ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

אישה מוכה מספרת על החיים שאחרי הסיוט

לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, המצוין היום (א'), מספרת אודיה (39) על האלימות שחוותה, האהבה שנגמרה בדמעות והעזרה שהיא מקבלת מעיריית הוד השרון: "האנשים היקרים האלה הצילו לי את החיים"

היום (א') יצוין בהוד השרון יום המודעות הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים במספר אירועים. במקביל, מפעילה העירייה דרך קבע מרכז למניעה ולטיפול באלימות במשפחה כחלק מאגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיר הנותן מענה לגברים ונשים שחיים או חיו במערכת יחסים אלימה.
 
הכוונה היא לאלימות על סוגיה השונים: אלימות פיזית, מינית, כלכלית, מילולית, רגשית, פסיכולוגית, איומים, הפחדה, בידוד חברתי, הטרדה מאיימת ומעקב. המרכז פועל במגוון תחומים: טיפול חירום מיידי, טיפול פרטני (שיחות אישיות לגברים ולנשים), טיפול קבוצתי (לנשים וגברים בקבוצות נפרדות), טיפול זוגי, תיווך ולווי לגורמים שונים (משטרה, בתי משפט, קופת חולים), סיוע והכוונה במיצוי זכויות.

אודיה (39) מאזור השרון היא אחת הנשים המטופלות במרכז למניעה ולטיפול באלימות במשפחה בהוד השרון. "המקום הזה הציל לי את חיים", היא מספרת. "המקום הזה נתן לי את תחושת הביטחון, גרם לי להרגיש שאני לא לבד.

"אם היה לי את הספק הכי קטן אם מדובר באלימות או לא הם עזרו לי להבין שאכן מדובר באלימות. המקום הזה גורם לי להרגיש שבכל רגע יש מישהו שאיתי, יש מי שמלמד אותי מה הזכויות שלי. הקבוצה הזאת הפכה לסם היחידי בחיי".

אודיה, גרושה ואם לשני בנים, בחרה לספר את הסיפור שלה כדי לעזור לכל הנשים שמפחדות לדבר ולקבל עזרה. "תקופה ארוכה בחיי לא הצלחתי בכלל להבין באיזה מצב אני נמצאת, לא ידעתי להבחין שמדובר כאן בבעיה", היא

אומרת. "אני רוצה שנשים תלמדנה להבין שאלימות היא לא רק פיזית, היא גם מילולית, נפשית, כלכלית, פסיכולוגית ועוד המון סוגים כאלה ואחרים ושלא יפחדו לדבר כי הכי חשוב זה לספר את מה שעובר עלייך".

מתי הבנת שאת אישה מוכה?
"כבר בזמן החברות שלנו התחלתי לראות התנהגויות שבדיעבד הצביעו על האדם שהוא. עברנו לגור ביחד אחרי כמה שבועות והוא לא היה משתתף בהוצאות הבית, היה מבטיח הבטחות ולא מקיים. את המשכורת שלו הוא לא היה נותן לטובת שנינו. בבית של ההורים שלו אפשר היה לראות התנהגות אלימה מצד האבא, ואיך שהאם היה המפרנסת היחידה והיא השפחה בבית".

ועדיין רצית להתחתן אתו?
"כן, שנינו רצינו את אותם הדברים. שנינו רצינו משפחה וילדים ואני שכל כך רציתי את זה לא שמתי דגש על תכונות אופי שהיו חשובות לי בעבר, כמו השכלה, בסיס כלכלי, מאיזה בית הוא, אופי והכל קרה מאוד מהר".

הסתנוורת מאהבה?
"בדיעבד אני יודעת להגיד שלרגע לא הייתי מאוהבת בו, אבל אז התנהגתי כאישה מאוהבת. הרגשתי שמצאתי את האדם הנכון שרוצה בדיוק כמוני, פחדתי שהוא יברח לי. פספסתי הרבה מערכות יחסים כי תמיד חשבתי שיש משהו יותר טוב".

פעמים רבות גבר מכה הוא גבר שראה אלימות בביתו. כך היה גם במקרה זה. "כשהייתי רואה איך אבא שלו מתנהג לאמא שלו הייתי בשוק", היא מספרת. "איך הוא מצווה עליה, מקלל אותה, כמה היא מפחדת ממנו, ואיך היא עושה את הכל בבית מהצד הניהולי עד לכלכלי".

שאלת אותו פעם מה הוא חושב על ההתנהגות של אבא?
"לא שאלתי כי ראיתי שזה מביך אותו. תנועות הגוף שלו, התגובות שלו. אני יכולה להגיד שעד היום אני חושבת שהוא בעצמו חווה את האלימות למרות שהוא אף פעם לא אישר את זה".

איך הגיבה המשפחה כשכל הבעיות החלו לצוץ?
"לא שיתפתי אף אחד במה שחוויתי או ראיתי אצלו בבית. תמיד דאגתי לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית. להיות דוגמה לאחים שלי, להיות תמיד זאת שהכול אצלה בסדר ושהיא מצליחה. פחדתי שיראו שאודיה נכשלת, שאודיה חייה חיים נוראיים".

מתי העניינים הידרדרו?
"כבר בתחילת הנישואין. הוא עזב את הבית בפתאומיות. כשרציתי שיחזור הביתה ושנדבר על הכול החלו ההשפלות. הוא היה מקלל אותי, קורה לי שרמוטה ואפס ועוד מילים קשות. הוא אף פעם לא היה מבקש. הוא רק היה מצווה, צועק ומקלל. ההיריון הראשון שלי היה הריון עצוב, גם הלידה הייתה לידה עצובה כי הוא אף פעם לא היה שם בשבילי וגם כשהוא היה אז זה היה מלווה בצעקות ובהתפרצויות זעם".

ובילד השני היה שינוי?
"שום דבר לא השתנה, הוא שוב עזב את הבית והשאיר אותי עם שני הילדים לבד. אני הייתי עושה הכל, מבשלת, מנקה מכבסת, מפרנסת, אוספת את הילדים מהגן, פשוט הכול".

חווית אלימות פיזית?
"אלימות פיזית ישירה חוויתי שלוש פעמים במסגרת הנישואין. אבל אלימות מילולית, פסיכולוגית וכלכלית חוויתי לאורך כל הדרך. הבעיה שלו הייתה התפרצויות הזעם שלו, שלא הייתי יודעת מתי הן יבואו, הוא היה צועק ושובר דברים, גם דברים של הילדים הוא שבר לא פעם, חייתי בפחד תמידי".

ואיפה היו הילדים?
"זאת הייתה הבעיה הכי קשה שלי. הכל היה קורה מול הילדים. תמיד ניסיתי לגרום לו להפסיק ולהסביר לו שהילדים רואים הכל ושומעים הכל, אבל זה פשוט לא היה אכפת לו. זה הדבר שהכי כאב לי. פחדתי על הילדים שלי".

איך מרגישים במצב כזה?
"אשמה. הוא היה אלים פסיכולוגית כשכל הדברים שהוא היה אומר היו גורמים לי להרגיש את זה. גם כשהוא קרה לי שרמוטה התחלתי לחשוב אם יצא מצב שאולי הייתי עם יותר מדי גברים לפניו. כשהוא קרה לי מכוערת או זבל הרגשתי ככה. כשהוא היה אומר לי שאני אישה גרועה הייתי רצה ומנסה לתקן, לבשל לו יותר, לחשוב מה אני עשיתי לא בסדר".

מה גרם לך להישאר?
"הפחד, הפחד של להיות לבד, להישאר לבד".

אבל היית לבד גם ככה.
"כשהבנתי שאני לבד במערכת היחסים הזו החלטתי לעשות את השינוי והרמתי טלפון למשטרה. עד עכשיו לא היה לי את האומץ להזמין משטרה. פחדתי ממה שאנשים יגידו, פחדתי ממה שזה יעשה, לי ולו. וריחמתי עליו".

למרות הכל ריחמת עליו?
"כן היו לי ייסורי מצפון, אבל הם עברו אחרי שגיליתי שהוא עוקב אחריי, שובר חלונות ודלתות באמצע הלילה, מאיים עליי, תוקף אנשים קרובים אלי. כיום, ברוך השם, זה מאחוריי".

הצלחת לחזור לחיים נורמליים?
"אני משתדלת. עם העזרה שאני מקבלת מהמרכז חידשתי קשרים עם החברים והמשפחה. יש לי את שני הבנים המקסימים שלי שהם הכח והאושר שלי. לקשר עם גברים עדיין קשה לי לחזור. גם איבדתי אמון במין הגברי ואני גם פוחדת שכאשר הגרוש שלי יגלה שהמשכתי הלאה זה יגרור דברים, כי הוא את האובססיה שלו אלי עדיין לא שיחרר". 

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...