בנה ביתי: משפחת רותם לוקחת מכם משכנתא
אחרי שהתייאשו מהבנקים החליטו בני משפחת רותם לבקש את המשכנתא מהציבור. השיטה: אנחנו נשלם, הם יתחייבו לתרום את ההחזר החודשי לארגונים חברתיים. וזה עובד - יש להם כבר עשרות אלפי שקלים בקופה. מחאת הדיור, הדור הבא
הדיור הגבוהים ממשיכים להעיק על טור ההוצאות של כל משק בית בישראל. משפחות צעירות נוטלות משכנתאות ענק, ומשתעבדות להחזר ההלוואה לבנק במשך שלושים שנה ויותר. כל מה שניסו האזרחים לעשות עד כה - כשל.
בתוך כל הייאוש הזה, רגע לפני שייקחו משכנתא של מיליון שקלים שצפויה לתפוח לכשני מיליון עם ריבית דריבית, החליטו בני משפחה צעירה אחת לעשות ניסיון אחד אחרון, שאולי יחסוך להם את הריבית השערורייתית ועל הדרך יגרום לשינוי חברתי של ממש.
הכירו את לינוי (31), אהד (32), רומי (4.5) ותום (בן שנה), בני משפחת רותם מפרדס חנה, שהשיקו לפני כשבועיים יוזמה חדשנית ויצירתית: "הבית החברתי", פרויקט לגיוס משכנתא מהציבור. את ההלוואה הם מתכוונים להחזיר מדי חודש בחודשו לארגונים ועמותות שיבחרו התורמים, ואת הכסף שיגייסו הם מתכוונים להשקיע בבניית בית חדש וצנוע בגליל. איך הם יעשו זאת? התשובה היא מימון המונים, Crowd Funding.
הטרנד של גיוס כספים מהציבור לטובת הקמת עסקים חדשים או למימון יוזמות חברתיות פועל בעולם בהצלחה כבר כמה שנים. באתרים כמו KickStart מנסים אמנים, סופרים ויזמים צעירים לגייס בתוך זמן מוגדר מראש הון מתרומות קטנות של ההמון. כל "תומך" או "משקיע" מקבל תמורה לתרומה: את המוצר או השירות שיפותח, או אולי ארוחת צהריים עם מישהו מפורסם - הכל לפי היוזמה ובהתאם לסכום שנתרם.
גם בישראל יש כבר כמה אתרים כאלה. בני משפחת רותם בחרו באחד מהם, HeadStart, ככלי לפרויקט גיוס הכספים שלהם, כחלופה למשכנתא היקרה. באתר הם מבקשים תרומות בסך כולל של מיליון שקלים, והם מתחייבים להשיב את הכסף - כמו בהחזרי המשכנתא, 3,000 שקלים בחודש - לעמותות וארגוני סיוע למיניהם, לפי בחירת התורמים.
לינוי ואהד הקציבו לפרויקט התרומות 42 יום, שבהם יוכל כל אחד להיכנס לעמוד שלהם באתר ולתרום בין 100 שקלים (שיקנו לתורמים "מכתב תודה וזכות הצבעה חודשית בשאלה לאיזו עמותה נתרום את הכסף") ל-20 אלף שקל (שיעניקו לנפרדים מהסכום "סוף שבוע זוגי בביתנו החדש בגליל, עם מקום של כבוד בשלט התומכים"). אגב, אם עד סוף 42 הימים הם לא יצליחו לגייס את מיליון השקלים הרצויים, הם לא יראו שקל אחד.
כשמגיעים אל ביתם הנוכחי, בפרדס חנה, קשה להבין למה הם רוצים לעזוב: בית צמוד-קרקע קטן עם חצר מטופחת, עצים גדולים, מרפסת עם שלושה כלבים ושקט שלא תמצאו בערים הגדולות. "לא כדאי לך ללטף אותו", אומר אהד על אחד הכלבים, קטוע רגל. "שמענו שיש כלב בלי רגל ברמלה, אז קפצנו לשם ואימצנו אותו, ידענו שאם לא ניקח אותו הוא יישאר שם הרבה מאוד זמן", מסבירה לינוי בזמן שהיא מנסה להשתלט על שני בניה הקטנים.
הבית עצמו קטן וצנוע. על הקירות תצרפים שהרכיבו בני הזוג יחד לפני שהגיעו הילדים, אקווריומים עם דגים ונחשים, ויצירות של רומי הבכור. "תכתוב שאני מאוד יצירתי", הוא מבקש.
יש לכם בית נחמד מאוד, למה לעזוב אותו?
לינוי: "הוא של המשפחה שלי. אנחנו משלמים שכירות סמלית, אבל הוא לא שלנו. אנחנו רוצים בית שיהיה בבעלותנו, ואנחנו מעוניינים מאוד לגור בגליל. את הקרקע במכמנים קנינו כבר לפני 5 שנים, ואנחנו משלמים עליה משכנתא, אבל אהד גם רצה לפתוח עסק. הגענו למסקנה שזה או עסק או בית".
אהד: "עסק בונה בית, ולא להפך, אז החלטנו לחכות קצת עם הבנייה".
לינוי: "בינתיים העסק לא לגמרי משלם על הבית. אנחנו מקווים שזה עוד יקרה".
אהד מחיפה ולינוי מפרדס חנה נפגשו במהלך שירותם הצבאי. הוא שירת ככלבן והיא כמאבחנת פסיכוטכנית בלשכת
"ידענו שאנחנו רוצים לגור במועצה האזורית הזו. יש שם חינוך מעולה ואג'נדה של שמירה על הסביבה, ומדברים על כך ש-50 אחוז מהתקציבים מושקעים בחינוך. התחלנו לחפש דרכים למימון", אומר אהד. "מי שלא מכיר את הגליל לא מבין עד כמה יקר לבנות פה. פיתוח הקרקע בלבד עולה 100 אלף שקל".
מאיפה הגיע הרעיון לגייס כספים מהציבור?
לינוי: "חשבנו הרבה איך לממן את הבית, וגם דיברנו עם יועצת משכנתאות שהרכיבה לנו את כל הפאזלים האפשריים. זה משהו שמרחף באוויר מאז שהתחתנו. ערב אחד ראינו כתבה על HeadStart בחדשות, קראנו, התלהבנו והתחלנו לעבד את הרעיון. באותו ערב ישבנו כמה שעות לנסח את העניין יחד, ושלחנו למנהלי האתר את ההצעה".
ב-HeadStart לא מקבלים כל פרויקט. מנהלי האתר בוחנים בשבע עיניים כל הצעה שמוגשת להם מבחינת הכדאיות וסיכויי ההצלחה. בבוקר אחרי שנשלחה ההצעה כבר צלצל הטלפון בבית משפחת רותם, ועל הקו נשמעה נציגה של האתר, שביקשה להתחיל ולקדם את התהליך. כדי לפתוח פרויקט באתר יש צורך בבניית עמוד שכולל הסבר כללי ומפורט, ובכל עמוד מוכרח להופיע גם סרטון וידאו.
"אנחנו שונאים להצטלם. אפילו בחתונה לא צילמו אותנו, אז במקום זה הכנו מצגת חביבה", אומרת לינוי.
יש לכם סיכוי להגיע למיליון שקלים?
לינוי: "אנחנו מאמינים בזה. לדעתי ממש לא מוגזם למצוא 5,000 איש שיתרמו 200 שקל כל אחד. יש לנו אמון באנשים ובחברה למרות החדשות הרעות ששומעים כל הזמן".
אחת מהטקטיקות שנקטו לינוי ואהד כדי לגרום לציבור להאמין בהם היא העסקת משרד רואי חשבון "שטיינמץ-עמינח ושות'" שינהל את הכספים ויערוב להחזר החודשי של המשפחה. "ב-HeadStart לא דרשו מאיתנו לעשות זאת, אבל רצינו שיראו עד כמה אנחנו רציניים". פרויקט המשכנתא עלה לאתר HeadStart ביום רביעי בשבוע, ובימים הראשונים התקבלו עשרות תרומות ("תמיכות", אהד דואג לתקן) בעיקר מבני משפחה וחברים.
"ביקשנו מאנשים שמכירים אותנו, שיודעים כמה אנחנו אמינים, לשים משהו בהתחלה. ככה יראו שיש כבר בסיס. אבל מתברר שגם בימים הראשונים תמכו בנו אנשים שאנחנו לא מכירים", אומר אהד. ביום ראשון, ארבעה ימים לאחר שעלה הפרויקט לאתר, כבר הופיעו בני המשפחה בתקשורת. הדבר הקפיץ את התרומות פי שניים.
אתם מקבלים עדכון בכל פעם שמישהו תומך בכם?
לינוי: "כן, אנחנו מחוברים נון-סטופ, עושים 'ריפרש' לעמוד בכל כמה דקות כדי לראות אם הגיע עוד משהו". אין להם מושג מי התורמים, שפרטיהם נשמרים בסודיות באתר, ורק אם יזכו בכל הסכום יקבלו רשימה מסודרת כדי לשלוח מכתבי תודה.
זו לא קבצנות מודרנית?
לינוי: "כן, אנחנו אוספים כסף מאנשים. אבל זו מדינה שלא עוזרת למי שחי בה, אפילו לא למי שעשה את כל מה שצריך ועובד בעבודה מכובדת. ניסינו עצמאית לחסוך, אבל זה קשה מאוד. הגענו למסקנה שצריך לחשוב מחוץ למסגרת לא רק בבנייה של בית, אלא בכל דבר".
"אני לא מסכים איתך", חולק אהד. "זו לא קבצנות, אני מתנגד למילה הזאת. אני מקבל כסף מהציבור ומחזיר אותו, זה יותר כמו הלוואה".
אז אתה רואה בזה תרומה שעוברת דרכך. אתה סוג של צינור.
אהד: "כן, זו משכנתא חברתית, משהו שאמור לעזור לנו לא להידרש לעזרת הבנק וגם יאיר אור חדש בחברה ויחזק את הערבות ההדדית". אבל אם כולם יעשו מה שאתם עושים, זה לא יחזיק מעמד. "נכון, אי אפשר שיהיו הרבה פרויקטים כאלה בבת אחת. אבל אני בסך הכל מבקשת 200 שקל מ-5,000 איש . יש מספיק אנשים שיכולים. אם היו משקיעים סכומים בבנק חברתי כזה במקום לתת שלושה מיליארד שקל לביטחון, זה היה יכול לעזור מאוד".
אז את אומרת שצריך ממש להקים בנק חברתי, שבו הריביות מוחזרות לציבור ועוזרות למשפחה נוספת.
לינוי: "כן, במקום להחזיר 3,000 שקל בחודש, כמו שאנחנו מתכננים לעשות ביוזמה שלנו, אפשר להחזיר 3,100, ומהעמלה יוכל זוג נוסף ליהנות".
אהד ולינוי לא ממש הכירו את המושג "בנק חברתי" עד לפני כמה שבועות, אך עם הפרויקט באו גם הטוקבקים - ומהם למדו על היוזמה שתופסת תאוצה ברחבי העולם. "עשיתי טעות כשנכנסתי לטוקבקים שדיברו על בנק חברתי", אמר אהד. "אנשים לא מפרגנים, הם צרי עין".
לינוי : "יש אנשים שמקנאים. אנשים שכתבו, למשל, 'שילכו לעבוד', מה שמראה שהם לא קראו את הכתבה. אנחנו עובדים קשה מאוד למחייתנו".
אהד מציין כי טוקבקיסט אחד כתב שבני הזוג ביזו את ילדיהם בטלוויזיה. "אנחנו בסך הכל רוצים שיהיה להם טוב יותר", הסביר בעצב.
הפכתם פתאום לסלבריטאים.
אהד: "נכון. אנשים מתחילים להכיר את משפחת רותם. אני לא מצטער על זה, אבל מכירים אותנו, ולכן גם שופטים אותנו".
לבני הזוג רותם חשוב מאוד לתקן את הרושם. יש להם רק עוד חודש להוכיח לציבור ש"מגיע להם", וכמה מאות שקלים לכאן או לשם יכריעו אם יוכלו לוותר על הריבית של המשכנתא. אהד מספר על ההתנדבות של אשתו, על ערבי ההתרמה שהיא עורכת לטובת ילדים חולים, על תרומות הבגדים שהיא מקדמת ועל שיפוץ הגנים שהיא מנהלת במהלך החופש הגדול; אבל ניכר שהחשיפה קשה לשניהם. "אנחנו לא דפני ליף הבאה", אומרת לינוי. "אנחנו לא מובילי מחאה. נעמוד מאחורי הקלעים ונתמוך במי שאפשר, אבל לא מול המצלמות".
יהיו שיראו זאת כצרות עין. מה עם כל שאר המשפחות שמתקשות? למה שלא תנצלו את הבמה למהפכה של ממש?
לינוי: "אם הפרויקט יצליח אז ברור שכן, אבל לא נהיה הפנים".
אהד: "לי דווקא אין בעיה להיות הפנים של היוזמה החברתית החדשה, אם היא כמובן לא תפגע לי בעסק. עם המצלמות אני כבר אסתדר. אם נצליח, זה יקרה".
בעוד כחודש יסתיים הגיוס. מה תעשו אם תיכשלו?
אהד: "אנחנו מקווים שהטוקבקיסטים הרעים הם המיעוט הרועש בחברה, וששאר העם באמת חיובי כלפי הנושא. אבל אם ניכשל, נצא בתחושות קשות מאוד. אני לא רוצה לשפוט את החברה, אבל אהיה מאוכזב".
יאללה , יש לכם ששים שניות לשכנע.
אהד: "הציבור הישראלי חייב שינוי. אנחנו הראשונים, מנסים להרים את הכל, וברגע שנצליח זה יכול להיות כל אחד מכם. בואו נעזור זה לזה".
לינוי: "כ-1,000 משפחות מפונות מהבית בכל שנה, כי הן לא עומדות בתשלום המשכנתא הגבוהה. איתנו דיברו על משכנתא של 6,000 שקל בחודש. זה לא ייאמן. למה לשלם פי שניים? הרבה אומרים שאנחנו נאיבים. החברה שלנו איבדה הרבה מהנאיביות שלה, וזה חבל מאוד. לצערי היום יש אנשים שחושבים שאנחנו רמאים, מחפשים את הקאץ'".
אהד : "שמנו את כל היושר שלנו למבחן, סיכנו את השם שלנו. אנחנו רוצים לראות אם הוא שווה משהו".
א', תל-אביבי שלא פגש את לינוי ואהד מעולם והוקסם מהיוזמה, הוא אחד התורמים לפרויקט. הוא ביקש להשאר בעילום שם, מפני שהדבר עשוי לפגוע בפרנסתו. "ראיתי את העמוד שהם העלו לאינטרנט דרך קישור בפייסבוק, והוא עניין אותי מאוד", הוא מסביר. הוא בן 40, עובד בתחום התקשורת. "אני לא מצליח לבנות לעצמי בית, ולמרבה הצער להורים שלי אין מספיק כסף כדי לתמוך בי. אני לא מנסה כי אין לי סיכוי. אני לא מכיר אותם, אבל זה משהו שנוגע ללב. זה אותו כאב. כל מי שאני מכיר שרכש דירה עשה זאת בעזרת ההורים".
א' החליט לתרום לבני הזוג 1,000 שקלים, שיועברו רק אם יגייסו את סכום המטרה. "אמרתי לעצמי שאני לא יודע אם זה יצליח, אבל שהתרומה שלי תסייע להעלאת המודעות לסוגיה. אני מרגיש שזו פצצת זמן חברתית".
לפי א', ישראל הפכה להיות מדינה מפולגת למעמדות. "אנחנו חוזרים אחורה בזמן. למי שיש נכס יש כסף, ומי שאין לו - הסיכויים שלו נמוכים מאוד. אנשים כמוני לא יוצאים מהלופ הזה", הוא אומר. גם א' מבקש להתייחס לכספים שיעביר בתור "תמיכה" ולא תרומה. "אני תומך במטרה", הוא אומר. "אני ממש מיואש מהמצב".
א' משלם שכירות של כחמשת אלפים שקלים מדי חודש, ואם ירצה לרכוש את דירתו ייאלץ להפרד משני מיליון שקלים. "זה יצא משהו כמו 20 אלף שקלים בחודש בהחזרי משכנתא. זה בדיוני, זה לא יקרה בחיים", הוא אומר.
אתה מכיר את היוזמות של בנקים חברתיים? זה יכול לתפוס?
"אני חושב שזה משהו שמזלזלים בו שלא בצדק. הרי לפני שנה וחצי מישהי הקימה אוהל ברוטשילד, וצחקו עליה. חודשיים אחר כך לא היה מקום לסיכה ברחוב. היום כולם מכירים את דפני ליף. אולי בעוד כמה חודשים כולם יכירו את לינוי ואהד. בניגוד למחאה שאומרת שקוטג' זה יקר, בית הוא הכרח. על קוטג' אפשר לוותר, אבל כל אחד צריך בית".
"מהרגע שהפרויקט של לינוי ואהד עלה לאוויר אנחנו מוצפים בפניות", מספר יוסי מאירי, ממייסדי HeadStart. " יש עוד פרויקט שיעלה בקרוב, של מישהו שרוצה לקנות בית בנוי ומוכן לשלם את הכסף בחזרה לקהל עם ריבית. ממש להחליף את הבנק. זה עדיין בבדיקה משפטית, כי סתם כך זה לא חוקי".
חלק מהפניות שקיבל היו "הזויות", לדבריו, אך אחרות רלוונטיות מאוד. "אנחנו בודקים בדיקות רקע ובוחנים אם הפרויקט בר-השגה. האם הבנאדם מבקש כסף שיספיק לו לממש את הפרויקט הזה? האם הוא עצמו אמין?"
יחד עם זאת, מדובר בעסק לכל דבר. בHeadStart גובים 6 אחוזי מסך הכספים שגויסו, כך שיש להם אינטרס שאהד ולינוי יסיימו את הגיוס בהצלחה. אגב, הסכום הגבוה ביותר שגויס ואף הועבר ליוזמים דרך החברה הוא 209,512 שקל, שהועברו לאתר "חורים ברשת". הסכום היה גבוה ממה שביקשו אנשי "חורים ברשת" מלכתחילה: 150 אלף שקל. "הקהל אהב אותם ותמך בהם", מסביר יוסי את ההיענות הגבוהה. הסכום שמבקשים בני משפחת רותם הוא הגבוה ביותר בתולדות האתר, כך שההיסטוריה לא משחקת לטובתם.
אתה אופטימי? יש סיכוי שהם יצליחו?
"כן, אני חושב שזה יכול להצליח. בטוקבקים צחקו עליהם, אמרו שהם לשכת הסעד. אבל הם לא מקבצים נדבות, הם יחזירו את הכסף, ממש כמו בנק. ואם הם לא יחזירו את הכסף, הדירה תימכר. גם משרד רואי החשבון שחיברנו להם יהיה יסודי מאוד. הם אנשים כמוני וכמוך, עובדים".
בעת עריכת הראיון עמדו בני הזוג על כ-7 אחוזים מסך הגיוס הרצוי. "הם עוד לא חצו את הקו הריאלי, אבל יש להם עוד חודש, וזה הרבה זמן. בתוך שבוע הם הגיעו ל-71 אלף , וזה יפה מאוד, אבל הם צריכים להגביר את הקצב. אם הם לא יצליחו - אל דאגה, יש עוד רבים אחרים שעומדים בתור".
"זה גימיק, רעיון נחמד", מסביר המרצה והפרשן הכלכלי והפיננסי שלמה מעוז, המתמודד בימים אלה בבחירות המקדימות בליכוד. "אין הרבה אנשים שהיו יכולים לחשוב על רעיון כזה ולהוציא אותו לפועל, ואני מברך אותם על כך. אבל חשוב להבין שאי אפשר שכל עם ישראל יסבסד את רכישת הדירות של כל עם ישראל. אין נסים ונפלאות".
מעוז מציע כמה פתרונות חלופיים: "יש חשיבות בעריכת רפורמה חריפה בחוקי המקרקעין של ישראל. אנחנו צריכים לדאוג להגדלת המקרקעין של המדינה ולערוך שינויים נוספים בחוק לתכנון המדינה, למשל בתכנון ערים בבנייה לגובה". עוד מציע מעוז להרחיב את היישובים הקיימים. "לא חסרה קרקע במדינה, לא חסר אוויר. יש איפה לבנות", הוא אומר.
ומהלך כזה יוריד את המחירים?
"אם תצא לפועל הרפורמה המקיפה, הדבר יגרום להורדת המחירים. כל זוג צעיר או ותיק, רווקים, דתיים, חילונים, ערבים ודרוזים יוכלו לרכוש דירות. דירה היא הנכס הגדול ביותר שלנו, ולכל בנאדם חשובה ההרגשה שיש לו נכס יציב ולא רק מקום להניח את הראש".
ומה עם רעיון הבנקים החברתיים? זה אפשרי?
"בהחלט, זה היה קיים בעבר בישראל משנות ה-40 ועד שנות ה-60. קראו לזה 'הלוואה וחיסכון', קואופרטיבים שהיו מלווים משכנתאות בריביות נמוכות, אבל לאט לאט הבנקים בלעו אותם. הייתה תופעה כזו בכל העולם. אבל הבנקים האלו נעלמו, לדעתי בעיקר בגלל הרגולציה שדרשה מערכות מחשוב יקרות, אבל היום זה הרבה יותר זול ואפשרי.
"בכלל, בנק ישראל מעודד הקמת בנקים כאלה, קואופרטיב שיש בו בעל מניות שיכול לגבות כסף. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מעודד בנקים חברתיים. לדעתי אין שום סיבה לא להקים אותם. הריבית שלהם נמוכה כי מדובר במעין קופה משותפת, ובעיניי זה מבורך מאוד. מבחינה מעשית, בנקים כאלה צריכים מערכות שיפקחו שאין מעילה בכספים או שוחד, אבל זה אפשרי. בנק חברתי יכול להיות פתרון אחד, אבל הוא לא הפתרון המהותי".
למה זה לא נחשב לפתרון מהותי?
"הריביות של היום נמוכות יותר מאי פעם. הסיבה למחירים הגבוהים היא נטילה מוגדלת של משכנתאות ועליית מחירי הדירות. לעולם לא שילמו ריבית נמוכה כל כך: היו תקופות שהריבית הייתה מעל 12 אחוזים. כיום ההחזר זול יותר ממה שהיה".
הניתוח של מעוז מבהיר ששיטת מימון ההמונים לא תפתור דבר ברמה הלאומית: הריבית אחראית רק לחצי מהעול הכלכלי הכבד שנופל על זוגות צעירים שקונים דירה בישראל.
ועדיין, מעוז מבקש למסור מסר מעודד למשפחת רותם. "אני מאחל לכם כל טוב", הוא אומר, "ואם תיכנסו לבית חדש אני מקווה שהמשפחה שלכם תתרחב. זה הכי חשוב. היוזמה שלכם יפה וטובה. נחמד לראות רעיונות כאלה, גם אם מדובר בגימיק. לדעתי, מי שחשב על רעיון טוב וניסה להוציא אותו לפועל צריך לזכות בפרס, לפחות על היצירתיות והעקשנות".
יוסי מאירי, ממייסדי HeadStart: "יש להם עוד חודש, הרבה זמן. בתוך שבוע הם הגיעו ל-71 אלף , וזה יפה מאוד, אבל הם צריכים להגביר את הקצב. אם הם לא יצליחו - אל דאגה, יש עוד רבים אחרים שעומדים בתור. יש עוד פרויקט שיעלה בקרוב, של מישהו שרוצה לקנות בית בנוי ומוכן לשלם את הכסף בחזרה".
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם