האישה שריגשה את טריני וסוזנה מספרת על המאבק בסרטן
בסופ"ש בזמן מעריב: הצילומים לתוכנית של טריני וסוזנה הורידו מנאוה דוד ים של דמעות וגרמו לה לחשוף את הסוד הכמוס בחייה. ראיון עם האישה שגרמה למדינה שלמה לבכות על המרדף האינסופי אחר היופי והמלחמה בסרטן העיר. וגם: כל הסיפורים שיעשו את סוף השבוע במקומוני מעריב
קוראים לה נאוה. לידה על כיסא מתיישבת בתה סימה, בת 25, שחורת שיער, לבושה בוורוד. היא נוטלת מצלמת וידיאו ומתחילה להקליט: "שלום טריני וסוזנה, אני סימה, אמא שלי פה מאחורה והייתי רוצה שתבואו הביתה ככה לעשות שינוי, מה שאני לא הצלחתי לעשות ואחים שלי לא הצליחו".
"והרבה גם לא יוכלו לעשות לי!", צועקת נאוה.
"שינסו לפחות להפוך", ממשיכה סימה, "להפוך אותה מיותר חשופה ליותר צנועה, יותר ספורטיבית, פחות עקבים ופחות חזה חשוף, להפוך מילדה בת 16 לאמא". "אני אמא!".
אם לא צפיתם, ככה נפתח השבוע עוד פרק בתוכנית הדוקומנטרית "טריני וסוזנה מרגישות בבית" (ערוץ 10), שהשתדרגה
כוכבת השבוע היא נאוה דוד, נשואה, אמא לשלושה, שהכריזה בקולי קולות שהיא "מלכת הקניון", שהיא נראית כמו ברבי והיא אוהבת להתלבש חשוף כי זה יפה לה, והיא מעדיפה "למות יפה מאשר לחיות בלי שיער" אחרי שאובחנה כחולת סרטן העור.
למחרת שידור הפרק, נפגשתי עם נאוה. הציפייה למצוא אישה וולגרית עם מראה וליפסטיק צמודים, התנפצה ברגע. במציאות התגלתה נאוה כאישה אימהית, אנושית, חמה ובעלת לב טוב, גאה בבעל אוהב.
אל תוכניות של מייקאובר הולכים אנשים שלא מרוצים מהמראה שלהם, אנשים שמזניחים את עצמם ואת העדת על עצמך שאת הכי מטופחת בעולם. איך זה שהגעת לשם?
"סימה גררה אותי לזה, היא ממש ביקשה אז איך יכולתי לסרב? אבל מאוד חששתי להכניס אלינו הביתה מצלמות ואנשים זרים. אני בן אדם מאוד פרטי".
לא נעלבת מהבת שלך על שרשמה אותך לתוכנית כזו, שהיא בעצם אומרת לך חד וחלק שהיא לא אוהבת את המראה שלך?
"כן, קצת נעלבתי, אבל היא אמרה 'בואי נעבור יחד את השינוי, זו חוויה'. עשיתי את זה בשבילה, למרות שנפגעתי מהדיבור שלה, שהיא אמרה שאני פרחושה. זה סלנג של צעירי בת ים. היא הכינה אותי מראש שלא איעלב מזה שהיא אמרה דברים פה ושם, כי היא אמרה את זה בשבילי".
מה ציפית שיקרה בתוכנית?
"לא ציפיתי לכלום, באתי עם הרבה חששות. לא האמנתי כמה שתוכנית כזו יכולה להיכנס לנשמה, היא הוציאה ממני את כל הרגש".
הראו אותך בוכה ללא הפסקה.
"אני אישה מאוד רגישה. הייתי אמורה להשתתף ב'האח הגדול' ועברתי את כל האודישנים עד שהגעתי לשלב הפסיכולוגית. אז אמרו לי שאולי לא כדאי להיכנס לבית, כי אני רגישה מדי ואני אשבר, ובסוף בחרתי לוותר על זה".
מצטערת שלא ויתרת גם על טריני וסוזנה?
"אנשים ראו איך אני באמת. עד עכשיו היו שופטים אותי רק על סמך המראה החיצוני שלי, אך מי שמכיר אותי רואה שיש הרבה מעבר. אני אישה עם לב טוב".
בתוכנית השבוע הבן הצעיר שלך אומר בפה מלא שהוא מתבייש בלבוש החשוף שלך, שהוא לא מוכן שתבואי לבית הספר שלו. איך זה גורם לך להרגיש בתור אמא?
"לא כיף, אבל אני התאמתי את עצמי לאיפה שאני נמצאת. למשל, למפגשים משפחתיים הייתי מתלבשת יותר צנוע. אמרתי לבן שלי שלבית הספר אני אבוא עם חולצה סגורה, אבל הוא אמר שהוא מעדיף שאבא ייקח אותו כי שאר החברים שלו מסתכלים עלי ואומרים איזו יפה אני, אבל בצורה פחות נחמדה והוא מתבייש.
"כיבדתי אותו למרות שכאב לי. הבן הגדול שלי תמיד התגאה בי, הוא כל הזמן אומר לי 'אמא בואי נלך למסעדה, אני רוצה להשוויץ בך, נעשה סיבוב דאווין'".
עכשיו, לאחר שעברת מהפך את מתלבשת צנוע יותר?
"עכשיו זה קצת פחות".
במהלך הצילומים כשנאוה הבינה כי היא מצטיירת רע היא החליטה לחשוף עובדה שרק בני משפחה קרובים ידעו: היא חולה בסרטן העור ונאבקת במחלה כבר שנה וחצי.
את המחלה גילתה לגמרי במקרה. היא התכוונה לעבות את שפתיה ובמקום הטיפול נכחה רופאת עור. הרופאה התבקשה לבחון לה את היד והחווירה. "היה לי פצע גדול על היד, פצע שכל הזמן נפתח ומדמם", נזכרת נאוה, "הזנחתי את הפצע הזה, לא חשבתי שזה משהו רציני. כל הזמן ניקיתי וחבשתי אך הוא סירב להחלים במשך שנה".
זה נשמע כמו חתיכת פצע, למה לא הלכת לרופא?
"אני לא אוהבת רופאים. חייתי בגישה שלי זה לא יקרה".
את אדם אסתטי ופצע שלא מפסיק לדמם נשמע ההפך הגמור ממשהו יפה.
"כן, אבל תמיד חבשתי את הפצע. לא יודעת, משהו לא נתן לי ללכת, אולי פחד, לא רציתי לשמוע משהו לא טוב". רופאת העור במרפאה הורתה לה לגשת מיד לרופא שלה, אך נאוה התעלמה. חיכתה עוד שבוע ומשהו. "בסוף הלכתי והרופאים פשוט הזדעזעו", היא אומרת, "הם רצו לנתח אותי מיד.
"מתברר שהסרטן חדר לכל היד, הם אמרו לי שאם אני לא אטפל בזה מיד תוך שלושה חודשים הסרטן יתפשט לי בכל הגוף ואני גומרת את החיים. הגעתי בוכה הביתה ואמרתי שאני לא עוברת שום ניתוח ושום טיפולים, שלא מעניין אותי שום דבר".
את נורמלית? כבר משכת את הפצע הזה שנה, ואומרים לך שאת תמותי אם לא תטפלי ואת לא רוצה לעבור ניתוח?
"כנראה שנכנסתי לסטרס, פחדתי. המילה סרטן מאוד מפחידה. אני יודעת שהטיפולים לא קלים ולא רציתי להיכנס לזה".
כבר באת במגע עם רופאים, עשית הזרקות לשפתיים, הגדלת חזה.
"אבל שם לא פחדתי כי זה היה רק אסתטי. פה זה מחלה, זה יותר מפחיד".
איפה המשפחה שלך בכל הסיפור הזה? את נשואה, אמא לשלושה, איפה האחריות שלך כלפיהם?
"בגללם עברתי את הטיפולים. הם מאוד כעסו עלי, כולם אמרו לי שצריך לטפל ואני אמרתי להם 'אל תתערבו זה הגוף שלי'. בעלי כעס. הוא אמר שיש לי ילדים ושאני צריכה להישאר פה כדי לראות אותם גדלים, שאני צריכה להיות בחתונות שלהם, לגדל את הנכדים שיהיו לי".
הלחץ של המשפחה והפחד עשו את שלהם. שלושה ימים חלפו ונאוה עברה את הניתוח הראשון שלה. בשנה וחצי האחרונות היא עברה עוד שלושה ניתוחים כיוון שהסרטן הגיע גם למעי הגס. הרופאים מצאו במעי שתי גרורות, האחת הם הוציאו ובשנייה מעדיפים שלא לגעת כדי לא להחמיר את המחלה. בימים אלה נאוה ממתינה לקראת הניתוח החמישי שלה, הפעם בגב, בתקווה שזה יהיה הניתוח האחרון.
היום היא מתמודדת עם המחלה בגבורה, אך בתחילה מרדה. היא לא רצתה שאף אחד יידע שהיא חולה, ויומיים אחרי הניתוח השני לבשה את הביקיני והלכה לים, להשתזף.
"הבת שלי הייתה מתקשרת אלי בוכה בטלפון שאחזור הביתה, שאפסיק לעשות לי נזק", משחזרת נאוה, "אחרי הכל קיבלתי את הסרטן מהשמש וממיטות השיזוף. הם בכו המון, כי קיבלתי את זה מאוד קשה. הייתי יושבת בים ובוכה. צעקתי עליהם שאני לא רוצה לשמוע אותם, התווכחתי איתם הרבה, וברגע של כעס צעקתי על בעלי שמצדי אמות וישרפו את הגופה שלי ויזרקו אותי בים".
למה להתעקש לעשות נזק לעצמך?
"לקח לי זמן להפנים את זה, אני מאוד אוהבת את הים, הוא מרגיע אותי. היה לי קשה לוותר עליו. אבל התחלתי להבין שאני עושה לעצמי נזק, הפסקתי ללכת לים. תביני, אנשים היו קוראים לי 'מלכת הים' כי בכל הזדמנות הייתי הולכת לשם.
"המצילים מכירים אותי, בהריון בחודש תשיעי הייתי משתזפת בשיא השמש עם שמן שיזוף, והם היו מביאים לי מים ומשכנעים אותי להיות בצל. אני אוהבת להיות שזופה. אם העור שלי לבן אני מרגישה חולה, אבל הרופא צעק עלי שאני לא נורמלית, ומאז אני משתמשת בקרמים משזפים. כבר חצי שנה שלא התקרבתי לים".
במבט לאחור, היית ניגשת שוב לתוכנית?
"אולי, אך בצורה אחרת. בצורה שהיו מראים מי אני באמת".
מה באמת את חושבת על טריני וסוזנה?
"הן מקסימות, יש להן לב. זה שהוציאו אותי בצורה לא הכי הכי, זו העבודה שלהן, ואולי זה מה שהן צריכות לעשות".
הראיון המלא יפורסם מחר (ו') בזמן חולון-בת ים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם