האחיות מ"פלאפל אסולין" בב"ש לא נטשו את הדוכן לרגע
האחיות מיכל ועליזה אסולין מגיעות מדי בוקר, זה 51 שנה, לדוכן המיתולוגי "פלאפל אסולין" בעיר העתיקה בבאר שבע. "במלחמת ששת הימים, ביום הכיפורים, במפרץ, בעופרת יצוקה, אנשים יצאו, היו פה חיילים. השבוע ירו ממש מטחים כבדים, מפחיד, אבל אני לא ויתרתי ועבדתי", אומרת מיכל
מיכל ועליזה אסולין. לא זוכרות את העיר כל כך ריקה צילום: דיאגו מיטלברג
אתמול (ד') סיפרה מיכל: "ראינו מפה את מלחמת ששת הימים ואת מלחמת יום הכיפורים, ראינו את מלחמת המפרץ, שמענו אזעקות, אבל דבר כזה לא זכור לי. העיר ריקה. אין אנשים. מעט מאוד באים והרבה סוגרים את החנויות, כי אין טעם להסתכן כשאין אנשים.
"אני החלטתי שאני באה, שאני עובדת, שאנחנו נשארים פה בדוכן, כי זאת הדרך שלנו להגיד 'אנחנו חזקים', אותנו לא ישברו. יש הבדל אחד, אני לא מכינה מנות לכל היום, מכינים לשעה הקרובה וזהו. אני עובדת, כי אני לא מוותרת. ואני חייבת לשרת את מי שכן נמצא בעיר העתיקה, כי הם ירצו לאכול משהו. אבל לא זוכרת את העיר כל כך ריקה.
בששת הימים העיר הייתה תוססת
"בעופרת יצוקה אנשים יצאו. היו טילים, אבל לא בכמות שירו עלינו השבוע. היו אזעקות, אבל אנשים תיפקדו ובאו לעיר העתיקה. הפעם זה מטחים כבדים, אנשים מפחדים, לא יוצאים. אני זוכרת את המלחמות, את ששת הימים, את כיפור, הייתה מלחמה, אבל היו נלחמים חיילים מול חיילים, עכשיו מפציצים ערים. בששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים העיר הייתה מלאה בחיילים, היה תוסס, הייתה תנועה גדולה. עכשיו הכל ריק. אנשים בקושי באים. אנשים בקושי אוכלים".
אבל, יש גם כאלה שלא מוותרים, כפי שמספרת מיכל אסולין: "יש לי אישה מבוגרת, שעם כל האזעקות והנפילות, באה
מדי בוקר, יושבת איתנו ואוכלת מנה. היא אומרת שזאת הדרך שלה לחיות חיים נורמאלים ולא לתת למצב לנצח אותה.
"לצערי, אחרי השעה ארבע העיר ריקה. אנשים פשוט מפחדים והמעט שבאים לעיר העתיקה לא נשארים. לא רוצים להסתכן. אז אנחנו גם סוגרים מוקדם והולכים הביתה. יש לנו מקום מוגן בבניין ליד, אנחנו רצים לשם. אין דבר כזה שלא נגיע ולא נעבוד. אפילו שעה. אפילו שנכין כדורים וסלטים לשעה אחת, אנחנו לא מוותרים. צריך להיות חזקים. צריך להיזהר מצד אחד, לא להיות גיבורים, וללכת למקום מוגן כשיש אזעקה, אבל לעבוד – על זה אנחנו לא מוותרים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם