בסופ"ש בזמן מעריב: איוב קרא נגד אונ' חיפה
"דמיינו מה יהיה גורלה של אוניברסיטה בארצות הברית שתגדל דור של סטודנטים שיעמדו דקת דומיה לזכר בן לאדן". סגן השר איוב קרא במאמר תקיף נגד ראשי אוניברסיטת חיפה. מתוך פרויקט מיוחד שיפורסם מחר (ו') ב"זמן חיפה" על הפגנות הסטודנטים באונ'. וגם: כל הסיפורים שיעשו לכם את הסופ"ש במקומוני "זמן מעריב"
>> תגובת אוניברסיטת חיפה לטענות נגדה
>> ההפגנות נגד צה"ל באוניברסיטת חיפה
איוב קרא. אל תתנו להם ללמוד שם צילום: עומר מסינגר
אבל אני רוצה להציע דרך נוספת להסתכל על הדברים: אם נשקיע את מרצנו בתגובות זועמות על המופע מעורר הרחמים של הפרחחים באוניברסיטה, הרי זה ישרת בדיוק את מה שהם שואפים לו - תשומת לב. את הסיבות שלהם למשוך תשומת לב ולהכעיס, אני אשאיר לפסיכיאטרים ולחסכים כאלה או אחרים בחיבוק אבהי. לכן לדעתי עדיף להתעלם מהם ולהניח להם להיות הקהל היחיד של עצמם.
לגבי חקיקה, ייתכן וניתן לחשוב חקיקה על כזאת, אבל לחוק יש מגבלות רבות. החוק לא רגיש מספיק לניואנסים, הוא בדרך כלל מכתים קבוצה גדולה, קשה לאכוף אותו ויש דרכים רבות לעקוף אותו. לכן, על מנת לגרום למראות כאלה להעלם, נדרשת עבודה יומיומית, עצמית, פרטית ופנימית של אחד מאיתנו. כל עוד אנחנו, כפרטים בחברה, לא נפעל למיגור התופעה, אנחנו יכולים להאשים רק את עצמינו.
אתן דוגמא שתבהיר למה בדיוק אני מתכוון: מדוע אנחנו לא רואים את המראות המקוממים האלה, למשל, באוניברסיטת בר אילן? גם שם לומדים סטודנטים ערבים. אני בטוח שמיעוט קטן מהם היה רוצה גם כן לזכות בחוויה "מרוממת הנפש" של עמידת דקת דומיה לזכר "הצדיק" ג'עברי. ולכאורה, ממה יש להם לחשוש? מה רע כבר יכולים לעשות להם שם באוניברסיטה?
התשובה היא, שעל פי חוק לא ניתן לעשות להם הרבה, אבל בפועל, יודע כל אחד ואחד מהסטודנטים האלה כי צפוי לו עונש כבד מאוד על כפיות טובתו. העונש לא יגיע מהחוק. העונש יגיע מהיחס אותו הוא יקבל, מאחרון הסטודנטים סביבו ועד לדיקן. בפעם הבאה שיבקש לצלם חומר כי היה חולה, כשיבקש מלגה כי אין כסף בבית, כשיבקש התחשבות בהגשת עבודה באיחור, או זמן נוסף בבחינה, או מועמדות לדוקטורט, או כל דבר אחר, ידע אותו "מתאבל" שלכפיות טובה יש מחיר. ידע שיש מידה כנגד מידה בעולם. ידע שאם הוא יורק לבאר ממנה הוא שותה, מי הבאר ירעילו אותו וימררו את חייו.
רק כך נעביר את המסר הנכון וזאת האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו.
עצוב בעיני שהתעמולה של (חלק קטן!) מערביי ישראל כל כך יעילה, עד כי הצליחה לאלף את אזרחי המדינה כולה והרגילה אותם לחשוב שיש לאפשר לבני מיעוטים לעשות ככל העולה על רוחם כנגד המדינה מבלי להיענש על כך, וזאת מן הטעם שבן מיעוטים, מתוקף היותו בן מיעוטים, חייב כאקסיומה לתעב את המדינה בה הוא חי, לבוז לה ולהזדהות הזדהות מוחלטת עם אויביה המרים ביותר. ובכן, אני איוב קרא, כבן העדה הדרוזית, האדם האחרון שאפשר למכור לו את הזבל המקומם הזה. אתם יכולים לדמיין מה יקרה לדרוזים שיעמדו באמצע הכפר שלי דקה דומיה לזכרו של ארכי-מחבל עזתי? אני מניח שאני לא צריך לפרט.
גייס חמישי
ויש לי חדשות נוספות: הדרוזים לא שונים בכך משום בני עדות, בשום מדינה אחרת בעולם. קחו למשל את ארצות הברית שבתוכה חיות קבוצות מיעוטים רבות: כהי עור, היספאנים, אסייתים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. כולם מגיעים כל יום לבית הספר ושרים בחזה מתוח את ההמנון האמריקאי למול דגל הפסים והכוכבים. בעת מלחמה כולם יגויסו לצבא וילחמו, גם אם במדינה האויבת מתגוררים בן דודיהם או סבתם. אף אחד לא יסלח להם על חוסר נאמנות כלשהי. לא השוטר ברחוב, לא הפקיד בבנק, לא מחלק העיתונים - אף אחד!
אתם יכולים לדמיין מה יהיה גורלם של סטודנטים ערבים באמריקה לו יעמדו דקה דומיה לזכרו של בן לאדן? אתם יכולים לדמיין מה יהיה גורלה של אוניברסיטה בארצות הברית שתגדל דור של סטודנטים מתוכה שיעמדו דקת דומיה לזכרו של בן לאדן? ועל זה אמר הנביא ישעיהו: "מהרסייך
ומחריבייך ממך יצאו".
המחריבים הם לא הסטודנטים המפגינים. המחריבים הם כל מי מאזרחי ישראל שמתייחס לתופעות הללו בסלחנות או בהבנה כלשהי. המחריבים הם כל מי שחתם על מלגה עבורם. המחריבים הם כל מי מהסגל האקדמאי שמרפד בשושנים את שהותם באוניברסיטה. המחריבים הם כל אלה שמאשרים להם את התקציבים, כל אלה שכותבים את הקריטריונים, כל אלה מאפשרים באופן ישיר או עקיף לסגל האקדמאי הזה ולצאת על חשבוננו ובשמנו למפגשים מפנקים עם אנשי אקדמיה אנטישמיים באירופה, ובאותה עת להשחיר את פנינו בעולם ולטפח דור של סטודנטים, גייס חמישי של כפויי טובה, בדיוק כמוהם.
אבל כל עוד אחמד טיבי, למשל, הוא יקיר התקשורת הישראלית וכל אחד בכנסת מגדיר אותו כידידו האישי, למרות שהוא מברך מתאבדים שהידים, אין לנו מה להלין, אלה רק על עצמנו.
הפרויקט המלא על השבוע הטעון באוניברסיטת חיפה יפורסם בסוף השבוע ב"זמן חיפה"
שער זמן חיפה
שער זמן כל-בי
שער זמן חדרה
שער זמן ירושלים
שער זמן נתניה
שער זמן השרון מזרח
שער זמן השרון מערב
שער זמן תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם