גבעת הפחד: דקירה, הצתות ועשרות מקרי אלימות
אורית פישר נדקרה בשבוע שעבר לעיני בתה, בזמן שבן מיעוטים ניסה לגנוב את רכבה. לוויקטור צ'רנובסקי הציתו את הרכב, ולפני שמונה חודשים הוצת רכבה של אשתו. 42 מקרי פשע ואלימות אירעו בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים מתחילת השנה. השכנים מעיסאוויה, שעליהם נפלה האשמה, מעידים דווקא על שכנות טובה
>> האם ייפתח בית ספר ערבי בגבעה הצרפתית?
>> החילונים הפסידו בקרב על הגבעה הצרפתית
רק לפני כשמונה חודשים הוצת הרכב של אשתו, בדיוק באותה דרך. "גם אז הם שברו את החלון, שפכו חומר דליק פנימה ושמו פתיל, כדי שיוכלו לברוח במהירות", מספר צ'רנובסקי, שפנה כבר אז למשטרה. "במשטרה אמרו שהעניין יטופל. הזמן עבר וראיתי שאין להם כיוון לגבי זהות המציתים, וגם הייתה לי הרגשה שהפשע לא ייפסק. אז החלטתי להתקין מצלמות מעל החנייה שלי בצורה כזאת שכשיקרה אירוע חבלני אוכל לראות את מה שקורה דרך הטלפון הסלולארי, לא משנה איפה אהיה. חשבתי שהמצלמות יפחידו את המעורבים, אך מתברר שטעיתי". מצלמותיו הפרטיות של צ'רנובסקי תיעדו את ההצתה השנייה של רכבו.
צ'רנובסקי מתגורר עם אשתו ובתו בשכונה כשש שנים, ואת השנתיים האחרונות הוא מגדיר כ"אלימוֹת יתר על המידה". "הגענו למצב שצריך כל כמה זמן לעצור את שגרת החיים כדי לפקח על המתרחש", הוא אומר. "זה כבר מוגזם לגמרי. במשטרה אומרים שאפילו בשטחים אין מקרים רבים כל כך של פשיעה".
לדבריו, הסיבה לכך ששכונה ירושלמית חשופה לאלימות רבה יותר מאשר התנחלות הוא הוואדי שמחבר בין הגבעה הצרפתית לעיסוואיה. "הוואדי הוא הבעיה המרכזית. הוא חשוך, פרוץ ולא מפוקח, הוא כמו הזמנה לאירועים כאלה. מעבר לכך, בשטחי יהודה ושומרון היישובים ערוכים לאירועים כאלה כי המודעות אליהם גדולה, ולכן הם נוקטים באמצעים קונקרטיים כדי להגן
עצם העובדה שהמקרה חזר על עצמו וכבר הפך לתופעה, מעידה בעיני צ'רנובסקי על התנהלות לקויה של הרשויות. "לפורעים אין שום מכשול העומד בפניהם, לא גיאוגרפי ולא ביטחוני. אין להם גדר או מצלמות אבטחה שיעצרו אותם פיזית. הם עשו זאת לפני שמונה חודשים ולא טיפלו בהם, אז הם יודעים שאף אחד לא יעצור אותם גם עכשיו. הגענו למצב שהמציתים אפילו לא מנסים לעשות זאת בסתר. הם הגיעו בשעה 22:30, שזו יחסית שעה מוקדמת לביצוע מעשה שכזה, והמקום שבו חנו הרכבים היה מואר לגמרי באמצעות פנסי רחוב".
עוד לא שקטו הרוחות לאחר ההצתה, וביום ראשון שעבר התרחש אירוע נוסף שזעזע את תושבי השכונה. אורית פישר, תושבת גבעת זאב, חיכתה במכוניתה בשעות הצהריים עם בתה בת הארבע ותינוק בן שלושה חודשים עד שבעלה יחזור מפגישה בבית הספר ג'ינוגלי בשכונה. הרכב עמד ברחוב לוחמי הגטאות.
"חיכינו ברכב כחצי שעה, הוא היה כבוי ובתי ישבה בצד של הנהג. לא חשבתי אפילו לנעול את הדלתות, הרגשתי בטוחה כי זו הייתה שעת צהריים וכי הרכב היה סמוך לבית הספר ולמעונות הסטודנטים", משחזרת פישר. "לפתע הבחנתי בגבר שהוא לא בעלי מתקרב לכיוון הרכב, והבנתי שהוא ערבי. הוא פתח את דלת הנהג, ובאותו רגע אני ובתי התחלנו לצרוח בבהלה. תפסתי את בתי ואת התינוק וניסיתי להדוף את התוקף, ופתאום שמתי לב שאני מדממת מהפנים. רק אז הבחנתי שיש לו סכין יפנית ביד".
לאחר שהדפה אותו מהרכב, התוקף ברח. אף שהאירוע התרחש בצהרי היום, לא היה אף עובר אורח בסביבה שיכול היה לסייע לה. "הרחוב היה שומם. אחרי שהוא ברח מיהרתי להניע את האוטו ועשיתי פרסה, כדי שהשומר בבית הספר יראה אותי ויזעיק עזרה". פישר הזעיקה את המשטרה למקום, היא תוחקרה ופונתה לבית החולים הדסה הר הצופים כשהיא סובלת משריטות קלות בפניה. "הילדה שלי עדיין בטראומה", אומרת פישר. "אנחנו מנסים להראות לה את הצד החיובי, מספרים לה שאיש רע בא וניסה לקחת את האוטו אבל אנחנו גברנו עליו. אנחנו מנסים לחזק אותה".
רבים מהתושבים בשכונה בטוחים שהשכונה השתנתה, ולרעה. כולם מצביעים פה אחד על הגורם: בני מיעוטים, בדרך כלל מהכפר הסמוך עיסאוויה, אשר באים לשכונה במקרה הטוב כדי להפר את השקט ובמקרה הפחות טוב כדי לחבל ברכוש ואף לפגוע באנשים. "עיסאוויה לא מכירה את המקרים האלה", אומרים השבוע במינהל הקהילתי של הכפר. "יכול להיות שהעבריינים אינם מעיסאוויה אלא ממקום אחר. תושבי הכפר אינם נוהגים להטריד את תושבי הגבעה הצרפתית. יש בינינו יחסים טובים ואנו מכבדים אותם. תושבי הגבעה נוהגים לעתים קרובות לקנות חומרי בניין אצלנו בכפר, וזה עובר בשלום. אם נדע על מקרים שבהם מעורבים תושבי עיסאוויה, נטפל בהם בחומרה".
צ'רנובסקי ופישר מצדם טוענים שהמקרים שלהם הם רק קצה הקרחון. "זה לא עניין פרטי שלי, זה כבר מעבר לכך. המציתים לא באו לגנוב שום דבר, הם באו להשחית ולברוח, ובעצם כך להגיד לנו, 'אין לכם מקום פה בשכונה'", טוען צ'רנובסקי. גם פישר אינה אופטימית. "אני לא גרה בשכונה, אבל אחרי המקרה שקרה לי התקשרו אליי תושבים רבים ואמרו לי שכבר הרבה מאוד זמן לא בטוח בשכונה. הסיפור שלי הוא בעצם סיפורה של שכונה שלמה. בני המיעוטים משתלטים עליה, וזו התוצאה", היא אומרת.
פישר אף לא מהססת ומכנה את האירוע מעשה טרור. "ערבי שתוקף בצהרי היום אישה עם תינוק בידיים כדי לגנוב רכב שלא שווה יותר מ-10,000 שקל עושה מעשה טרור. אם זה לא טרור, אז מה זה טרור? לא הייתה לי שום סיבה להיאבק. אם הוא היה מאיים עליי ואומר לי לצאת מהאוטו, הייתי יוצאת. לכן הדרך שבה הוא בחר לגנוב את הרכב משמעותית. אין לי ספק שכל המקרים הם על רקע לאומני. אז נכון, אלה לא גראדים ולא טילים, אבל האמירה היא אותה אמירה, וזו סוג של טקטיקה להוציא את התושבים מהשכונה".
כפי שצ'רנובסקי ופישר ציינו, קדמו למקרים שלהם מקרים רבים שאירעו בשכונה בשנים האחרונות, ובראשם תלונות של סטודנטיות על הטרדות מיניות מצד בני מיעוטים בדרך שבין השכונה לקמפוס האוניברסיטה. תושבים בשכונה טוענים כי בשנתיים האחרונות התרבו מקרי הפשע מצד בני מיעוטים. אך מה שמתסכל אותם יותר מכול היא אוזלת ידן של המשטרה והעירייה.
"גופים ממשלתיים ומוסדות ציבור לא יודעים כיצד להתמודד עם המציאות שנוצרה בעיסאוויה, וכך יוצא שהכול נופל על תושבי הגבעה הצרפתית. במקום שיהיו בעיסאוויה דואר, בנק וגן שעשועים, כל המוסדות שלהם נמצאים אצלנו, כאן הם עושים סידורים ובין לבין אנחנו סופגים את מעשי האלימות", טוען יוני קיימן, תושב הגבעה הצרפתית אשר מתמודד בבחירות למינהל הקהילתי. "הם רואים את זה כמשהו פוליטי, אנחנו פחות. אנחנו רואים אותם פשוט כאנשים שמפרים את השקט שלנו. זה מפריע לכל האוכלוסיות בשכונה, וצורם גם למיעוט הערבי שמשתלב בשכונה. הערבים שמתגוררים בגבעה ברחו מעיסאוויה בגלל ההפקרות, והם מנסים לעזור לנו לטפל בעניין".
מוחמד, תושב עיסאוויה, טוען כי לא רק תושבי הגבעה הצרפתית אינם מרוצים מהמצב הנוכחי. "תושבי עיסאוויה מתוסכלים מכל מה שקורה בשנים האחרונות. אנחנו קיימים עוד מלפני הגבעה הצרפתית, והגבעה נבנתה על אדמות עיסאוויה כחלק מממשלת הכיבוש. אין לנו אפילו גנים ציבוריים לילדים שלנו, ובטח שלא בנק או דואר. אנחנו היינו פה לפניהם - מדוע לנו לא מגיע גם?
"אנו מסתכלים על הגבעה הצרפתית ורואים שכונה מרשימה ומטופחת עם גנים וחנויות, ולנו אין כלום. עם זאת, זה לא אומר שהתסכול שלנו גורם לאלימות, אנחנו נגד אלימות מכל צד שהוא - הן מפלסטין והן מישראל. חוץ מזה, אנחנו גם מרגישים שחל שינוי ביחס מצד האוכלוסייה שמתגוררת בגבעה. עד לפני כחמש שנים התושבים היו יותר נחמדים אלינו והיחסים היו טובים יותר. בשנים האחרונות הגיעו לשכונה יותר ויותר גורמים ימניים, ואנחנו מרגישים שהם מסתכלים עלינו כעל ערבים שמפריעים ולא מעוניינים בשכנות איתנו".
כאמור, המקרים רק הולכים ומתרבים. הצתת רכבים נהפכה כמעט לדבר שבשגרה, ובחג הסוכות האחרון אף נגנבו נדנדות מגן השלום, "שכיום כבר מכונה בפי התושבים גן המריבה, בגלל האירועים", אומר קיימן.
הקושי לתפוס את מפרי הסדר והעבריינים הולך ומתעצם, מסביר קיימן, מכיוון שלאחר ביצוע העבירות הם נוהגים לברוח חזרה לעיסאוויה. "כשהם כבר בכפר, מי יתעסק איתם? התושבים קוראים למג"ב או למשטרה, הם מגיעים רק בתום האירוע, ואז הם נמצאים במבוי סתום - כי לדבר איתם זה כבר לא רלוונטי. אם המשטרה לא תופסת אותם בשעת העבירה, אז אין מה לעשות", טוען קיימן.
התושבים חוזרים ומדגישים כי הפתרון היחיד הוא יצירת הרתעה, והוא יגיע רק באמצעות שיתוף פעולה מלא בין המשטרה, העירייה והתושבים. "אין תחנת משטרה בגבעה הצרפתית, ישנה רק שוטרת קהילתית. התחנה הכי קרובה היא תחנת שלם במזרח העיר, וככזו היא בנויה כתחנה המותאמת לשרת את צורכי מזרח העיר", אומר קיימן. "אנחנו מרגישים לבד בהתמודדות שלנו מול בני המיעוטים. העירייה אינה מתקינה מצלמות אבטחה, יש אולי שתיים בכל השכונה. המצלמות הן הכרחיות, ויגרמו לכך שהעבריינים ייתפסו ויחשבו פעמיים אם להגיע לכאן בכלל ולבצע עבירות. נוסף לכך, האזור הבעייתי הוא הכביש ברחוב לוחמי הגטאות שמשמש מעבר בין הגבעה הצרפתית לעיסאוויה, ובו התרחשו רוב המקרים. ראש העירייה ניר ברקת הבטיח לחסום את הכביש לפני שנבחר, ולאחר שנבחר הוא לא קיים את הבטחתו".
לא רק תושבי השכונה הוותיקים מודאגים, גם אוכלוסיית הסטודנטים שמתגוררת במעונות ברחוב לוחמי הגטאות מוטרדת מהעניין. "המצב מטריד בעיקר משום שאף אחד לא עושה כלום בעניין, ופתרון לא נראה פתרון", מדגיש עדי כהן, סטודנט שנה ב' לכלכלה באוניברסיטה העברית המתגורר כבר שנה במעונות כפר הסטודנטים. "אף שאני מרגיש ביטחון יחסית כי אני בן, אני בהחלט מבין בנות שמפחדות להסתובב באזור השכונה, ויצא לי לא אחת ללוות בנות בשעות לילה מאוחרות מפני שהן חששו ללכת בגפן. זה חשש שמלווה הרבה סטודנטים שגרים במעונות. זה אבסורד; טיילתי בהודו חצי שנה, ויש מקומות בשכונה שאני מפחד להסתובב בהם יותר מאשר פחדתי בדלהי. כשהגעתי לירושלים לא חשבתי שככה נראים החיים בגבעה הצרפתית, הייתה לי תמונה אחרת בראש".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה מתייחסת בחומרה למעשי האלימות האחרונים בשכונה. אגף חירום וביטחון פועל בתיאום מלא עם המשטרה והמינהל הקהילתי ומסייע לפעילות המבצעית ולהגברת תחושת הביטחון בשכונה. הטיפול במפרי הסדר נעשה באמצעות המשטרה, כפי שמחייב החוק. התקנת מצלמות מתבצעת בשכונה בנקודות שנקבעו בהתאם להערכת מצב עם המשטרה, כך תתבצע העבודה גם בעתיד.
"בנושא הדואר: העירייה פעלה לשיפור שירותי הדואר בכפר, ולפני כשנה נפתח מרכז חלוקת דואר ראשון שבו מוצבות 1,050 תיבות דואר, המשרתות את תושבי הכפר. חשוב לציין כי במהלך הקדנציה הנוכחית פעלה העירייה בהובלתו של ראש העירייה ניר ברקת לצמצום הפערים בכפר ובמזרח העיר בכלל, מושקעים משאבים רבים בכפר ומתקיים דיאלוג קבוע של מנהל הרובע עם מוכתר הכפר".
ממשטרת המחוז נמסר בתגובה: "כוחות משטרה מתוגברים פועלים בשכונה. ניידות סיור, לוחמי מג"ב ואף לוחמי יחידות מיוחדות פועלים לשמירת הסדר והביטחון. מאז תחילת שנת 2012 נרשמו בשכונה 42 מקרים בלבד של נזק לרכוש ותקיפה הדדית, ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2011.
"בעקבות הפעילות המשטרתית האינטנסיבית נעצרו 14 חשודים, ונגד רובם כבר הוגשו כתבי אישום. הפעילות המשטרתית לא נעצרה בשכונת הגבעה הצרפתית, והשוטרים ולוחמי מג"ב פועלים מדי יום גם בתוך הכפר עיסאוויה למניעת הפרות סדר ומעשי בריונות".
באשר לאירועים האחרונים בשכונה, במשטרה מציינים כי "בקרוב יילכדו החשודים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם