קיבוצי עוטף עזה: בקושי רואים חברים בסביבה
בשבילים של הקיבוצים השכנים לרצועה קשה לפגוש בתושבים - רבים מהם עזבו זמנית עם הילדים למקומות בטוחים יותר. אבל מירי ומיכה גלנץ מקיבוץ זיקים לא מתרגשים: "בשבת ביקרנו חברים בראשון לציון, ושם היה מפחיד יותר"
קיבוץ זיקים, אתמול. "מה פתאום פחד?" צילום: אלי דסה
פתחנו את הסיבוב שלנו בקיבוץ זיקים. במשך כ-20 דקות של שיטוט בשבילי הקיבוץ, שממוקם ממש על חוף הים בין עזה לאשקלון, מצאנו המון מדשאות ירוקות, גני משחקים ומיגוניות פזורות כמעט בכל פינה, אבל נפש חיה לא נראתה. מדי פעם עבר כלי רכב, אבל כמעט כל היושבים במכוניות היו לובשי מדים.
אחרי שגילינו שגם חנות המפעל של מזרני "פולירון", הייצור המקומי שהפך לגאוות הקיבוץ, סגורה, חשבנו כבר לצאת מהקיבוץ. הדי הפיצוצים שלא פסקו ברקע גרמו לנו לצאת לסיבוב אחרון בקיבוץ לצורך תצפית, ואז גילינו את בני הזוג מירי ומיכה גלנץ.
בזמן שאלי הצלם ואני הלכנו שפופים, צעדו מולנו בנחת מירי ומיכה ושידרו אווירה של פאסון שאף עוררה פליאה יותר גדולה לנוכח הפז"ם הקצר שלהם בקיבוץ. "עברנו לכאן רק לפני חודשיים וחצי", אמר מיכה בגאווה. מתברר שאחרי לחץ של כמה שנים מצד בנם שמתגורר בקיבוץ, בחודש ספטמבר האחרון החליטו השניים לעזוב את ראשון לציון ולבוא לגור ליד הנכדות בזיקים.
"מה פתאום פחד?" שאלה מירי. "בשבת נסענו לארוחה אצל חברים בראשון לציון, הייתה אזעקה והיה הרבה יותר מפחיד מפה. לכאן יורים רק קסאמים, שזה טיל טיפש וכמעט בלי חומר נפץ. שם זה גראדים - 90 קילו חומר נפץ כל אחד". מיכה ידע לספר שכרגע הקיבוץ מאויש בכ-50 אחוז מהתושבים. "מי שהלכו הן בעיקר המשפחות שיש להן ילדים. כמה אפשר להיות כל היום בתוך הבית?"
קיבוץ כרמיה, אתמול. בכלי הרכב הבודדים יושבים חיילים
צילום: אלי דסה
נותרו 50 אחוז
בשער של זיקים פגשנו את איתמר ישי, בן קיבוץ שגויס בצו 8 והוצב בש"ג של הקיבוץ במקום בשמירה האזורית. "יש פה תנועה כמו שבחיים אין בקיבוץ", הוא דיווח. "מרוב מילואימניקים אין מקום בבסיסים, אז הם מסתובבים כאן עד שתיים בלילה".
מזיקים עברנו לקיבוץ השכן כרמיה. אחרי דקות ארוכות שבהן נמנעה הכניסה שלנו בשל חשש לחדירת מחבלים, פתחו החיילים את השער ונכנסנו אל קיבוץ שומם נוסף. גם כאן אין נפש חיה בחוץ, ובכלי הרכב הבודדים שנוסעים בכבישים הפנימיים יושבים רק חיילים.
דווקא בחמ"ל של הקיבוץ הורגשה תכונה ערה. מחוץ למבנה הבטון ישבו שולה סומר, חברת המזכירות, ואורי סלע, ראש צוות החירום. בפנים ישבו
תושבים ומילואימניקים מול מסכי מחשב ותפעלו את התושבים המעטים שנשארו. בדיוק כשהגענו שלח סלע לתושבים שנשארו בכרמיה הודעת טקסט: "קיבלנו הצעה מקיבוץ בצפון לארח 30 משפחות. כל מי שמעוניין מוזמן לפנות למזכירות".
סלע סיפר שבכרמיה נשארו פחות מ-50 אחוז מהתושבים. קבוצה מאורגנת של 17 משפחות נמצאת מתחילת השבוע בקיבוץ אילות, ומשפחות רבות עזבו באופן עצמאי לקרובי משפחה וחברים. "המגמה שלנו היא לשלוח מכאן כמה שיותר אנשים", אמר סלע ונימק. "בשגרה, כל תושבי כרמיה עומדים בגבורה רבה במה שקורה כאן ואין לנו שום תלונה, אבל עכשיו, בימים האלה, לפעמים יש כאן נפילות כל כמה דקות, וזה באמת בלתי נסבל".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם