משפחת אוחנה מציגה: ארבע אזעקות וחתונה אחת
שוב ושוב נאלצו נתי ותכלת אוחנה ועשרות המוזמנים לנטוש את אולם האירועים לטובת המרחבים המוגנים. לא כך הם ציפו שיתנהל הערב החגיגי בחייהם. החופה למרבה המזל עברה בשקט, אבל בשלב הריקודים נשמעה אזעקה בפעם הרביעית
בעודם מתכוננים לערב המאושר והחגיגי בחייהם, שמעו תכלת ונתי אוחנה את החדשות: צה"ל פתח במבצע צבאי בעזה. שעות בודדות לפני תחילתה של החתונה עוד ניסו השניים להעביר את החגיגה למקום אחר, אך ללא הצלחה. "החלטנו למרות הכל לא לשנות כלום, הודענו לאנשים, פרסמנו הודעות בפייסבוק, אבל ידענו שהרבה לא יגיעו בשל המצב הביטחוני", סיפרה בחיוך תכלת, בת 25 ממבשרת ציון, סטודנטית לחינוך במכללת אשקלון.
"שמחה חייבים לקיים כי אחרת חמאס ינצח". נתנאל , בן זוגה, ישב לידה והודה: "בהתחלה נלחצנו. ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים, אולי להעביר את החתונה למרכז, אבל זה ירד מהפרק".
ואז ניתן אות הפתיחה לתחילת החגיגה שתיזכר לכל החיים. בעודם מברכים לשלום את מעט האורחים האמיצים שהסכימו לצאת מבתיהם, נשמעה האזעקה המוכרת שבישרה על ירי רקטות לעבר העיר. החתן והכלה ברחו בריצה אל המרחב המוגן, ואחריהם עשרות האורחים שעד לפני רגע שתו ואכלו. החברים שאיחרו עוד הספיקו לחזות במופע האורות של יירוטי הרקטות מעל שמי באר שבע.
עשר דקות עברו, והאורחים החליטו לחזור ולנסות שוב את מזלם. הורי החתן נעמדו בפתח האולם, מנסים לעטות על עצמם ארשת פנים אופטימית. "אני רגיל לאזעקות, אבל קצת נלחצתי", החל לומר אבי החתן, גבריאל אוחנה, אך אזעקה מחרישת אוזניים נשמעה שוב, ופעם נוספת החתונה התקפלה אל תוך המקלט. "כבר בטיל הראשון שירו מעזה היה צריך להגיב בתוקפנות", טען בתוקף פניאל נגב, בן 56 מבאר שבע, בעודו עומד במרחב המוגן.
"הם מרשים לעצמם למתוח את החבל עוד ועוד. אנחנו חזקים ונישאר פה עד סוף החתונה הזו". " פעם ראשונה אנחנו חווים בבאר שבע חוויה כזו", מוסיף בן שועה, בן 22 מאילת, אחד מחבריו של החתן. "אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר למחבלים ואנחנו נחגוג כמו שצריך". חבר אחר מוסיף: "באנו מאילת, אז מה? נעזוב באמצע? אכלנו עם נתנאל מאותה צלחת בצבא, וגם עכשיו נהיה איתו באש ובמים".
חמש דקות חלפו, האזעקות נפסקו, והחתונה הלא שגרתית חזרה
אמה של הכלה הוסיפה בהומור: "רצו לשגר נגדנו טיל-קרקע-ביטול-חתונה, אבל הם לא יצליחו. הבת שלי מתכוננת שנה לחתונה הזו".
החופה , למרבה המזל, התקיימה כסדרה, ללא אזעקות וללא נפילות. חבריהם של בני הזוג החלו להתענג על האוכל והשתייה, לרקוד ברחבה, ואז, פעם נוספת, האזעקה המוכרת נשמעה ואילצה את האורחים לעזוב את הצלחות ולרוץ שוב אל מה שהפך לאולם האירועים החלופי של הערב - המרחב המוגן.
מאותו רגע, זה כבר היה עניין של זמן עד שהמקום התרוקן. לאט-לאט החלו האורחים להתפזר עד שנשאר רק גרעין החברים הקשה, זה שהתעלם באלגנטיות מגשם הטילים שצבע את השמיים והמשיך לרקוד לאורך כל הלילה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם