בסופ"ש בזמן מעריב: הצלמת שגילתה את "ירושלים האתיופית"
למעלה מחמש שנים הצלמת הירושלמית גלי תיבון מצלמת את הקהילות הנוצריות בעיר העתיקה. במהלך עבודתה היא הפכה לבת בית בקהילה האתיופית וגילתה את לליבלה, "ירושלים השחורה", שנמצאת בצפון אתיופיה וכבר אלף שנה משמשת אתר עלייה לרגל. וגם: כל הסיפורים שיעשו את סופ"ש במקומוני מעריב
גלי תיבון. "הרוחניות מנשבת מהתמונה" צילום: נעם שרון
אך כמה מאותם המומחים, שוודאי מדקלמים את רשימת השמות מתחילתה ועד סופה, יודעים לספר שלא עיר אחת בלבד על גבי הגלובוס מתהדרת בשם המחייב ''ירושלים''? "ירושלים השחורה", כינויה של עיירת כנסיות בצפון אתיופיה בשם לליבלה, נבנתה כתחליף לעיר הקודש בעבור קהילת הנוצרים האתיופים באפריקה.
יש בה עד היום מקומות בעלי שמות עבריים כמו ''נהר הירדן'' ו''הר תבור'', והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית. עתה עומדת העיר האתיופית במרכזה של תערוכת צילומים פרי עדשתה של גלי תיבון, צלמת ירושלמית שהפריימים שלה מהעיר הקדושה לנוצרים קוצרים שבחים וקוטפים פרסים ברחבי העולם.
כבר למעלה מחמש שנים שתיבון, צלמת עיתונות שעוסקת גם בצילום בנושאי דת ואמונה, מבקרת על בסיס שבועי בעיר העתיקה בירושלים (שלנו) ומתעדת את העדות הנוצריות הסובבות את כנסיית הקבר. פרויקט הצילום שזכה לשם "ההד של ירושלים הנוצרית" (בתרגום חופשי), הפך אותה לבת בית במקום ובמסגרתו היא צילמה גם באתיופיה. כעת זכה הפרויקט להכרה בין-לאומית.
רק השבוע זכתה תיבון בפרס בתחרות צילום יוקרתית בוושינגטון הבירה, כשתמונה שצילמה בכנסיית הקבר נבחרה במקום השני, ואת תערוכת התמונות מלליבלה היא תציג בתערוכת הצילום הגדולה ביותר באסיה - בפסטיבל הצילום אנגקור שייפתח בקרוב בקמבודיה. נוסף לכך שתהיה הישראלית הראשונה שהציגה בפסטיבל אי פעם, נבחרה תמונה של תיבון גם להיות הפנים של התערוכה בעולם.
"הרגשתי שאני חייבת ללמוד עליה"
את אוסף התמונות שצילמה בעיר העתיקה, שהוצגו בינתיים בפסטיבלים ברחבי העולם, מקווה תיבון לכנס בספר. "במהלך השעות הרבות שעברו עליי בעיר העתיקה פגשתי המון אנשים מעניינים מכל העולם", מספרת תיבון.
"כנסיית הקבר עומדת במרכז הנצרות, היא המקום שבו הנצרות נולדה, ולכן מגיעים אליה צליינים מכל רחבי העולם. בתקופות מסוימות שומעים בה כל שפה אפשרית", היא מתארת את החוויות היום-יומיות מביקוריה בכנסיית הקבר.
המפגשים של תיבון בעיר העתיקה, לא רחוק ממקום מגוריה, הובילו אותה להעמיק בתחום החדש~ישן שגילתה. "הרגשתי שאני רוצה ללמוד עוד ולדעת עוד על הנוצרים האתיופים שעולים לרגל לירושלים. התחלתי לשמוע ולהתעניין. הם סיפרו לי סיפורים, ואני הקשבתי, עד שיום אחד הם פתאום אמרו לי: 'אמנם לכם
יש את ירושלים שלכם, אבל גם לנו יש את ירושלים שלנו'. לא הבנתי למה הם מתכוונים.
כשבדקתי באינטרנט גיליתי את 'ירושלים השחורה'. היה לי ברור שהיא קשורה לתחום ההתעניינות שלי, והרגשתי שאני חייבת ללמוד עליה". ירושלים שבצפון אתיופיה סקרנה את תיבון, אך היא לא דמיינה לעצמה שהשיחות המזדמנות עם כמרים אתיופים בעיר העתיקה יובילו אותה לבקר שלוש פעמים בעיר הרחוקה.
על מלאכת הצילום של המקומות הקדושים אומרת תיבון שהיא "אתגר גדול בשבילי. אמונה של אדם היא מושג מופשט ורוחני, וכשאני מצליחה לצלם את מה שאני מרגישה כשאני נמצאת במקום מלא רוח דתית או כשאני מצליחה להקפיא את הדבר המופשט והרוחני הזה בתמונת סטילס, שאין בה תנועה ואין בה ריח – כשזה באמת מצליח, הרוחניות מנשבת מהתמונה".
הסיפור המלא יפורסם מחר (ו') ב"זמן ירושלים"
שער זמן ירושלים
סיפורים נוספים שיעשו את סופ"ש במקומוני מעריב
שער זמן תל אביב
שער זמן חיפה
שער זמן קריות
שער זמן השרון
שער זמן נתניה
שער זמן חדרה
שער זמן כלבי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם