מיזם חדש בנתניה: משרדים משותפים
מיזם חדש שייפתח השבוע בנתניה יאפשר לתושבי האזור שעובדים מהבית להשתמש במשרדים שיהוו סביבת עבודה משותפת. יוזמת הפרויקט, נדיה גורודצקי: "הבעיה בעבודה מהבית היא הבדידות". מומחה בתחום: "מרכז כזה לא באמת יחליף את מקום העבודה"
אין צורך לנסוע למרחק רב ולשרוף שעות בדרכים, ניתן לעבוד בזמן החופשי ולהקדיש שעות רבות יותר לבני המשפחה. אך היתרונות הללו מחווירים לעומת החיסרון של הבדידות, היעדר הקשר עם העמיתים למקצוע וחוסר ההפרדה בין הבית לעבודה.
הבשורה לחסרונות הללו עשויה להיות המיזם החדש, "COSPACE", שהוא סביבת עבודה משותפת לאנשי מקצוע שונים, שנפתחת השבוע באזור התעשייה פולג שבנתניה.
"אתה יכול להיות הבן אדם הכי חכם עלי אדמות, אבל מרגע שאתה מתחיל לפעול לבד, כלל לא בטוח שהחוכמה תסייע לך". זהו המוטו של נדיה גורודצקי, תושבת כפר יונה והאישה שעומדת מאחורי המיזם, יחד עם שותפתה אלכסנדרה פיינבורד.
הרעיון שבבסיס המיזם הוא הקמתו של חלל משרדים רחב, שבו יכולים להשתמש כמה עשרות יזמים ואנשי מקצוע עצמאים לצורך עבודה. "מודל המשרדים השיתופי הוא דבר נפוץ מאוד ברחבי העולם העסקי", מספקת גורודצקי את ההסבר להגיית המיזם. "עד היום בעיקר בתל אביב הצליחו להנהיג סביבת עבודה שכזאת. אין מאושרת ממני שגם אזור השרון לא נשאר מאחור".
חלל העבודה מצויד
מה הכוונה?
"הבעיה העיקרית של יזמים ואנשי מקצוע אינדיבידואליים שיוצאים לדרך עצמאית היא בדידות כמעט מתמדת. אתה יושב לפעמים ומנסה לפתור איזו בעיה טכנית פשוטה, משהו שיכול להיות שבשיחה סתמית במסדרון במשרד היית פותר תוך שניות. כאן אנחנו נכנסים לפעולה. סביבת עבודה שכוללת קהילה של אנשים דומים שכבר נמאס להם להתפרנס רק בין ארבעת הקירות של הבית וכאלו שרוצים גם לפתח קשרים חבריים לא רק מול המחשב".
גורודצקי, נשואה ואם לשניים עלתה ארצה מקזחסטן בשנת 1995, ובמשך שנים עשתה חיל בענף ההיי-טק, ולאחרונה אף שובצה לתפקיד בכיר כמנהלת גרסה בחברה בעלת שם עולמי. "מאוד נהניתי בעבודה", היא מספרת אך מיד מסייגת. "בשנה האחרונה שם יצא לי לעבוד לא מעט על פרויקטים עצמאיים עבור החברה. מצאתי את עצמי יושבת במשך תקופה ארוכה ועובדת מן הבית. בשלב מסוים הבנו שיהיה בלתי אפשרי עבורנו לעבוד מן הבית והחלטנו לעשות מעשה ולחפש משרד".
תהליך הגיית הרעיון הצריך את גורודצקי לנבור שעות ארוכות במנועי חיפוש שונים ברשת, שם גילתה כי באירופה ובארצות הברית מדובר כבר על טרנד עסקי שבשגרה. "באירופה ישנם 12 אלף אתרי סביבת עבודה משותפת", היא מספרת. "גם בתל אביב יש כמה מקומות כאלו. הגיע הזמן שגם לאזור השרון תהיה אפשרות לסביבת עבודה רצינית ואיכותית ובשביל זה הלכתי על הרעיון הזה".
אפשר להגדיר אותך כסוג של חלוצה עסקית בשרון.
"אני לא עוסקת בהגדרות, אבל יכולה לומר בפה מלא שמעתה גם לנו, תושבי השרון יש מקום ליצור, ליזום ולפעול. אין לנו עוד צורך לנדוד מבית קפה אחד אל משנהו. יש לנו מקום שמכבד אותנו, נעים לנו להזמין אליו את קהל לקוחותינו, לארח אותם, לערוך סדנאות, כנסים וימי עיון.
"השרון פורח בעסקים קטנים ובינוניים. הגיע הזמן שנאפשר לחממה העסקית שלנו לפרוח קרוב. אנו נפעל מתוך אמונה שאנשים יוכלו לשתף פעולה בעיר אשר מספקת תמיכה מלאה בתעשיות שונות ופיתוח סביבתי. אנחנו מאמינים שיצירת סביבה מודרנית ויעילה תביא תוצאות כלכליות הן לבעלי העסקים והן לאזור השרון”.
מי שמצנן את ההתלהבות של גורודצקי הוא פרופ' ערן פיילטסון, ראש בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית, שחקר את סוגיית העבודה מהבית יחד עם עמיתו פרופ' אילן סלומון. "בולם יש ניסיון עם מרכזים שכאלה", הוא מבהיר. "אחת הבעיות עם עבודה מהבית היא שהבית הופך למקום העבודה. אנשים רוצים להבדיל בין בית לעבודה. אנשים לא רואים עובדים אחרים. הרעיון של מרכז כזה הוא שאנשים יוצאים מהבית, וכך יש הבדל בין סביבת העבודה לבית, אבל הדבר לא באמת מחליף את מקום העבודה".
בישראל כבר נבנו מרכזים דומים, מציין פרופ' פייטלסון, ויש ניסיון ממרכזים שפועלים בגליל. "המרכזים לא מחליפים את ההליכה לעבודה ואת הפגישות. אנשים רוצים שמקום העבודה יכיר אותם. יש עוד היבטים חברתיים חוץ מאשר להתחבר למחשב. בכל מקרה, זאת נישה שמתאימה לחלק מהאנשים חלק מהזמן. ההצלחה של מרכזים שכאלה היא חלקית. זה לא מה שישנה את התמונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם