ראשי » מקומי » ירושליםגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בקרוב: גם אתם תוכלו להיות בעלים של בנק

עמלות השורה תופחות, הריבית על המינוס משתוללת והאזרח הקטן מממן את הטלר, הפקידות ומסע הפרסום של הבנק. קבוצת יזמים, בהם דורון שורר הירושלמי, קיבלה אישור להקים בנק חברתי שבו הלקוחות הם בעלי מניות, ולכל אחד יש זכות הצבעה. בנקאות הוגנת? מתברר שיש חיה כזאת

סכום בלתי נתפס של 700 מיליארד דולרים – זה היקף הסיוע שממשלת ארצות הברית הזרימה למערכת הבנקאית במדינה בשביל לחלץ את הבנקים מקריסה בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008. חריגים בתכנית ההצלה היו הבנקים הקואופרטיביים ברחבי היבשת - אותם מוסדות פיננסיים שבשונה מהבנקים הרגילים הוקמו ללא מטרת רווח, והבעלים שלהם היו לא אחרים מאשר הלקוחות שלהם.
 
הכלכלה העולמית לא מצליחה להתאושש מהקריסה ויציבות פיננסית לא נראית באופק, אך הבנקים הקואופרטיביים מפגינים איתנות יוצאת דופן, במיוחד לאור העובדה שהמוסדות השיתופיים הללו צלחו את הסערה הכלכלית ללא סיוע ממשלתי. כעת, ואחרי שכבר מזמן התבססה ברחבי העולם, מגיעה הבשורה הכלכלית-חברתית לישראל.

קבוצת יזמים, בראשותם של הירושלמים דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, ויואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים, קיבלה לפני כשבוע את אישורו העקרוני של המפקח על הבנקים להקים את הבנק החברתי הראשון בישראל. כעת הם פועלים להגיש את המסמכים הדרושים כדי להתקדם בהליכים הביורוקרטים לקראת פתיחת גוף פיננסי כזה. אף שהשניים אוחזים בתארים מרשימים מליבת המערכת הפיננסית בארץ, דווקא פתיחת שוק הבנקאות לתחרות והשאיפה להיטיב עם הצרכן הישראלי עומדות עתה בראש מעייניהם.

"הבעיה המרכזית של המשק הישראלי היא בעיית הריכוזיות", קובל שורר למוד הניסיון. "מעט מאוד גופים שולטים על האשראי במשק, מי שמצליח להתפתח הם רק משרדים או חברות שיכולים לקבל אשראי, ומי שיכול לקבל אשראי זה רק מי שקרוב לאותו גוף שנותן אשראי".

לדברי שורר, המציאות הזו גורמת לכך שלא החברות הטובות ביותר או החדשניות והמבטיחות ביותר הן אלה שזוכות לתזרים הנדרש, אלא החברות שמקורבות למקורות המימון. "אנחנו יודעים למשל שחברות קבלניות שקשורות לבנקים או לבעלי המניות של הבנקים מקבלות אשראי גבוה פי שניים ויותר מחברות אחרות. הדוח האחרון של OECD על בנקאות בישראל הראה גם הוא שכ-60 אחוז מהאשראי במשק ניתן לפחות מאחוז באוכלוסיה. זה אומר משהו משמעותי גם על שוויון ההזדמנויות שיש לאנשים כאן, ועל היכולת שלהם לפתוח עסק ולהצליח".

שורר, רואה חשבון, כיהן בעבר כמפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, כמנכ"ל משרד התחבורה, כיו"ר קרן הפנסיה "מבטחים" וכיו"ר חברת הביטוח "הפניקס". בחודש ינואר האחרון הוא נבחר לשמש נשיא איגוד קופות הגמל הענפיות. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, שניהם באוניברסיטה העברית.

שורר נמנה על הצוות המקים של הבנק העתידי לצד להמן, פרופ' מאיר חן, לשעבר המפקח על הבנקים, קרן-אור און, ששימשה יועצת בכירה לניהול סיכונים במגזר הבנקאי במשרד רואי החשבון "קסלמן וקסלמן", תום דרומי ואורי אופיר. הקבוצה פורצת הדרך התגבשה במסגרת אגודה שיתופית בשם ''אופק''.

"ישראל נמצאת באחד מהמקומות הגבוהים בעולם במדד הריכוזיות. הפתרון האולטימטיבי, שממנו הממשלה בורחת, הוא לפתוח את המשק לתחרות", ממשיך שורר. "הממשלה לא באמת מנסה לקחת אחריות על הבעיות, אלא מבקשת להשתיק את המחאה. מחלקים סוכריות, אבל אחרי הסוכריות לא נשאר כלום. כל עשר שנים מקימים ועדת ריכוזיות ואחרי זמן קצר מאוד הריכוזיות חוזרת, כי לא פתרו את הבעיה מיסודה אלא רק ניקו קצת את פני השטח".

בנק ישראל עצמו קבע בדוח מטעם המפקח על הבנקים בחודש יוני האחרון כי "המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להתאפיין במבנה ריכוזי, שבו חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות מרכזות כ-93 אחוז מסך הנכסים של המערכת ושתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות כ-57 אחוז מסך הנכסים של המערכת".

באותו דוח העריך הצוות שמינה בנק ישראל כי "הקמתה של אגודת אשראי תתרום לתחרות במערכת הבנקאית, שכן מבנה העלויות המצומצם של גוף כזה והאופי החברתי שלו מובילים לכך שהשירותים בו ניתנים לחברים בו בתנאים טובים יחסית... אף שהשירותים הפיננסיים הניתנים על ידי אגודות אלה הם מצומצמים יחסית לבנק מסחרי רגיל - למשל, לא ניתן לבצע פעילות בניירות ערך בחשבון - הן מספקות פלטפורמה לניהול פעילות עובר ושב ויכולות להוות תחליף ראוי לניהול חשבון בבנק מסחרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה".

השנה האחרונה הייתה שנה טובה לקואופרטיבים בכלל, ולקואופרטיבים בישראל במיוחד. עוד ב-2010 הכריז האו"ם על 2012 כשנה הבין-לאומית לקואופרציה, במסגרת ההכרה בתפקיד המרכזי שיש לקואופרטיבים בחייהם הכלכליים והחברתיים של קהילות ועמים מסביב לגלובוס. ההכרזה לוותה גם בהפניית משאבים לחיזוק והפצת הבשורה השיתופית ברחבי העולם. במקביל החלו הקואופרטיבים בישראל לצבור תאוצה, והתארגנויות שנולדו במהלך או בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 החליטו להפוך את החזון למציאות.
 

בעודם רוכבים על גל הסולידריות של המחאה, הקימו קבוצות ברחבי הארץ ארגונים קואופרטיביים בשלל תחומים – אך בנק קואופרטיבי טרם נוסד בישראל. קואופרטיבים צרכניים בתחום המזון, לעומת זאת, ובהם גם קואופרטיב הצעירים ''בשותף'' שהוקם לפני פחות משנה בבית הספר הניסויי בירושלים, הולכים ומתרבים, והדגם ששלט בישראל עם קום המדינה נראה היום מבטיח מתמיד.

גם שורר לא מנתק את המיזם הבנקאי-חברתי מהמחאה, שאחדים ממוביליה פונים בימים אלה לפוליטיקה. "מסגרת האשראי הבעייתית מלמדת אותנו משהו גם לגבי יוקר המחייה בארץ; אם אין אשראי זמין, המעטים שמציעים אשראי גובים שכר גבוה, דבר שמייקר את מחירי המזון והדיור. בסופו של דבר, הורדת יוקר המחייה מצריכה לכונן משק פיננסי חופשי שכולל מספר גדול של שחקנים".

בעולם המערבי, בנקים קואופרטיביים הם כבר מזמן דבר שבשגרה. ארצות הברית, בלגיה, בריטניה וקנדה הן רק חלק מהמדינות שבהן הבנקים החברתיים הצליחו להתבסס. בהולנד, למשל, הבנק הקואופרטיבי ''ראבו-בנק'' הוא היחיד שמחזיק בדירוג הכלכלי המושלם AAA. "'סיטי בנק', הבנק הגדול בעולם, מהווה רק שלושה אחוזים ממערכת הבנקאות האמריקאית. יש שם אלפי בנקים, בעוד שאצלנו לא נוסד אף בנק חדש מאז קום המדינה", מסביר שורר. "בכל העולם, בין אם במדינות צעירות ובין אם בוותיקות, פועלים עשרות בנקים ממדינות אחרות. בנקים איטלקיים, אמריקאיים והולנדיים פותחים סניפים בכל רחבי העולם – אבל בישראל אין בנק זר אחד. איך זה יכול להיות? אנחנו מדינה מצליחה שיש בה הכנסה גבוהה לנפש ונתונים מרשימים, ולא ייתכן שהבנקים לא רואים את זה.

"ככל הנראה, יש מישהו שמונע את זה מהם. כל המערכת הזאת קצת עקומה, והרעיון של הבנק הקואופרטיבי הוא שיבוא שחקן חדש ויפתח את הדלת. המטרה שלי היא לא להשתלב בין היחידים שקיימים היום, אלא שבעקבותינו יבואו עוד הרבה אנשים ויקימו עוד בנקים. ככל שיהיו יותר בנקים ותיווצר יותר תחרות, כך יהיה יותר טוב לכולם – וזה הפתרון למשק הישראלי".

מבט מעמיק במפת הבנקאות הישראלית מגלה תמונה מדאיגה, שתוצאותיה משתקפות היטב בשורת העמלות שהלקוחות נדרשים לשלם. "הדרך הכי קלה לייצר משק בנקאי כל כך סגור, כמו אצלנו, היא לקבוע קריטריונים גבוהים מאוד ופשוט לסגור את השוק", אומר שורר. "נוצרה מציאות שבה כל אחד יכול להקים בנק, רק שלאף אחד אין את האפשרות לעשות את זה באמת. ככל הידוע לי, בישראל אין כיום אדם שיכול להקים בנק על פי הכללים מבחינת ההון נטו שלו, בלי להתחייב לבנקים. מצד שני, מבנקים זרים דורשים כל כך הרבה דברים, שהם ממילא לא באים. בסוף, כשבנקים או חברות ביטוח עומדים למכירה, מי שקונה אותם הם ישראלים. זה מצב שבו כאילו כל אחד יכול להיכנס אבל בפועל אף אחד לא נכנס, כי התנאים לא מאפשרים את זה".
 

לטענתו של שורר, הרעיון הקואופרטיבי יסייע בפתרון הקשיים הקיימים כיום. "הרעיון מקובל מאוד בעולם, אף שהוא לא מקובל בישראל", הוא אומר. "בבנק קואופרטיבי, במקום שיהיה בעל מניות יחיד, נניח כמו שרי אריסון בבנק הפועלים, יהיו עשרות אלפי אנשים קטנים שכל אחד מהם יהיה בעלים של חלק קטן מהבנק, וביחד הם יהיו בעלים של בנק גדול. חינכו אותנו לאהוב את השיטה הקיימת ולמדנו שטייקון זה טוב – אבל מה חזק ויציב יותר, פירמידה שיש לה בסיס רחב, או פירמידה שעומדת על עמוד יחיד?

"התשובה הפיזיקלית היא שככל שיש יותר אבנים בבסיס המבנה, כך הוא יותר יציב. לכן הבנקים הקואופרטיביים בעולם מקבלים את הדירוג הגבוה ביותר וזוכים לשבחי הבנק העולמי וקרן המטבע והם לא נפגעו במשבר האחרון - כי בבסיסם נמצאים הרבה אנשים קטנים שהמשבר לא פוגע בהם באופן דרסטי, או שהוא פוגע בשוליים. זה לא כמו בן דב או דנקנר, שאצלם מדובר במצב קיצוני של חי או מת".

עוד מציין שורר כי "בנקים קואופרטיביים הוכיחו את עצמם. בארצות הברית כ-30 אחוז מהבנקאות היא קואופרטיבית, ובאירופה כ-40 אחוז. כשהבעלות נמצאת בידי הצרכנים, הבעלים לוקחים סיכונים יותר נמוכים ומפעילים יותר שיקול דעת".

בבנק קואופרטיבי כל לקוח רשאי לקנות מניה אחת בלבד, והיא מקנה לו זכות הצבעה בהחלטות הבנק השיתופי. לכל קול של בעל מניה יש משקל שווה בקבלת ההחלטות. דמי המניה במיזם של שורר וחבריו מוערכים בכ-3,000 שקל, "כי זה בערך הסכום שקבעה ועדת טרכטנברג כסכום המיותר שמשפחות בישראל משלמות לבנקים בממוצע מדי שנה", כדברי שורר. על דמי המניה אומר שורר כי "זה לא סכום בשמים, והתשלום הוא חד-פעמי. אנחנו מתכננים לעבוד במתכונת של דמוקרטיה מוחלטת, וננהיג מערכת של הצבעה אלקטרונית מהבית, וכך כל בעלי המניות יוכלו להשתתף. צריך לזכור שהיום, גם אם כאדם פרטי רכשת מניות בבנק כלשהו, אתה בעצם לא משתתף במשחק. אנחנו לעומת זאת נאפשר לכל בעלי המניות להשפיע על החלטות ערכיות והחלטות מדיניות שישפיעו על הבנק".

בתוך כך, רבות מהפעולות הבנקאיות יתבצעו גם הן באופן מקוון, במטרה לחסוך בעלויות התפעול של הבנק העתידי.

את הבנקים הקואופרטיביים מגדיר שורר כ"המילה אחרונה בתחום הבנקאות", אך מדגיש כי מדובר בבנקאות עסקית ולא פילנתרופית. "הבנקאות עסקית לחלוטין, אבל במקום להעביר את הרווחים של הבנק לבעל הון, הרווח מתחלק בין החברים בקואופרטיב, בכמה אופנים: קודם כול באמצעות עלויות יותר נמוכות של עמלות, ריביות יותר גבוהות על פיקדונות ויותר נמוכות על הלוואות, ושנית באמצעות חלוקה של רווחים בין בעלי המניות".

מתי צפויים לקוחות הבנק הקואופרטיבי לחתום על הצ'ק השיתופי הראשון שלהם? מועד הפתיחה, מסביר שורר, תלוי ברשויות לא פחות משהוא נמצא בידי הצוות היוזם. "מאז קום המדינה לא קם בישראל אף בנק", הוא מחדד. "בנקים אמנם שינו שמות ובעלים, אבל מעשית כל הבנקים היו פה מתקופת הבריטים. גם לרשויות אין ניסיון בדבר כזה, אז אפילו שאנחנו מבחינתנו מוכנים, הבעיה היא מהירות קבלת ההחלטות.
 

"יש גם להניח שהבנקים הקיימים יפעילו לחצים ויציבו דרישות כדי להקשות עלינו את החיים, והשאלה היא עד כמה בנק ישראל יפעל כדי לקדם את הנושא. בעצם, יותר משזה המבחן שלנו זה המבחן של כנות הדיבורים של בנק ישראל. האם הוא באמת מתכוון להיטיב עם אזרחי ישראל, או האם הוא מצד אחד מדבר בשבחי התחרות, אבל בפועל מונע אותה. זאת השאלה, ולכן אני לא יודע להגדיר לוח זמנים מדויק. מהירות הכניסה של הבנק תלויה בסופו של דבר ברשויות, וככל שהרשויות יגמישו את עצמן בטיפול בבקשות שלנו לקבל היתרים ואישורים, כך נוכל להתחיל לפעול". 

לאחר שלפני כשבועיים קיבל הצוות אישור עקרוני להקמת הבנק הקואופרטיבי, מגישים עתה היזמים את המסמכים הדרושים על פי חוק לרשות לניירות ערך. "המבחן האמיתי", אומר שורר, "יהיה האם אזרחי ישראל יבינו את היתרונות ואת החשיבות של זה, יצטרפו ויעשו את המהפכה, כמו ש'גולן טלקום' עשו בסלולר. לעומת הסלולר, פה המעבר הוא הרבה יותר משמעותי, כי זה שינוי חברתי מרחיק לכת.

"מעבר של מספר משמעותי של לקוחות לבנק קואופרטיבי ופתיחת השוק לתחרות יספקו הרבה יותר הזדמנויות לאזרחים בישראל בכל תחומי החיים, משום שהנגישות למקורות הכסף תהיה הרבה יותר הוגנת ויותר פתוחה, והמבחן יהיה כמה חברים יצטרפו. אנשים ימצאו את עצמם מול מערכת בנקאית הוגנת ויוכלו פתאום להפנות יותר כסף לחינוך, למשל. אנחנו מעוניינים שכמה שיותר אנשים ישתלבו בפעילות לקראת הקמת הבנק ובגיוס הכסף. הכול תלוי באנשים שיצטרפו ליוזמה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...