נסיכים בלי כתר: איך נסתדר בלי בגין ג'וניור ומרידור?

איך נסתדר ללא פעילותו הענפה של בני בגין בתחום הכלום הציבורי? ומה נעשה בלי דן מרידור, שבמתינות אין קץ כבר שנים לא עושה דבר? מחשבות בעקבות הפריימריז בליכוד

גיא מרוז | 30/11/2012 7:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מרוז פלייס
המדור מוקדש השבוע לציפי, ללבני, ליאיר, לשלי, לפואד, לביבי, לבגין, לכץ, לכצל'ה, לקווקזים, לצ'רקסים, למונגולים ולדולרים. אין כמו דמוקרטיה, במיוחד כשהיא נראית כמו בבון גדול, שבאמת לא יורד מהעץ. המילים האלה נכתבו לפני הפריימריז בעבודה ויש לקוות ששם זה היה טיפה פחות דוחה, אבל החיוכים של חיים כץ וההסעות שיצאו או לא יצאו מהתעשייה האווירית מעלים געגועים עזים לדיקטטורה.

המדור מוקדש גם לליברמן, שלפחות מתברר שהוא לא גנב גדול אלא מקסימום, לפי החשד, קטן מפרי האמונים. ותודה למזרחי על האוזני המן.

והמדור מוקדש גם לבגין ג'וניור, שאחרי ארבע שנים של חוסר תרומה ואחרי שנים של ענווה, צניעות וגרבוץ ציבורי, הציבור כפוי הטובה לא הצליח להבין את תרומתו ליצירת אוויר חם בחדרים סגורים וזרק אותו הביתה. איך נסתדר עכשיו ללא פעילותו המבורכת והענפה בתחום הכלום הציבורי? מה נעשה בלי מרידור, שכבר שנים נחשב לאיש מתון, שבמתינות אין קץ ובאופן בלתי מתלהם לא עושה דבר? רק אלוהים יודע איך נשרוד.

והנה חידה: אם אכן ימצאו רעל בעצמותיו של ערפאת, האם יהיה אפשר להפיל את זה על הקופר הזה, שלכאורה הרעיל את אשתו? מה אכפת לו לקחת עליו עוד הרעלה ולתת לעם שלם אליבי מעולה? התשובה בסוף הטור.
צילום רקע: אי.פי., עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
מכוכבי השבוע. געגועיי לדיקטטורה צילום רקע: אי.פי., עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
התנועה

תודו שחייבת לקום ועדת חקירה מידית. אני לא מדבר על ההתלבטות, אני לא מדבר על הרשימה הכי אפורה במזרח התיכון, אני מדבר על ההחלטה על השם: מי הביא את הרעיון האידיוטי הזה לקרוא למפלגה החדשה "התנועה"? גם "קדימה" היה משעשע, "עצמאות" הייתה בדיחה רעה, אבל "התנועה"?

אני מחבב את ציפי לבני. אני אפילו מאמין לה פה ושם, אבל

מישהו חייב לנער את כל הגוש הממורכז הזה ולהסביר לו שפייגלין בפתח וכולנו במתח, שליברמן כנראה זכאי, מה שיקל עליו מאוד להרוס את אסואן כמו שהוא אוהב ועוד לא דיברנו על מירי רגב.

לא צריך תנועה, צריך תקווה, צריך אספת חירום, צריך מישהו שייקח את כל האגואים האלה ויזרוק אותם לבריכת התנינים הקרובה. תודה ויאללה אמסלם!

דורון נשר

בשבת הקרובה נשדר תחקיר על פרשת הפינוי של דורון נשר, פינוי שהתעכב במשך שעתיים קריטיות כי לטענת מד"א, נשר התנגד לפינוי ולכן היה אסור לפנות אותו. כל זה לכאורה נכון. מד"א פעלו לפי החוק וכך קורה להם, לפי התחקיר, פעמים רבות. איפה היה שיקול הדעת? איך מתמודדים עם השורה התחתונה - שהפינוי המאוחר גרם נזק שהיה יכול להימנע? כל אלה שאלות נורא קשות שעולות בתחקיר.

דורון מרגיש הרבה יותר טוב, תודה ששאלתם, אבל אף אחד עוד לא יודע להגיד באופן ודאי שהוא יחזור לתפקד כמו פעם. בדיקה שערך משרד הבריאות העלתה שמד"א נהגו כראוי, אבל בדוח הבדיקה נכתב שאולי צריך לשנות את החוק בעניין. בי נשבעתי שנעשה כל מה שאנחנו יודעים כדי לתקן את העיוות הזה שלעתים הוא נותן זכויות לחולים ולפעמים הוא גומר להם את החיים.

הדרום העצוב

בשבת האחרונה, זאת שהפציעה אחרי המלחמה, נכנסנו לאוטו ונסענו לדרום כדי לחזק טיפה, בכוחנו הדל, את הגיבורים האמיתיים של העשור האחרון. היינו בטוחים שיהיה פקוק כל הדרך מפאת האלפים שיחושו תחושות דומות וירדו דרומה.

קשה לתאר את הריקנות שהייתה בדרום בסופ"ש שעבר, למרות מזג אוויר סבבה. וכך גם נראו העסקים שם: שוממים, חלקם על סף קריסה, חלקם במצב כמעט נואש.

נכון, העסקים יפוצו, גם על נזק עקיף, אבל יש מסלול בירוקרטי מקסים ועוד חזון לצ'ק. עד אז, בואו נעשה מעשה ונדרים בסופי השבוע, במקום להצפין כהרגלנו. יש שם גם מקומות נורא שווים שפשוט סובלים מיח"צ לא מספק. ואפשר גם לעצור במצפה החץ השחור ולראות שבעזה עצוב יותר, ואיך שלום בין האזרחים היה פותר את כל החרא הזה.

שיחות עם כלב

כלב: אני רוצה לדבר איתך על משהו שמאוד מטריד אותי.
אני: בשמחה, מה קרה?
כלב: נכון שאימצתם אותי בזמנו?
אני: כן, זו החלטה שאנחנו מאוד שמחים עליה.
כלב: גם אני. אתה זוכר שלפני כמה זמן שקלתם לאמץ עוד כלב כדי לשמח עוד מישהו וגם אותי על הדרך?
אני: גם את זה אני זוכר, אנחנו עדיין מתלבטים.
כלב: אני מבקש שתאמצו וזה ממש קריטי. אני מדבר על סיעת עצמאות. אי אפשר להישאר אדיש אל מול הסבל שלהם אחרי שננטשו ברחוב כשרק בגדיהם לגופם בחוסר כול משווע.
אני: מילא וילף, חמודה, אבל אני לא בטוח שאני יכול להכיל את שמחון. אני מצטער, התשובה הפעם היא לא.
כלב: אתה יודע מה? חתיכת חרא, חסר רגשות מתיפייף! איפה חוש הצדק שלך? איפה העזרה לזולת? איפה הלב שלך מול אורית נוקד, שנשארה ללא בטטה אחת קטנה ביום שאחרי? אלוהים יסגור איתך חשבון... יאללה, עוף לי מהעיניים, אתה מסתיר לי את מרידור שוקל לא לעשות כלום גם אצל ציפי לבני. עוף!

בשורה משמחת

אפשר לקבל עכשיו סלולרי ב-50 שקל לחודש, כולל הכול!

בשורה פחות משמחת

גם לכם יש לאחרונה ניתוקים אין-סופיים, חוסר קליטה ואיכות קו נוראית? מתי יפורסם התחקיר על הידרדרות האיכות הסלולרית מאז המהפכה של כחלון?


התשובה: לא זאת השאלה. השאלה היא מתי מתי מתי יגמר הסכסוך האדום מדם הזה?

meroz.guy@gmail.com

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים