יונה יהב: אעשה הכל למען חיים של שפיות ופיוס בחיפה

ראש עיריית חיפה יונה יהב בטור מיוחד ל"זמן חיפה" בנוגע לאירועי השבוע שעבר באוניברסיטת חיפה: "יש לגנות בכל תוקף כאלה המנצלים את כאבי המלחמה על מנת לצייר את הטרוריסטים היורים טילים על ילדינו כלוחמי חירות קדושים"

יונה יהב | 25/11/2012 13:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אי אפשר לנתק את ההוויה הסטודנטיאלית מעשייה חברתית ופוליטית. בתולדות האנושות, הצעירים המשכילים היו הדלק המניע את השינויים החברתיים. הם היו הראשונים תמיד לצאת לרחובות, לעלות על בריקאדות ולמחות כנגד העוולות. לא אלאה אתכם במבואות מספרי ההיסטוריה, אבל אומר רק כי למזלם של הסטודנטים שלנו, מצבנו במרחב הוא טוב בדרך כלל. בהתאם לכך, מצטמצמות הפגנות הסטודנט הישראלי למרווח הדק שבין סוגיית שכר הלימוד לרחבת הדשא של הקפיטריה.

>> תגובת אוניברסיטת חיפה

כשהייתי – לפני שנים לא מעט - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, נדרשנו לסוגיות לאומיות, ויש בי הערכה גדולה למעורבות הקמפוסים בהליכים החברתיים העוברים עלינו. חופש הביטוי הוא לא רק נשמת אפה של הדמוקרטיה, אלא גם הדם הזורם בעורקיה של כל חברה בריאה וצומחת.

בימים אלה, ימי עימותים זבי דם בעזה ובישראל, עצביה החשופים של החברה הישראלית רגישים יותר לכל הבעת עמדה, וזו הקרקע בה נובטות לעיתים אמירות קיצוניות ומסוכנות בשני הצדדים. עצרת בה מבקשת קבוצת סטודנטים להביע הזדהות עם המדינה, חוסן ופטריוטיות, יכולה להפוך בקלות לבמה לקיצוניים, המוצאים בה הזדמנות למשנתם המונעת משנאה לאחר. מן הצד השני, הפגנה המבקשת להביע הזדהות וכאב עם הקורבנות התמימים, יכולה בקלות להפוך למסע של שנאה עצמית או הבעת תמיכה בגורמים המבקשים לקעקע את זכותנו לחיות כאן, בארץ הזו.

בכל חיי הציבוריים, אני חותר למצוא את הקו העדין, השפוי, המבקש את השיח, הסובלנות, וההקשבה לאחר. זו משימה שאינה פשוטה, אך התמזל מזלי להיות ראש העיר חיפה. מבלי להתיפייף, עירי הינה מודל עולמי לאותו איזון קדוש, בו מצליחים לחיות בכבוד ובהערכה, זה לצד זה, בני דתות ולאומים שונים, ולקיים מרקם חיים שפוי וחיוני. אך שוב, למרות שזו הייתה רוחה הטובה של העיר, עוד טרם נולדתי בה, הדרך להגן עליה רצופה מבחנים.
אנשים צעירים תמיד יצירתיים יותר

איני מציע לאף אחד לפשפש בערכי הציונות ואהבת המולדת שבי, ממש כפי שלא ניתן להעמיד למבחן את השאיפה שלי לדו-קיום או את נכונותי לפשרות לשם השגת שלום, בכל עת. בעשרות השנים בהם אני פועל בעשייה הציבורית, עמדותיי היו ברורות וגלויות. לפיכך, אני מאמין כי יש לגנות בכל תוקף כאלה המנצלים את כאבי המלחמה על מנת לצייר את הטרוריסטים היורים טילים על ילדינו כלוחמי חירות קדושים. כשצד אחד מכוון את הטילים שלו על בתי ספר, אין בכוונתי להתנצל ולהתפתל. ירי מכוון על אוכלוסיה הוא רצח לשם רצח.

יכולים הסטודנטים בחיפה להביע את עמדתם ברשתות החברתיות או בכול צומת בעיר. הם יכולים כמובן ליזום פעילות למען ילדי ומשפחות הדרום והמרכז, בניסיון להקל עליהם את אימת הטילים והאזעקות. הבנתי כי אכן נעשתה פעילות כזו, וגאוותי

על כך. הצעירים בחיפה הינם משאב אדיר, המסוגל לתרום באופן משמעותי לחוסננו החברתי. ניתן לקיים סמינרים ומפגשים, לעורר את השיח הציבורי. אנשים צעירים הינם תמיד יצירתיים יותר, אופטימיים יותר, חדורי אמונה בעצמם, ונכונותם להגשים את החלום הישראלי, גדולה יותר בכל דור.

גינוי קיצוניים אינו נועד לסתימת פיות גרידא, או על מנת להסות קולות שאינם נעימים לאוזן. מצאתי צורך ממשי בגינוי, רק על מנת לאפשר לרובנו, כאן בחיפה, לנהל חיים של שפיות ופיוס, ולאפשר לכולנו עשייה נמרצת למציאת המשותף. אל לנו להיסחף עם אותם קולות הבאים להתריס האשמות ולפלג. אלה באים ככל הנראה מן החוץ, והם מבקשים רק זאת - לפגוע במרקם האנושי האיתן של העיר. כל עוד רוחה הייחודית של חיפה ניתנה לי למשמורת, בכוונתי להגן עליה מכל משמר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים