נפתלי בנט מדבר על הכל: על ביבי, על הטייקונים ועל יוקר המחיה
הוא רק בן 41 וכבר הספיק לעשות אקזיט של 145 מיליון דולר, ולנהל את המטה של נתניהו ואת מועצת יש"ע. נפתלי בנט, יליד חיפה, רץ לראשות האיחוד הלאומי-הבית היהודי, ועל הדרך תוקף את ביבי ("לא מדבר איתו. הוא בגד בערכיו") ואת הטייקונים. קבלו את הכוכב העולה של הציונות הדתית
בינתיים בנט בשלו - ממשיך לדהור, רושם בסקרים למעלה מ-50 אחוזי תמיכה ושובר אחת ולתמיד את תדמית איש הבית היהודי. בניגוד לחברים אחרים בשתי התנועות, הוא חושב שנושא ההתיישבות דווקא לא צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות. יש לו תכנית מהפכנית לעידוד הגיוס, יישוב הפריפריה והורדת יוקר המחיה. בניגוד למצופה, בנט לא חרט על דגלו מלחמת חורמה בפלסטינים, אלא דווקא בטייקונים ובבנקים.
הפתעה נוספת שבנט שולף מהשרוול קשורה בראש הממשלה בנימין נתניהו. בנט שימש בעבר ראש המטה של נתניהו כשזה ישב באופוזיציה; אך מי שמשוכנע כי בשל קשרים אלה הוא נמצא עמוק בכיס של ראש הממשלה, טועה. בנט לא חוסך שבטו מפטרונו הפוליטי בעבר, ומספר לראשונה: "אני לא מדבר עם נתניהו".
בנט (41), נולד וגדל בשכונת אחוזה החיפאית למשפחת עולים מארצות הברית, ועד היום הוא חוזר מידי שבוע לבקר את ההורים שעדיין מתגוררים בעיר. "גדלתי בבית שמשובץ בתוך החורשה של נחל אחוזה. הבית שלי נמצא למעשה בתוך מה שהיום הוא שמורת טבע. אני בנפש לגמרי חיפאי, למדתי בישיבת 'יבנה' בעיר, הייתי מדריך בבני עקיבא", נזכר בנט עם חיוך נוסטלגי. "יש לי זיכרונות ילדות מחיפה הקשורים להמון טיולים ביערות הכרמל, טיולים זה הפאשן הגדול שלי", הוא מספר. כיום הוא מתגורר עם רעייתו וארבעת ילדיו ברעננה.
בנט שירת בצה"ל בסיירת מטכ"ל לאחר שהושפע עמוקות מ"מכתבי יוני", אסופת המכתבים שכתב יוני נתניהו ז"ל למשפחתו ולחבריו. לאחר שיצא לקורס קצינים הוא שובץ ביחידת מגלן והשתתף בפעולות רבות בדרום לבנון, שם גם עוצבה תפיסתו בנוגע לדרך שבה ישראל צריכה להתמודד עם אויביה.
"במגלן התעצבה התפיסה הביטחונית
"הגישה האלטרנטיבית של הגנה היא גישה פאסיבית; היא גישה של לשפוך בטון. גם ההגנה של 'כיפת ברזל' היא פאסיבית, זאת לא הדרך להתגונן. הדרך היא לא להרפות, וכל הזמן ליזום לחסל עוד ועוד שכבות של מפגעים ומחבלים. אגב, אולי בניגוד למה שאנשים מסוימים חושבים, דווקא בפעולות יזומות של צה"ל כמעט ולא נהרגים חיילים. אחר כך זה גם נותן הגנה לטווח ארוך".
זאת גישה מנוגדת למה שממשלות ישראל האחרונות מנחילות בצבא.
"אני יודע, ומבחינתי זה מאכזב מאוד. אבל הגישה שלי היא שבחשבון הדמים, זה משתלם. מול המחבלים צריך לפעול כמו עם מכסחת דשא, לא להרפות וכל פעם לחסל שכבה נוספת, לא להשאיר להם אוויר. הם כל הזמן צריכים להיות בהגנה. אם היינו מממשים את זה מהרגע הראשון של הגירוש בגוש קטיף, יכול להיות שמצבנו היה שונה".
אבל בעיני האמריקאים והאיחוד האירופאי הגישה שלך לא מקובלת.
"המצב הוא לא פשוט, אין לי את כל הפתרונות. אנחנו צריכים לאמץ גישה שבה אנחנו מגיבים בצורה לא פרופורציונאלית למעשים של הצד השני. אם הם הולכים על מדרגה של חמישה אחוזים אנחנו צריכים לענות להם במדרגה של 80 אחוז, וכך גם החמישה אחוזים האלה ייעלמו. בדרום לבנון הם יורים עלינו קצת קטיושות ואנחנו עונים בקצת ארטילריה, וזאת גישה מוטעית. זו גישה שבה הם מנהלים אותנו. במילים אחרות, אם נוגעים בך, אתה צריך לתת אגרוף לפנים".
אתה מציג קו מנוגד לגישה של ממשלת נתניהו, ואתם באיחוד הלאומי-הבית היהודי הרי שותפים שלו.
"קודם כול, אני מעריך מאוד את נתניהו, אני מעריך את עוצמותיו, אבל אני מכיר גם את מגרעותיו. הוא לא מושלם. אחת הבעיות הגדולות של נתניהו והליכוד היום הוא תסביך של פחד לממש את הערכים. יש בהם פחד שישייכו אותם לימין".
תסביר.
"קשה לי אישית להסביר את זה, אני לא פסיכולוג. הרי נתניהו נשא שני דגלים עיקריים כל חייו, ועל שניהם הוא כתב ספר. הראשון היה נגד שחרור מחבלים ועמידה בטרור. אם תקראי אותו, תראי שהוא כתב מפורשות שבשום מצב לא משחררים מחבלים, גם אם חלילה יש סכנה של הוצאה להורג".
בעסקת שליט הוא עשה את ההפך.
"ברור, הוא לא רק שחרר, הוא שחרר אלפים ופגע בחוסן ובכוח ההרתעה של מדינת ישראל. את הספר השני הוא כתב נגד מדינה פלסטינית, ומה הוא עשה הלכה למעשה? חודשיים אחרי כניסתו לתפקיד, נתניהו הכריז על מדינה פלסטינית בנאום בר אילן. וגם היה לו את הנאום בפסגת וושינגטון אחרי כניסתו לתפקיד, שבו הוא השתמש במושג 'הגדה המערבית'. הרי המשמעות של זה היא שהוא מכיר בשקר, שמקומות כמו בקעת הירדן ובית אל הם הגדה המערבית של ירדן. בעיניי זאת הייתה אמירה ערכית קשה וחמורה".
מעיון בקורות חייו של נפתלי בנט, נדמה שהוא אחוז תזזית. הוא קופץ מתפקיד אחד לשני, מפרויקט אחד לאחר. כך נהג בהחלטה שלו לעזוב את הצבא: "ברגע שמיציתי את תפקיד המ"פ, שזה הדרג המבצעי הכי גבוה, להיות עם החיילים במבצעים ובלחימה, מבחינתי לא עניין אותי להתקדם הלאה ולא להיות בלחימה", הוא מספר.
האופי הבלתי מתפשר שלו, של אדם שלא מוכן לעשות הנחות לעצמו וגם לא לאנשיו, בא לידי ביטוי בסיפור הבא, שבנט מספר לראשונה: "במבצע 'ענבי זעם' לכל הכוחות היה ציר של לילה אחד, ציר קצר יחיד, ואילו לנו במגלן הציר היה ארוך מאוד, של שני לילות. לא הסכימו לתת לנו לצאת לפעולה לילה לפני, וזה היה יוצר מצב שאנחנו למעשה מגיעים לפעולה יום אחרי שהיא התחילה.
"אני ידעתי שזה ייצור מצב בעייתי, כי ברגע שנגיע לשטח שיש בו פעילות אז כל האזור לא יהיה מוגן, ויירו עלינו. אז קיבלתי החלטה, בלי תיאום עם הדרג מעליי. היה לי כוח ענק תחת פיקודי, של 67 חיילים, וכל אחד מהם נשא 45 קילו על הגב. אמרתי לחיילים שלי: 'בואו נהפוך עולמות ונעבור את הציר בלילה אחד במקום בשני לילות'. תכננתי את הלו"ז. נתנו ספרינט מטורף. היה לי חייל בשם בני, והתחלנו ללכת שם בלבנון בהרים מטורפים. פתאום העסק התחיל להאט, וראיתי את בני צולע. הוא אמר לי: 'תקשיב, נקעתי את הרגל ואני לא יכול ללכת מהר'.
"אמרתי לו: 'בני, יש לך שתי אפשרויות: או שאתה חוזר לארץ, או שאתה הולך איתנו בקצב שלנו ואני לא שומע ממך ציוץ. יש לך עשר שניות לחשוב'. הוא החליט להמשיך, ואנחנו עשינו את הציר הזה בלילה אחד במקום בשניים. במהלך הפעולה בני פונה במסוק. כשחזרנו לארץ הוא שכב עם גבס עד המותן, והתברר שהוא שבר את הרגל והלך על השבר במהירות שיא בהרים. זה מסמל את מה שאני דורש מעצמי ומאנשיי".
בגיל 33 בנט עשה אקזיט נאה של 145 מיליון דולרים עם חברת הסטארט-אפ שהקים עם שני חברים. ממעמדו הפיננסי הרם הוא מדבר על אחד הנושאים האקוטיים מבחינתו – אילי ההון. "אמנם עשינו אקזיט, אבל החברה הזאת עוד קיימת ונותנת פרנסה ל-400 משפחות, וזאת הגאווה הכי גדולה שלי", אומר בנט. "לייצר מקום עבודה זה המעשה הציוני בעיניי. וזה ההבדל התהומי בין הטייקונים שמגלגלים כספים ובין סטף ורטהיימר, שמייצר מקומות עבודה ובטח לא מגלגל כספים שהם לא שלו, אלא שלנו.
"זה אחד הנושאים שהכי בוערים בי, המאבק בקבוצות הקטנות שחונקות את המשק הישראלי. הדברים העיקריים שאני נלחם בהם הם שלושה: ראשון הוא נושא הטייקונים והריכוזיות, שהוא הדבר החמור ביותר. אם הם היו מצליחים, גם רפורמת הסלולר לא הייתה עוברת. חזי בצלאל למשל, שקיבל זיכיון לסלולר, הלך לקבל הלוואה מהבנקים בישראל עם דיל מעולה, אבל אף אחד לא נתן לו אשראי. למה? כי הבנקים חברים של בעלי חברות הסלולר. רק זכיינים מחו"ל הצליחו להגיע, כי שם אין בעיה לקבל אשראי. מה שקורה כאן זה שהמוסדות הפיננסיים לא נותנים אשראי ליוזמות שיש בהן כדי לפרק את המונופולים הקיימים.
"הדבר השני שאני נלחם בו הם הוועדים החזקים במשק, כמו נמלי ישראל וחברת החשמל. יש ממש 'מס הסתדרות'. כל אחד מאיתנו משלם באופן יום-יומי מס כזה, בגלל המחירים הגבוהים ובגלל שהוועדים האלו חונקים אותנו.
"הגוף השלישי שצריך לשנות את מה שקורה בו זה משרד הביטחון. אני בצבא כבר 22 שנה בצורה כזאת או אחרת. אני רב סרן במילואים ולא חשוד באי אהבת צה"ל. אבל הוצאות הפנסיה בעשור האחרון למעשה הוכפלו. זה אבסורד. יש היגיון בכך שלוחמים ייצאו לפנסיה בגיל 40 וקצת, אבל למה רואה חשבון שהוא עובד משרד הביטחון צריך לצאת לפנסיה בגיל 45? אנחנו לא עומדים בנטל. מה שקורה היום במדינה הוא שיש פחות ופחות אנשים שמחזיקים כלכלית את האלונקה ומייצרים הכנסות, ויש יותר ויותר אנשים שעולים על האלונקה. אנחנו בצומת לפני שהאלונקה תקרוס.
"אלה שלושת הדברים שצריך להתמודד איתם ולשנות אותם. פה יש לי ביקורת קשה גם על נתניהו וגם על שלי יחימוביץ'. אני רוצה שיחימוביץ' תצא נגד הוועדים הגדולים, כי זאת טובת החלשים. החלשים הם לא עובדי הנמלים וחברת החשמל".
תכנית גדולה אחרת שבנט ואנשיו שקדו עליה היא מלחמה במונופול הרביעי בישראל: קרקעות המדינה. "אני לא יודע אם אנשים מודעים לכך ש-93 אחוז מהקרקעות בארץ מוחזקים בידי המדינה", מספר בנט לראשונה על הרפורמה שהוא מתכוון להציג בנושא. "זה הזוי. המכנה המשותף לכל המונופולים שדיברתי עליהם הן קבוצות הלחץ. כשמדובר בטייקונים, הטייקונים עצמם מפעילים על פוליטיקאים לחץ רב והפוליטיקאים, שרבים מהם חושבים שינחתו באחת מחברות הטייקונים כמו שעשו רבים לפניהם, לא רוצים להכעיס אף אחד מהבעלים העתידיים שלהם; כשמדובר בוועדים, עופר עיני העלה את יחימוביץ' לשלטון, וזאת עובדה. היא לא תתעמת עם מי שיצביע לה בפריימריז הבאים; וכשמדובר במשרד הביטחון, פשוט אף אחד לא רוצה לריב איתו. בסוגיית הקרקעות מפחדים מהערבים, מהחרדים ומבג"ץ. כיום משרד השיכון לא פועל למען כלל יהודי ישראל".
במסגרת הרפורמה שיציע מתכוון בנט לשחרר אדמות מדינה ליוצאי צבא. "אנחנו יושבים כרגע עם ועדת מומחים על זה. הרי יוקר המחיה מורכב בעיקרו מסעיף הדיור, ומצד שני 93 אחוז מהאדמות נמצאות בידי המדינה ולא משוחררות לציבור. ברור שזה מתכון להעלאת מחיר הדירות. יש לנו תכנית שתוריד את עלות הדירות בצורה דרמטית, תפתח את הפריפריות ותעודד גיוס חרדים וערבים לשירות לאומי וצבאי. לפי התכנית, כל חייל משוחרר יקבל מגרש חינם. זה פרקטי יותר ממה שנדמה. אם ניקח רק חמישה אחוזים מאדמות המדינה, נפתור את הכול.
"הרעיון הוא כזה: כל משתחרר משירות לאומי או צבאי יוכל לקבל בתקופה של שבע שנים מיום שחרורו חצי דונם בחינם, בנגב או בגליל. זה יהיה על בסיס נתיבי התחבורה והרכבת במטרה ליצור תופעה של יוממות. היום אין שום סיכוי לזוג צעיר לרכוש דירה בלי עזרה מההורים. בשבדיה למשל, משכורות של 30 חודשי עבודה קונים לך דירה, בארצות הברית 60 חודשים ובישראל 129 משכורות חודשיות, בהנחה שכל המשכורת הולכת לדירה. זו השתעבדות לכל החיים. לפי התכנית שלנו, את המגרש לא יוכלו למכור במשך 15 שנה. תראי מה יקרה: בחור בן 26 ילך לגור בנתיבות ליד רכבת לתל אביב, שם הוא יעבוד. זה פותר כמה בעיות בו זמנית".
בנט, אם כן, מביא דבר חדש לאיחוד הלאומי-הבית היהודי. המשנה שלו מדברת על כך שהבית היהודי פנה תמיד פנימה, לקהל שלו, ולא החוצה, לאזרחים שלא בהכרח שייכים לתומכים המסורתיים של התנועה. "קבוצת האינטרס שלנו זו האוכלוסייה היהודית-ציונית שמנסה להתקיים פה בכבוד ורוצה מדינה יהודית", הוא שוטח את משנתו. "כשאני אקום בבוקר, אחשוב עליהם. מה שמעסיק אותי זה המצב הכלכלי-חברתי והזהות היהודית. ברמה מסוימת, המחאה החברתית היא אחד הדברים הכי ציוניים שהיו פה. המהלך של פתיחת המשק והכלכלה מאפשר לאנשים לחיות בישראל. קשה לחיות כאן, גם לשני בני זוג עובדים. זאת לא סיסמה: פשוט קשה לגמור את החודש. זה בגלל שחונקים את האזרחים, וכל מה שצריך זה רק לשחרר את הלפיתה הזאת. לכן יש לי ביקורת קשה מאוד על ביבי, שהוא לא עשה את זה.
"בתחום הבנקאות אנחנו נמצאים במלכוד. הבנקים גובים מאיתנו שבעה שקלים על אישור צ'ק, למה? אין לזה הצדקה. המטרה הבאה שלי הם הבנקים. יש לי חלום בתחום הזה: אפשר לעשות כאן בנק אינטרנטי. בנק נטול סניפים מבטל את כל העמלות המיותרות שהם לוקחים מאיתנו".
"אנחנו הרי לא מפלגת שלטון, והצפי שלנו הוא שנקבל מספר דו-ספרתי נמוך, עשרה עד 11 מנדטים, כפי שאומרים רוב הסקרים. התפקיד שלנו יהיה להיות הלובי של עם ישראל. למשל, היום יש מאות אלפי עולים מחבר המדינות שעל פי ההלכה הם לא מזרע ישראל, אבל אפשר לגייר אותם בצורה מקלה מאוד. כך קבע גם הרב עובדיה יוסף, אבל היום הממסד של הרבנות עושה להם את המוות. הרי מדובר למשל בבן אדם שעלה מאוקראינה, משרת בצבא, חי כיהודי, רוצה להיות יהודי ומוכן לעשות סדרת פעולות כדי להיות יהודי. אבל הוא לא מוכן להיות מושפל ונדחה. אני אומר: בואו נביא אותם פנימה אלינו. מי יילחם על זה היום? רק אנחנו".
כששומעים את בנט, אפשר להתבלבל לרגע בין המפלגה שהוא מבקש לעמוד בראשה ובין מפלגות דוגמת ש"ס וישראל ביתנו, שערב הרכבת הממשלה יודעות להציב שורת דרישות ואף עושה קולות של "תחזיקו אותי", דבר שבבית היהודי ובאיחוד הלאומי לא עשו. אף שבנט אומר במפורש כי מפלגתו תמליץ בפני הנשיא על נתניהו, הוא דואג להדגיש כי הוא וחבריו לא נמצאים בכיסו של איש.
בהזדמנות זאת בנט לא מחמיץ הזדמנות לשלוח עקיצה לליברמן, יריבו על לא מעט קולות בקרב אוכלוסיות שונות. "אנחנו נמליץ על נתניהו, אני לא אסע לאוקראינה ואשחק משחקים", אומר בנט. "יהיו לנו תנאי יסוד לכניסה לממשלה, אבל הם יהיו סבירים ויגעו בנקודות שהזכרתי. צריך להבהיר את זה בכל תוקף".
יש לכם את הכוח לומר לנתניהו, 'אם לא תיתן, לא נשב איתך'?
"עם עשרה מנדטים, כן. שיהיה ברור, אני איש ארץ ישראל, אני מאמין בהתיישבות שלנו ביהודה ושומרון וחיוני שיהיו שם יישובים, אבל כבר 45 שנה מתבחבשים בנושא הזה. חאלס, זאת לא הסוגיה המכוננת שלנו. כל עם ישראל הבין שזה שואב את תשומת הלב של השמאל ושל הימין. אני מאמין שאין פתרון לבעיה הפלסטינית, והצגתי את התכנית שאומרת שיש לספח אלינו את ערביי שטחי C. צריך להציע להם אזרחות, ואני יודע שרובם ייקחו מעמד של תושב ויקבלו זכויות מלאות. מאידך, לערביי שטחי A ו-B צריך לתת חופש תנועה מלא. שערבי מג'נין ייסע לחברון בלי לראות חייל. זה אפשרי.
"לזכותו של נתניהו יאמר שהוא הלך כברת דרך בהזזת המחסומים. למה ערבי צריך להיתקל כל הזמן במחסום? בואו ניתן להם לחיות כבני אדם. צריך להתבגר ולהבין שלהרבה בעיות אין פתרונות. הרבה זוגות חיים חיי נישואים לא מושלמים, אבל חיים. יש אנשים שחיים עם מחלת הסוכרת; הם לא הולכים להתאבד בגלל זה, הם חיים עם זה. אני מאמין שהסכסוך הערבי-ישראלי הוא לא פתיר בדור הזה ובספק בדור הבא, אז בואו נחיה עם זה".
אחרי האקזיט הנאה, בנט חבר לנתניהו כשהאחרון ישב באופוזיציה. ההחלטה ללכת לפוליטיקה הגיעה בעקבות משבר שחווה במלחמת לבנון השנייה. "במלחמת לבנון השנייה פיקדתי על כוח של ציידי רקטות בגזרה המערבית", הוא מספר. "מה שהחריד אותי שם הייתה בעיית רוח הלחימה בדרגי הפיקוד, לא בקרב הלוחמים. הייתי בכל המערכות עד אז וראיתי מה זה. הרי המלחמה הזאת לא הייתה ביג דיל, זה אפילו לא כמו שעתיים במלחמת יום הכיפורים. דובר על כמה אלפי מחבלים. אבל בדרג הפיקודי לא היה רצון לנצח, משהו נורא קרה שם. כל יום בסביבות 15:00-14:00 הייתי עולה בקשר ושואל מה קורה, והיו אומרים לי 'תישאר במקום'. אז נפלה בי ההחלטה לעזוב את ההיי-טק, למרות שאני אוהב מאוד את העולם הזה".
לשבר שחווה בנט נוסף שבר אישי גדול: במלחמה הזאת הוא איבד את חברו הטוב, קצין סיירת מטכ"ל המנוח סא"ל עמנואל מורנו. "יצא לי לדבר איתו יום לפני נפילתו", נזכר בנט בכאב. "עשיתי על האש לצוות שלי עם סיום המלחמה, ובחמישי אחר הצהריים הכנתי את הבשר, דיברתי עם עמנואל וקיטרתי על המלחמה. שאלתי אותו: 'מה קרה לנו שם?', הוא אמר לי: 'עם ישראל היה צריך לחטוף סטירת לחי כדי להתרומם'. ואז הוא נהרג בערב שבת, בסוף פעולה מוצלחת של הסיירת בלבנון".
לאחר מכן החליט בנט לחבור לנתניהו. "באותה תקופה נתניהו עמד בראש הליכוד כמפלגה קטנה עם 12 מנדטים, ולא האמינו שאי פעם הוא יהיה ראש ממשלה. הייתי משוכנע שהוא האדם הנכון להוביל את עם ישראל, מישהו חיבר בינינו ולאחר כמה פגישות מוניתי לראש המטה שלו. הייתי בתפקיד בשנים 2008-2006".
בנט הריץ את נתניהו בפריימריז לפני בחירות 2008, ועזב לפני הבחירות. "באותה תקופה הערצתי את נתניהו, כי כשר אוצר הוא היה מוכן לעשות דברים לא פופולאריים לטובת המדינה".
והיום הוא לא פועל כך?
"אני מאוכזב מניהול התקציב שלו, מהכניסה לגירעונות ומאי טיפול בבנקים ובריכוזיות. אני מצפה ממנו לעשות את הדברים הנכונים. עזבתי, כי לא הייתה לי אובססיה להיות סביב נתניהו".
בחירתו של נתניהו לראשות הממשלה והחלטותיו הביאו בעקיפין לבחירתו של בנט לתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע. "ביבי הכריז אז על מדינה פלסטינית והקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון והם נקלעו למצוקה קשה, ואני נקראתי לעזור", מספר בנט. "זה היה השבר שלי עם נתניהו, אכזבה עמוקה ממנו. לא הבנתי למה הוא עושה משהו נגד השקפת העולם שלו. ואני לא מקבל את ההסבר של 'מה שרואים מכאן, לא רואים משם', זה לא מעניין אותי. אם אתה אדם ערכי, אז אתה צריך לעמוד בלחצים".
יצא לך לדבר איתו מאז?
"כמנכ"ל מועצת יש"ע הובלתי קו נוקשה נגדו, וזה הוביל להתנגשות גדולה בינינו".
כלומר, היום אתם לא מדברים?
"לא, אנחנו לא מדברים. מה גם שאנחנו לוקחים לליכוד שניים-שלושה מנדטים. צריך לדעת שאנחנו נמליץ עליו לנשיא, אז למה להצביע לנו? כי הבוחר הרי יקבל את נתניהו, אבל צריך לובי חזק של עם ישראל מולו, עם ישראל שנאנק תחת יוקר המחיה. אנחנו נשגע אותו. בשביל זה אנחנו צריכים עשרה מנדטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם