הזמן הצהוב: חוה ברק נזכרת בימיה כ"רחל המרכלת"
לפני 20 שנה הפכתי מכתבת מקומון לרכילאית של המדינה. ראיתי את הלכלוך שמאחורי עולם הזוהר, את הבגידות, הבוטוקס שנכשל והכסף שעבר מיד ליד. עכשיו הגיע הזמן לפתוח את הכספת ולספר את הכל
קיבלתי חונך (זוהר אוהליהב) שהכניס אותי לעולם הזוהר, שבו יש רק מוטו אחד: אכול ושתה כי מחר יש עוד מסיבה. אחרי זמן קצר זוהר ביקש ממני להגיע למערכת העיתון כדי שאלמד את סביבת העבודה מקרוב. כשהגעתי למערכת במוצאי שבת כבר בכניסה ציפתה לי הפתעה.
"את חוה ברק?", שאלה אותי מזכירת המערכת סמדר.
"כן, למה?".
"זוהר חולה. הוא ביקש שאת תכתבי לבד את המדור שלו".
זה השלב שבו אני מחכה ליגאל שילון שייצא מאחורי הווילון ויסביר לי שזו עוד מתיחה לא מוצלחת שלו, חשבתי לעצמי, אבל לא שילון ולא מלון.
"זוהר ביקש שתרימי אליו טלפון", אמרה סמדר בנונשלנטיות כאילו דיברה אל עורכת ותיקה. הרמתי טלפון. כל מה שאמרה נכון. עבדתי, כתבתי, כאילו אני כבר חלק מהמערכת. בשלוש לפנות בוקר אני פוגשת את מר כלבוטק ששואל איך היה. אני עונה שבסדר, למרות שבתוכי אני רועדת מפחד. יומיים אחר כך אני מקבלת טלפון מרפי.
זוהר עזב, המשרה שלך.
לא נכון! פיטרת אותו?
לא, הוא עזב.
תישבע.
נשבע. את בפנים?
שלוש שנים אחר כך עברתי ל"ידיעות אחרונות", כתבתי כתבות מגזין ל"7 ימים", עשיתי סרטים תיעודיים (זוכרים את הפרשה של מתי כספי - כן או לא מתנצר?
הפכתי ליקירת הביצה. זו שמוזמנת לכל המסיבות הכי שוות בעיר, אשת סוד של כל המי ומי – פוליטיקאים, זמרים, שחקנים, מה שקראו פעם "אנשי הבוהמה". אני ידעתי הכל עליהם – עם מי הם יוצאים, כמה הם מרוויחים, אלו ניתוחים עשו ובעיקר אלו שלדים הם מסתירים עמוק בארון. חלק מהסיפורים סיפרתי ועשיתי איתם גלים. חלק מהסיפורים שמרתי עמוק בכספת.
20 שנה אחרי ימי הזוהר ההם אני כבר על סף הפנסיה וזה הזמן הכי טוב להוציא את הפנקס הסודי מהכספת ולספר את כל מה שראיתי ושמעתי. חלק מהגיבורים של הסיפורים שלי כבר לא אתנו – ירדו מהארץ או עברו לעולם שכולו טוב – אבל הסיפורים העסיסיים שהם הנפיקו לא איבדו מעסיסיותם והם מעניינים ורלוונטיים היום בדיוק כפי שהיו בזמן אמת.
סמי פלאטו - מה אתה עשית בשביל מדינה – שרון הוא לא רק תורם נדיב, הוא גם כוכב ענק של טורי הרכילות. יום אחד קיבלתי מידע עליו שהפך לשיחת היום: פלאטו מתגרש מאנט. אחרי ששמעתי את הסנונית הזו התקשרתי לקבל את תגובתה.
הי, אנט זו אני.
"הי חמודה, מותק".
את יודעת מה קורה? לא? ממש לא? אני אספר לך, אבל תהיי חזקה!
"מה, תגידי לי".
סמי הגיש נגדך תביעת גירושין!
"לא יכול להיות!"
יכול, יכול. אני יודעת ואני אומרת לך. את יודעת איפה הוא?
"כן, בבית".
לא מתוקה, הוא לא בבית. סמי מונאמי באילת.
השנים עברו, סמי חי באושר עם קלרה ועדיין מככב במדורי החברה, אבל את הסקופ הזה הוא לא שכח לי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם