ראשי » מקומי » דרום

נולד לתוך האש: אמיתי, רק בן שנה וחצי, ניצל בנס

אמיתי יוסף בוזגלו, רק בן שנה וחצי, לא מכיר מציאות של שקט. בגלל הפחד, כבר חצי שנה שהוא ומשפחתו ישנים כולם יחד בסלון. אתמול בשבע בבוקר זינקה אמו אילנית לעברו, הרימה אותו בזרועותיה וצרחה אל אחיו שיטוסו למסדרון. נשמע פיצוץ עז והבית התמלא רסיסים. עוד נס קרה בנתיבות

רק בן שנה וחצי, אמיתי יוסף בוזגלו. בלי שיבין את המשמעות, שליש מחייו עברו לצד אחיו ואחיותיו בסלון הבית בנתיבות, שהפך מכורח הנסיבות לחדר השינה של כל המשפחה בחצי שנה האחרונה. זאת מאז שאמו אילנית נשברה אחרי מטח נוסף של רקטות גראד על העיר והודיעה: "מעכשיו כולם ישנים יחד בסלון".

אתמול (ב') סמוך לשעה שבע בבוקר, כשהאזעקה התריעה על רקטה נוספת שעומדת לנחות בעיר, זינקה אילנית לעבר חמשת הילדים וצרחה שיקומו וירוצו אל המסדרון הקטן כי לחדר המדרגות הם כבר לא יספיקו להגיע. "הרמתי את אמיתי והצטופפנו כולם במסדרון", היא מספרת. "אחד הילדים עוד ניסה לצאת לסלון, אבל משכתי אותו חזרה. פתאום כל הסלון, איפה שישנו עד לפני רגע, התמלא עשן, אש ורסיסים. הזכוכיות שעל התמונות נשברו וכל הקירות התמלאו ברסיסים וכדוריות".

הגראד נחת מחוץ לבית שממול. הקלישאה "נס" מתאימה גם לאירוע הזה. כמה דקות מאוחר יותר שב הביתה יוחנן, אב המשפחה, לקח לזרועותיו את אמיתי הקטן וחיבק ארוכות את כל ילדיו. יוחנן החזיק את אמיתי ושלח דרך שברי הזכוכית מבט שכולו דאגה.

מספר שעות מאוחר יותר,

אחרי הביקור של אנשי מס רכוש, השיפוצניק כבר תיקן את הזכוכיות ומיקם את החלון החדש במקומו. אסתר, אחותו הבוגרת של אמיתי, עמדה בסלון והביטה בתוגה על השמלה הזהובה שקנתה רק בשבוע שעבר. "הכל מלא חורים", מלמלה, "לא הספקתי ללבוש אותה אפילו פעם אחת".

יוחנן, מסגר במקצועו, היה אמור להתייצב אתמול בסניף "צופי דן" שעל גדות הירקון בתל אביב, אבל נאלץ להודיע שלא יגיע. "הם התקשרו ושאלו למה אני לא בא", הוא אומר. "סיפרתי להם והם הבינו. חיים שם במדינה אחרת, אבל לפחות מבינים".
 

במרחק פחות משמונה ק"מ מבית משפחת בוזגלו עמד יענקל'ה קירש, מנהל הקהילה באחד הקיבוצים הסמוכים לעזה, ובחן את נזקי הקטיושה שפגעה סמוך לבית אחת מחברות המשק, ורק בנס לא גרמה לנפגעים. העץ שבחצר לא שרד את הפגיעה. נזקים כבדים נגרמו גם לקירות ולחלונות הבית.

דממה מעיקה ירדה על השדות העוטפים את הקיבוץ ומפרידים בינו לבין עזה השכנה. באף אחד מהם לא עבדו אתמול החקלאים, וטרטור הטרקטורים לא נשמע. "זה לא בגלל הגשם והבוץ", פיזר קירש את הספקות.

"מאז מבצע 'עופרת יצוקה' מיגנו פה הכל, אבל מה קורה כשאתה עובר בין מקום למקום?" מקשה אחד החשמלאים, לאחר שסיים לחבר מחדש את כבלי התקשורת על גג בית שנפגע מרקטה. לקירש אין תשובה. הוא דואג לילדים, וברור לו שנזקי השנים הרעות הללו יצוצו בעתיד הקרוב או הרחוק.
 
"אף אחד לא באמת יודע מה זה עושה להם, לא עכשיו ולא בעתיד", אומר קירש. "כל המתח המתמיד הזה, החשש מפגיעת רקטה בכל רגע, הפחד מכניסה לסטטיסטיקה. הקהילה פה חזקה מאוד, אבל השחיקה הזו תעשה לבסוף את שלה. אתה כבר שומע את הילדים מדברים על 'מדינה אחרת', על 'שכחתם אותנו'. לצערי, אני אני לא יכול להגיד שאני לא מסכים איתם".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...