ההצגה הכי טובה באשדוד: כיפת ברזל
הסוללה ליד אשדוד מושכת קהל סקרנים וחובבי אקשן מכל האזור. אחרי שעתיים של שקט הם כמעט מתייאשים, אבל אז זה סוף-סוף קורה: אזעקה בעיר - ושיגור מחריש אוזניים
מערכת כיפת ברזל מיירטת רקטה. אטרקציה אמיתית צילום: אי-פי-אי
"וואו, זה לא ייאמן", צוהל איציק, חסיד מבית שמש, בפעם הראשונה שהטילים משוגרים מ"כיפת ברזל". הצהלה שלו מפתיעה משום שבפעם הראשונה שאתה נמצא ליד "כיפת ברזל" שמתחילה ליירט בא לך לצרוח - מרוב פחד.
זה מתחיל באזעקה הפנימית של הסוללה, שמקפיצה את החיילים לעמדות שלהם, אחר כך נשמעת האזעקה של העיר הסמוכה, ואז מתחילים הפיצוצים: רקטות של "כיפת ברזל" יוצאות ברעש מחריש אוזניים, ובמקביל פיצוצים בכל הגזרה. "אני מאוד אוהב אקשן. אתמול נסעתי לגבול עם עזה ושם ראיתי הרבה יותר", אומר איציק בגאווה.
אחרי כמה דקות מגיעים כמה חרדים צעירים מישיבה באשדוד. הקבוצה מתמקמת מעל הסוללה, תופסת עמדת תצפית וזוכה להדרכה מאיציק, שכבר ראה במו עיניו יירוט.
"באתי להביא לכם אוכל"
לידם שוכב כבר שעה ארוכה גיא, צעיר מרחובות שהגיע למקום על אופנוע השטח שלו. גיא מאוכזב שמאז הגעתו לא היה שום יירוט. אבא, עם שני בניו, מטפס איתם על הגבעה ומצטרף לקבוצה. איציק מסביר להם איך בדיוק פועל המכ"ם. במשך שעתיים לא נורה שום מטח לעבר אשדוד והאכזבה רבה, אבל לפחות הקבוצה הולכת ומתגבשת.
בינתיים, מגיעות עוד ועוד מכוניות. החיילים בש"ג מנסים למנוע מג'יפ אחד להתקרב, אבל הנהג מתחנן: "באתי להביא לכם אוכל. אני רק מוריד ונוסע".
מתברר שמדובר בגיל, בעל מסעדה איטלקית באשדוד, שבא עם עשרה ארגזים עמוסים בפיצות, פסטות
ופשטידות. החיילים כבר לא יכולים לראות אוכל. "מרוב פיצות הכשירות המבצעית שלנו יורדת", מתבדח אחד מהם. אחרי גיל ספרנו עוד לא פחות משמונה בעלי מסעדות, אולמות וגני אירועים שבאו לפנק את החיילים.
"יאללה, אני נותן עוד עשר דקות ואם אין יירוט - אני חותך", מאיים גיא. וכנראה שאלוהי הקסאמים והגראדים שמע את תפילתו. חמש דקות אחר כך מתחיל שוב הריטואל מחריש האוזניים: אזעקה פנימית, אזעקה של העיר והשיגור הרועם. הקבוצה כולה בטירוף ואיציק כבר מסמן את היעד הבא. "אני ממשיך לבאר שבע", הוא אומר, "שם יש הרבה יותר שיגורים ".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם