול קהל, וכולם מחאו לי כפיים. בעצם שם נולד הרצון שלי לעסוק במוזיקה, וזו בעצם ירושלים בשבילי. היה לנו שכן מלחין, הוא היה מנגן על ג'ומבוש ומפיץ מוזיקה בבניין, כך היינו שרים ומנגנים יחד - אני, הוא ואמי, שגם לה היה קול יפה מאוד".
ניר ברקת
"חשוב מאוד שלעיר יש ראש עירייה שהוא צעיר ועכשווי. מאוד אוהבים אותו בירושלים. אני מכירה אותו מהופעות שלי בעיר, הוא תמיד מגיע, מחבק ומברך את הקהל. לפי דעתי הוא הפך את ירושלים לתל אביב. היא נהפכה למרכז בילויים. כיום כשבאים אליי אורחים מחו"ל ואומרים לי שהם רוצים לבלות, אני לוקחת אותם לירושלים. ברקת ואני יושבים ומשוחחים, אמנם לא אכלנו יחד מאותו מסטינג, אבל אני מכירה אותו בעיקר מריקושטים של המשפחה שלי שמרוצה מפועלו בעיר. הוא מצליח לאזן בין הדתיים לחילונים, וזה חשוב מאוד בעיר הזאת".
התחרדות
"כשגרתי בשכונת תל ארזה סללו את כביש בר אילן, בעקבות המחלוקת שהתעוררה בגאולה כשסגרו בשבתות את התנועה בכיכר השבת. בנו את כביש בר אילן כדי שישמש כביש עוקף. שמעתי שהיום סוללים כביש עוקף לכביש העוקף. אני רואה את הפעולה הזאת כחלק מתהליך ההתחרדות של העיר. בעוד כמה שנים העיר כולה תהיה חרדית. זה מתבטא גם בכך שרבים חוזרים בתשובה ורבים נאחזים בדת ומאמינים. עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה.
חנה לסלאו. "קרעה אותנו מצחוק" בייגל
"השאלה היא אם זה טוב לתושבי העיר. אני מאמינה באלוהים, אני מדליקה נרות בשבת, עושה קידוש, ביום רביעי אני כבר מתכוננת לשבת, אבל אני כן מדליקה טלוויזיה ונוסעת בשבת. איש באמונתו יחיה. יש בי האמונה, אני מתפללת לאלוהים ומבקשת מה שאני רוצה, והוא גם שומע. הוא שומע".
ילדות
"בכיתה ח' עברתי לבית הספר סליגסברג, שהיה אז בית ספר עם מגמת אופנה. הוא היה בית ספר לבנות בלבד. הייתה בו תכנית של הדסה שנועדה להכין את האישה לחיים. למדנו שם עבודת משק בית, מלאכת מחשבת. היו בו מגמת אופנה ותפירה, מגמה שמכשירה לבורנטיות ומגמה ללימודי פקידות. הגענו לחופה 'מוכנות' - מבשלות ומנקות. עם כל הבדיחה שבכך, אהבתי מאוד ללכת לשם בזכות לימודי עבודת היד והמלאכה. אהבתי גם
לשיר, אבל אמא שלי אמרה ששירה היא לא באמת מקצוע, והיא צדקה - עכשיו אני גם תופרת וגם זמרת.
"כשהייתי קטנה, אבא שלי עבד בקולנוע אוריון, ובזכותו הייתה לי כניסה חופשית לכל בתי הקולנוע, אז טחנתי סרטים בניגוד לאחרים שלהורים שלהם לא היה כסף והם לא הרשו להם ללכת לכל כך הרבה סרטים. לא הייתה לנו טלוויזיה, אז ראיתי את צלילי המוזיקה 11 פעם ואת סיפור הפרברים ידעתי בעל-פה".
להקה צבאית
"בשבת האחרונה היה לנו מפגש של להקת פיקוד דרום. נסענו לאזור מצפה רמון, זה היה מקום פסטורלי והוא סימל את השירות הצבאי שלי. היה מפגש מרגש מאוד. פגשתי שם בין השאר את רוני בראון ואת חנה לסלאו. עלינו ושרנו וצפינו בשקופיות מתקופת הצבא. חנה קרעה אותנו מצחוק, כשנציג חיל החינוך קם לנאום, היא התחילה להעיר הערות מצחיקות בסגנון 'עוד רגע נקבל ריתוק' או 'אני מרגישה כאילו אני כבר בצבא', וכולנו פרצנו בצחוק. הצבא היה אחת התקופות היפות בחיי, אם לא היפה ביותר".
פרי גנך
"בתחילה לא האמנתי שאעשה קריירה ממוזיקה. חשבתי שאעשה חלטורות באירועים. אבל אז יצא השיר 'יהיה בסדר', ואיתו פרצתי. מאוחר יותר, כשפרצה מלחמת המפרץ, התחברתי ליוני רועה וקיבלתי ממנו את השיר 'פרי גנך'. קיבלתי אותו במקרה, כבר סיימנו להקליט את התקליט ועמדנו לסגור אותו, ואז יוני בא אליי הביתה והשמיע לי את 'פרי גנך'. הוא אמר שהוא ייתן את השיר רק למי שישיר אותו כמו שהוא רוצה שהשיר יישמע ושיצליח לרגש אותו. כשעומד לפניי אתגר כזה, אני חייבת להצליח.
יוני רועה. "עשיתי לו עור ברווז" צילום: יוסי אלוני
מוזיקה מזרחית
"אני שמחה שגיליתי מחדש את המוזיקה המזרחית לאחר קריירה בלהקה צבאית שבה שרתי שירי ארץ ישראל היפה. לא היה מתאים לסלסל שם, אז שרתי כמו כל הזמרות האחרות בלהקה וכמו זמרות הילדות שלי, למשל, אילנית ועדנה לב. כשהקלטתי את 'יהיה בסדר', היה בכך משום חזרה למוזיקה של הבית שגדלתי עליה. אז עוד לא הייתה מוזיקה מזרחית, אלא היו זמירות של שבת ושל בית הכנסת. המוזיקה המזרחית התחילה במחתרת ובקסטות, ולא הייתי קשורה לכך אז. הופעתי במועדוני ארץ ישראל היפה ושרתי כמו בלהקה הצבאית. כל זה השתנה כשיצאתי עם השירים 'יהיה בסדר' 'ופרי גנך'. חזרתי לנישה המזרחית שהיא מי שאני.
"ידעתי לסלסל ושמעתי מזרחית, אבל עד אז לא שרתי אותה. ידעתי לשיר את השירים של ג'ו עמר ואנריקו מסיאס, אבל לא הייתה לשירים האלה במה. באותה מידה ידעתי לשיר גם את השירים של פרנק סינטרה ואנדי וויליאמס, שאבא שלי קנה תקליטים שלהם. היום אני חושבת שאני וזמרים אחרים עברנו דרך רבת מהמורות, היה לנו קשה מאוד להגיע לטלוויזיה או לרדיו. אנחנו אלה שפרצו וסללו את הדרך לזמרים החדשים. היום קל הרבה יותר, גם בזכות ערוץ 24 שמשמיע הרבה מוזיקה מזרחית. לפחות מישהו משמיע את השירים האלה ומפרגן לנו".
קיפוח עדתי
"הרגשנו נחיתות גם בלי שנרצה. אשכנזים תמיד היו בעמדות בכירות יותר, הם בנו את המדינה וכדומה. אני חצי סורית וחצי מקהילת נאש דידן. גדלתי בשכונת הבוכרים, ושם גרו אנשים מכל העדות, אפילו אשכנזים, והיינו חברים עם כולם, אבל תמיד הייתה איזו תחושה רעה. אף פעם לא התנכלו לי בגלל עצם היותי מזרחית או פגעו בי, אבל זה משהו שגדלתי איתו ושמעתי עליו בבית. אף פעם לא הרגשתי תחושה של 'את ספרדייה אז תזוזי שמאלה וימינה', הרגשתי רגילה, אבל שמעתי בבית שהיו מדברים על כך שיש אנשים שמכנים את המרוקאים 'מרוקו-סכין' ושיש גזענות ופנתרים, ושבמצב הקיים המזרחים נחותים יותר".
בחירות 2013
"אני לא מתעסקת בפוליטיקה. זה לא נובע מבורות, אלא מהרגשה שכלום לא ישתנה, ולכן לא משנה מי ייבחר".
יוסי פלד. "התברר שכל אחד מקסים בדרכו" בייגל
"יוסי פלד הוא פוליטיקאי ואיש צבא רציני. ניסינו זוגיות באמת, הוא איש מקסים. אני חשבתי שאני מקסימה יחד איתו, אבל התברר שכל אחד מקסים בדרכו – המקסימות לא עבדה לנו ביחד. זה לא הסתדר, אנחנו פשוט שונים בתכלית. אני דווקא חשבתי שהשוני בינינו יעשה לנו טוב, אז ניסינו שנינו והשתדלנו, אבל זה לא הלך. כיום אנחנו חברים טובים. הקשר שלנו נמשך בערך שבעה חודשים, והיה לנו כיף ביחד, בילינו ונסענו הרבה, הוא אהב מאוד את האוכל שלי. תמיד היו סביבנו שומרי ראש, וזה היה חמוד מאוד, הייתי הולכת עם שומרי ראש שנראו בכלל שלי. אבל כל זה נגמר כמו כל דבר טוב שמגיע לקצו".
בני אלבז
"זמר מצוין. בהיכל התהילה לא הסתדרתי איתו. יש אנשים שאני לא מתחברת אליהם, והוא כנראה אחד מהם. הוא גם אמר לי שלא סבלתי אותו מתחילת התכנית. הוא לא אהב אותי, ואז הוא ואבי ביטר נטפלו אליי כמו ילדים בבית הספר, וכשלוחצים עוד ועוד, במיוחד כשרגישים, מתחילים לריב. אבל זה שטויות. כבר השלמנו ואנחנו מדברים והכול בסדר".
משפחה וזוגיות
"אני מצטערת שלא הצלחתי לשמור על מסגרת הנישואים שלי כמסגרת משפחתית, אף שזה היה ערך עליון בעיניי. אבל החיים זימנו לי גירושין, והתמודדתי גם עם זה. המשפחה היא עדיין הערך העליון גם בלי נוכחות האב. הילדים בקשר איתו. אנחנו – אני וילדיי - כמו ארבעה מוסקטרים - כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. אני חינכתי את הילדים ונתתי להם דוגמה אישית, אנחנו משפחה גרעינית מאוד. אני כבר כל כך הרבה שנים מעבר לגירושין, וכבר אין לי סיבה לדבר על זה, זה פרק שכבר שכחתי. אני חושבת שעדיין לא מימשתי זוגיות מהסוג שאני חולמת עליה, אבל אני לא חושבת שמאוחר מדיי.
"הילדים שלי כבר גדולים, ואני ממש פנויה לזוגיות. אמנם אני עדיין עסוקה בקריירה שלי רוב הזמן, אבל אני יכולה להתפנות לזה לעתים. אני רוצה מאוד זוגיות, היא חסרה לי. אני אוהבת את ההווי המשפחתי, ואני חושבת שאם לא מצליחים לשמור על המסגרת המשפחתית הראשונה, אפשר לעבור לסיבוב שני. כרגע אני חושבת שמימשתי את החלום הכי גדול שלי - להיות זמרת ולהופיע לפני קהל.
אביבה אבידן. "אמא ככל האמהות אף שאני אמא מפורסמת" בייגל
"באיזשהו מקום אני מברכת על כך שגם בתקופות הטובות שלי לא המראתי לגבהים מטאוריים, כי כך שמרתי על נורמליות ונשארתי עם הילדים ועם התקווה לזוגיות ולמשפחה. הקדשתי הרבה מאוד לילדים. היה חשוב לי שתמיד יהיה אוכל חם בבית. היה חשוב לי לאפות להם עוגה, לצאת לטיולים וכדומה כדי לתת להם תחושה שאני אמא ככל האמהות אף שאני אמא מפורסמת.
"המחיר של הבחירה הזאת היה שלא עבדתי במאה אחוז מיכולתי. היום אני מבינה שהתפשרתי ולא המראתי לגבהים שייחלתי להם, אבל זכיתי במשפחה מלוכדת. אני חושבת שאני יכולה לתת שיעורים באיך להיות אמא. הדבר החשוב ביותר שאני רוצה להעביר לילדים שלי הוא שהדרך להצלחה בחיים תמיד רצופה מכשולים, שהם צריכים להיזהר לא להישבר, ושבכל מצב האדם יכול למצוא את הכוחות להתגבר ולהסתדר ולא להתייאש כדי לשמור על בריאות הגוף והנפש. זה בעיניי המפתח להצלחה".
אביבה אבידן
"אני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי בחיי, אני שלמה עם עצמי ואני שמחה על מי שאני. לעומת זאת אביבה שמואלי (שם נעוריי) היא נאיבית מאוד, טובת לב וותרנית בצורה מוגזמת. זה גרם לאנשים לחשוב שאני חלשה, ובסופו של דבר גרם גם לי עצמי להאמין בכך, אך עם השנים למדתי שהוויתור שלי רק עזר לי לצאת מהמקומות החשוכים והנמוכים. אני חושבת שוויתור הוא חלק מהחיים ושצריך לוותר, אך לא על כל דבר ובטח לא על מי שאני. מפה אני ממשיכה הלאה, כי שום דבר לא יעצור אותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם