הילדה שהפכה לכוכבת כבר לא מתרגשת מהמעריצים
כשמאחוריה ניסיון של ארבע שנים במשחק, מורין אמור, כוכבת סדרת הילדים "מבצע קיפוד" ותלמידת תיכון הרא"ה ברמת גן, כבר התרגלה לתגובות: "כשילדים או הורים עוצרים אותי ברחוב ומבקשים להצטלם חברות שלי מתפוצצות מצחוק, זה נראה להן לא קשור"
אחרי ששיחקה בשתי העונות הראשונות של "מבצע קיפוד", בסדרה "נשרים" ששודרה גם היא בלוגי, בתפקידי אורח בסדרה "האי" ובמופעי חנוכה ובפסטיגלים, אמור מתנהגת כשחקנית מן השורה ויודעת היטב כיצד לענות על שאלות.
כשאמור לא נמצאת בתוך הטלוויזיה בה בוהים ילדיכם, היא לומדת בכיתה י' בתיכון הרא"ה ברמת גן. את הקריירה, אם תהיתם, היא משאירה לחופשים. "הצילומים לא מתנגשים לי עם הלימודים ולמעשה - הם עוזרים לי", היא אומרת.
איך?
"למדתי לשנן טקסטים ואז, כשאני לומדת למבחן בהיסטוריה או בספרות, החומר נכנס לי מאוד מהר לראש. ובכלל, אני לומדת המון מהעבודה. למשל לפני שבוע היינו בטיול שנתי עם הכיתה וביקרנו בגמלא, וכיוון שצילמנו שם פעם - אז כבר ידעתי את כל מה שהמדריכה הסבירה".
מצד שני, בחופש הגדול את עובדת במקום לבלות.
"הצילומים תופסים את רוב החופש אבל עדיין נשארים לי שבועיים בהתחלה והאמת היא שבמהלכם אני סופרת את הימים עד לצילומים. אני עוברת חוויה מהנה לא פחות מילדים שהולכים לבריכה או לים. זה כמו משפחה ענקית על הסט – אנחנו עושים צחוקים ונהנים ושוכחים שמדובר בכלל בעבודה".
אמור חיה ונושמת במה מאז ילדותה והיא אומרת שההורים לא דחפו אותה, היא פשוט ידעה שהיא רוצה להיות שחקנית. "כשהייתי קטנה, עוד כשראיתי את תום אבני משחק על הבמה ב'ספר הג'ונגל', ידעתי שגם אני רוצה", היא אומרת. "הייתי רוקדת מול המראה ונחשבתי לשחקנית של המשפחה. בארוחות משפחתיות הייתי מעמידה את כולם בסלון ועושה להם הצגה".
פרט למשחק היא גם חברה בלהקת צעירי רמת גן ובזמנה הפנוי אוהבת לצייר. "אני אוהבת את כל מה שנוגע בעולם הבמה – לשיר ולרקוד", היא אומרת. "בכל הקשור למשחק אני מתחברת יותר למשחק בטלוויזיה
ההתנסות הראשונה שלה בטלוויזיה הייתה בסדרה "נשרים", הגלגול הקודם של "מבצע קיפוד". "הייתי אז ממש קטנה, בת 12, והתרגשתי מהאודישן, אבל לא באמת הבנתי את המשמעות" היא מספרת.
"זה נראה לי מגניב לשחק בסדרת טלוויזיה. גם אחרי שהתקבלתי עדיין לא הבנתי במה זה כרוך. ואז התחילו הצילומים ונכנסתי לכל העולם הזה מהר מאוד וזה היה קצת הלם בהתחלה. בגלל ההצלחה של 'נשרים' החליטו לעשות את סדרת הבת 'מבצע קיפוד' והמשכתי גם לשם בתפקיד ראשי והנה אני אחרי צילומי שלוש עונות. הזמן עבר ממש מהר".
מה זה אומר להיות שחקנית בגיל כזה? למה היה קשה לך להתרגל?
"כשהייתי בתחילת הדרך לא הבנתי כמה זה עולם מלחיץ ולמה כולם ממהרים כל הזמן. בהתחלה לא עמדתי בקצב – לא הבנתי את המשמעות של ללמוד טקסטים ולשנן. עכשיו, כשאני מסתכלת אחורה, השתפרתי בהמון דברים. אני לומדת טקסטים יותר מהר ואז חשוב לי גם לשבת בבית ולעבוד על המשחק, ללמוד דמויות, לשחק טוב יותר ולהתייעץ עם שחקנים אחרים".
נכון, אמור עדיין יכולה ללכת ברחוב, אבל במקומות בהם מרוכזים ילדים בגילאי 5-12, קהל היעד של הסדרה, היא מודה שקצת יותר קשה לה לשמור על אנונימיות. וגם בבית הספר לא מתעלמים מהתלמידה הכוכבת.
"החברות שלי תמיד צוחקות עליי כי מבחינתן אני מורין המצחיקה והמשוגעת ואז פתאום אנחנו הולכות ברחוב וילדים או הורים עוצרים אותי ומבקשים להצטלם והן מתפוצצות מצחוק, זה נראה להן לא קשור", היא אומרת.
"לגבי שאר הילדים בבית הספר – יש גם כאלה שלא מפרגנים, אבל בכיתות הצעירות יותר מתלהבים. בבית הספר אני די שוכחת מזה ואני ילדה רגילה לגמרי".
זה עדיין מרגש אותך לראות את עצמך בטלוויזיה?
"מאוד נהניתי לצלם את העונה הזו ואני ממש מסוקרנת לראות איך התוצר הסופי ייראה. כבר התרגלתי לראות את עצמי, זה לא סיפור".
הסדרה "מבצע קיפוד" היא סדרה לימודית אשר שמה דגש על חשיבות השמירה על הטבע ובעלי החיים, כשכל עונה מתמקדת בנושא אחר מעולם החי והטבע. את העונה השלישית שתעלה החודש הוחלט לצלם באזור הכרמל: גיבורי הסדרה מגיעים לחי בר כרמל, שם הם מטפלים בחיות ומשמשים כמדריכים למטיילים המבקשים לסייר באזור.
במהלך הצילומים הילדים השחקנים באים במגע עם בעלי חיים רבים, רק שרובם כבר מתים. "לפעמים מביאים לנו בעלי חיים קפואים או מפוחלצים ואז צריך לעבוד איתם מהר ולסיים את הסצנה אחרת הם מפשירים", מספרת אמור.
"זה קשה וזה דורש המון מיומנות. בעונה הראשונה, למשל, צילמנו עם צבים וקיפודים מתים והתלוננו המון. בעונה החדשה צילמנו עם דורבן מת, אבל השתדלנו לגלות יותר מקצועיות ועשינו את הכול מהר. לא נגעלנו, שיחקנו הכי טוב שיכולנו והשתדלנו לתת דוגמה טובה לשחקנים החדשים שהצטרפו העונה".
הסדרה גרמה לך לאהוב חיות?
"בהתחלה הייתי צריכה לגעת בכל מיני חיות מוזרות ולא ממש רציתי אבל אחרי שלוש עונות וביקורים בשמורות הטבע התחלתי ממש לאהוב חיות, שזה משהו שפחות עניין אותי בעבר. בימים אלה אני אפילו מנסה לשכנע את ההורים שלי להביא כלב הביתה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם