מפקדת מרכז המזון פורשת ומסבירה למה חיילות משמינות
סגן אלוף לימור לוי היא המפקדת הראשונה בתולדות מרכז המזון של צה"ל. עכשיו היא פורשת מהתפקיד ומספרת מה הייתה רוצה לשנות בתפריט הצבאי

לא עוד. "היה לי מאוד חשוב להכניס לתפריט מוצרים מחיטה מלאה, קווקר, גרנולה וחלב דיאטטי. טרנד הבריאות לא פסח על צה"ל", מדגישה סגן אלוף לימור לוי (45), תושבת ראשון לציון והאישה הראשונה שפיקדה על מרכז המזון בצה"ל. כעת, אחרי שלוש שנים, היא מסיימת את תפקידה ומתפנה לראיון סיכום.
סא"ל לוי החלה את שירותה הצבאי בתחום החינוך ובמהרה גילתה את הקסם שבתחום המזון. "שימשתי קצינת הוראה בחיל חינוך", היא נזכרת, "הייתי מורה-חיילת ולפני חתונתי הגעתי למרכז המזון, כי הוא היה בסמיכות לביתי בראשון לציון. החלטתי לנסות את מזלי בבסיס כי זה היה נראה מעניין, ההתעסקות עם מזון, ומאז שנת 1989 אני כאן".
בשלוש השנים האחרונות אחראית לוי על כלל האספקה היוצאת מבסיס המזון בצריפין לבסיסי צה"ל השונים,
"כמפקדת, חשוב היה לי לתת את השירות האישי לכל יחידה. זה דבר שניסיתי להטמיע. מדובר בקהל רב של 'לקוחות', שתמיד דורש התייחסות, וצריך לשנות ולהחליף בהתאם אליו. כך גם נכנסנו להפצה של מוצרי בריאות מתוך מחשבה שגם בצבא יש לתת את האפשרות להנהיג חדר אוכל על בסיס הבריאות".
בואי נתעכב בסוגיה חשובה. למה בנות תמיד משמינות במהלך שירותן הצבאי?
"תראי, נושא התזונה, בטח ברמה האישית, נובע מתרבות ומהבית ממנו כל אחת מגיעה. בצבא יש את מגוון הפריטים אפילו ביחס לבית, יש פשוט את הכל. כל אחת בוחרת מה לאכול".
את שמנת בצבא?
"לא. אני יכולה לומר שלא הקפדתי יותר מדי על מה הכנסתי לפה, אבל הצבא לא השפיע עלי לרעה".
אז אכלת בחדר אוכל במהלך שירותך.
"בהחלט. מאוד הקפדתי על כך. עברתי גם בקפידה על סקרי שביעות רצון מחדרי האוכל מתוך רצון שהסועדים יקבלו מענה מצוין. החיילים חלקם באים מבתים במעמד סוציו אקונומי נמוך ולי כמפקדת היה חשוב שיקבלו את מה שהם צריכים, שלפחות ארוחה חמה ומסודרת אחת הם יקבלו ביום. לדעת שמבחינת המערכת סיפקנו אותם, כמו במסעדה הכי טובה".

איך מסעדה הכי טובה? יש הרבה דברים נוטפי שמן ולעתים לא הכי סטריליים.
"תראי, היום במסגרת ההדרכות לטבחים יש קורסים לבישול בריא. מדברים על חיסכון בשמן, מלמדים לאדות, יש הקפדה גדולה על כך. זה גם עניין של דרישה. חיילים מצביעים ברגליים, איפה שיש מאכלים עתירי שומן הם פשוט לא אוכלים".
מה לגבי המזון לקרביים ולמילואימקים? עושה רושם כי הם בתחתית הפירמידה. הג'ובניקים מקבלים את הטוב ביותר.
"המרכז הלוגיסטי נותן לכלל האוכלוסייה את אותם המצרכים שיוצאים מאותו מקום. יש נקודות שבהן איננו יכולים לספק מזון גולמי ואז נוכל לספק רק מזון מעובד. גם הטבח הוא כמובן גורם משפיע. הוא בוחר מה לעשות עם האספקה שהוא מקבל".
איזה אוכל צבאי את הכי אוהבת?
"אני אישית הכי אוהבת את הסלטים, השניצל והעוף".
מה הכי היית רוצה לשנות בתפריט הצה"לי?
"הייתי רוצה להוסיף פריטים גולמיים ולא מעובדים אצל הקרביים והמילואימנקים, אבל ברור לי שזה לא תמיד ישים. לדוגמא, הייתי רוצה שמילואימנקים מעבר לקו הירוק יקבלו שניצל או עוף אמיתי, אבל אין לנו יכולת מבחינת הרופאים והתברואה לספק להם את זה לשם. בגלל תנאי השטח הם מקבלים שניצל מוכן או נקניקיות. גם החיילים הקרביים אותו דבר".
מהי הבקשה הכי מוזרה שקיבלת מיחידה?
"יש רס"רי מטבח שהם בעלי הכשרה מקצועית גבוהה והם מבקשים מגוון גדול של תבלינים מיוחדים כמו קארי, אגוז מוסקט ועוד. לכאלו אנו מספקים בדרך כלל תלושי קנייה לסופר כדי שירכשו דברים קטנים, כאלו שחסרים ולא נמצאים במלאי שלנו, שהרי לא נרכוש את זה בסיטונאות כמנהג הצבא כי לא יהיה לנו מה לעשות עם זה".
מהו השינוי שיזמת ואת הכי גאה בו?
"הקמנו מסעדה ניידת שנוסעת בין בסיסים קטנים ומספקת אוכל טוב, וגם קו מוצרים קפואים של צה"ל שקיים בבסיסים, שצריך רק להפשיר ולאפות. אני 23 שנים במרכז המזון ויש דברים שפיתחנו על ציר הזמן. התפקיד הנוכחי היה פיקודי ובו היה לי חשוב לתת דגש על יחס אישי, זמינות גבוהה ותקשורת מול היחידות השונות, כולל עם חיילי הבסיס. היה לי חשוב להכיר את סיפורם האישי ולתת אוזן קשבת בכל עת".
לסיום, המתגייסים הטריים לא יראו עוד צ'יפס שוחה בבריכת שמן?
"אני רוצה לקוות שהחינוך שאנו מנסים להחדיר יצליח לנו. אפשר להכין צ'יפס בצורה אחרת של בישול שמצמצמת שמן, עם הפנים קדימה לאורח חיים בריא".