"בית הספר הנודד" של המורים באשדוד
מקום העבודה שלהם מושבת, אך המורים מתיכון אמי"ת י' באשדוד לא נחים לרגע. בכל בוקר הם מבקרים בבתי תלמידים המתגוררים בסמוך לאזור נפילת הגראד של יום האתמול. אחד המורים: "כשהילדים רואים אותך הם מבינים שבית ספר זה לא רק ציונים ולימודים". עמרי מניב הצטרף למורים
בימים האחרונים, מאז חיסול ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אהרונוביץ' יצר לעצמו שגרה יוצאת דופן: בכל בוקר הוא מכין רשימה של תלמידים המתגוררים בסמוך לאזור נפילת הגראד של יום האתמול, ויוצא לביקורי בית בין אזעקה לאזעקה. בתוכנית היום שש דירות שבהן מתגוררים עשרה תלמידים ותלמידות. "אלו ילדים שאתמול נפלו להם בחניון הבית גראדים, והרסיסים הגיעו עד הקומה השישית בבניין", הוא מספר.
לרכבו של אהרונוביץ' מצטרפים בצלאל זרביב, האחראי על שכבות ז' ו-ח' בבית הספר, ואסנת דביר, מחנכת כיתה ומורה למתמטיקה. הגראד נפל אתמול סמוך לביתה של דביר. היא ארזה את הילדים ונסעה אל הסבתא, בסך הכל לדירה אחרת באשדוד. "שם הם לפחות חשים יותר בטוחים", היא מסבירה את המעבר. עכשיו הילדים עם הסבתא והיא עצמה
הביקור הראשון נערך אצל משפחת פינטו. אין הפתעות בימים אלו, כולם בבית, ובהם הילדים שי, בן והודיה. הבנים מתפללים, האם זהבה מתרגשת מהביקור ומיד ממלאת את השולחן בכל טוב. "שמעתי בום חזק מאוד", היא מדווחת לאורחים. "הודיה נכנסה לחרדה, לא הפסיקה לבכות". ארון ספרי קודש גדול ניצב בפינת הסלון, ומכל עבר דיוקנים של מקובלים. הילדים ישנים בממ"ד, ההורים מצטרפים בזמן אזעקה. "אני מעדיפה שייכנסו רגלית לעזה", זהבה מבהירה את עמדתה. "פעם אחת ולתמיד שייכנסו, מצדי שהילדים לא ילמדו חודש". בינתיים היא חוששת אפילו מהליכה קצרה שלהם למתנ"ס הממוגן.
"כשהתלמידים רואים אותך בבית, הם מבינים שבית ספר זה לא רק ציונים ולימודים", מסביר זרביב. "מחנך צריך לבדוק כל הזמן מה קורה עם התלמידים שלו". את התפיסה הזו אימצה גם עיריית אשדוד. "ברגע של נפילה אנחנו שולחים הודעות לכל המנהלים והגננות שיש להם תלמידים ברדיוס הפגיעה", מסביר מנהל אגף החינוך בעירייה, אריה מימון. "המורים מתקשרים ובודקים את מצבם של התלמידים. אם יש צורך, מגיעים יועצים חינוכיים או פסיכולוגים".
"יש לנו מורות שבעליהן גויסו למילואים, אז שלחנו להן פיצות", מספר אהרונוביץ'. "המורות מעלות כל הזמן תכנים חינוכיים לאתר בית הספר, ואפילו איש התחזוקה נשלח לבתים של תלמידים כשיש צורך".
תלמידי בית הספר דתיים, וגם המנהל, אבל בשבת המכשיר הסלולרי שלו נשאר דלוק. "למקרה שיהיה זימון למילואים וכדי לדעת על הנפילות", הוא מסביר. "במוצ"ש אמרתי לאשתי שאני נוסע לבית הספר. ישנתי במשרד, קמתי והתחלנו לעבור בין בתי התלמידים".
בקומה למטה מתגוררת משפחת חדד, שעלתה מצרפת לפני שש שנים. "הילדים לא רוצים שהמבצע ייפסק כדי שלא יהיה שוב בלגן כזה בעוד שלושה חודשים", אומר האב דניאל. "מאז שהגענו חווינו כבר שלוש מלחמות - לבנון השנייה,'עופרת יצוקה' ו' עמוד ענן' - אבל אני לא מפחד".
בינתיים הילדות רושל (14) וענת (12) יושבות סביב השולחן בגינה ומכינות שיעורים בסיועה של המורה אסנת.
בדירה הבאה, בשעה 12, הילדים רק התעוררו לאחר לילה שקט. היום הקודם היה שונה. "אתמול התחלתי לגהץ ולא הצלחתי לסיים", מספרת האם. זמן קצר לאחר מכן נשמעת אזעקה, בדיוק כשהמורים נוקשים על דלתו של תלמיד נוסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם