חולמים על אבא: קשר הדם של יתומי אסון הכרמל
הוא תלמיד תיכון בבאר שבע, היא לומדת בחיפה. הוא היה נתון למתקפת רקטות ב"עמוד ענן", והיא במלחמת לבנון השנייה. הוא גדל בלי אביו דימיטרי שנספה באסון הכרמל, והיא איבדה באותו אסון את אביה איציק. למרות שאשלי קוזלוב ויעל מלינה גדלו במרחק רב זה מזה, השכול חיבר ביניהם
ד"ר קוזלוב, רופא השיניים של כלא קציעות, בחר לעלות לישראל אחרי ההיכרות עם ילנה, מורה להתעמלות אמנותית, ולא להגר לגרמניה, שם גרה משפחתה. אשלי הקטן בילה זמן רב במקום העבודה של האב שהעריץ, ושם אף תכנן את מסיבות ימי ההולדת שלו.
אך ביום הולדתו ה-12 במקום אורחים הגיעו לבית משפחתו נציגי קצין העיר בבאר שבע כדי לבשר לו על מותו של אביו, סגן גונדר דימיטרי קוזלוב, באסון הכרמל. בראשון האחרון צוין יום השנה השני לשריפה הנוראה ההיא. היום אשלי תלמיד כיתה ח' בבית הספר התיכון מקיף א' בבאר שבע, והאזעקות שתושבי העיר נאלצו לשמוע חדשות לבקרים במהלך מבצע עמוד ענן רק הפכו את האובדן לקשה עוד יותר.
"בלילות אני חולם על אבא שלי ומדבר איתו", הוא מספר. "ואז אני מתעורר ומתאכזב לגלות שמדובר בחלום ולא במציאות. ביום ראשון עלינו לקבר של אבא ואחר כך האורחים הגיעו אלינו הביתה. מאוד עצוב לי לאבד אבא ולגלות שגם שנתיים אחרי האסון כולם נלחמים האחד עם השני בשאלה מי אשם".
ההכרה בהרוגי אסון הכרמל כחללי צה"ל הביאה את ילדיהם לחיק החם של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בראשות נאוה שוהם סולן. השנה החלו שם בעיבוי התכנים המיועדים ליתומים, בדגש על גילים 18-12. לשם כך הוקם מערך "עוצמה", המאפשר ליתומי צה"ל להשתלב בתוכניות ארוכות טווח המלוות אותם עד שהם הופכים לבגירים.
המטרות של מערך "עוצמה" מוגדרות בצורה בהירה בארגון אלמנות ויתומי צה"ל. מטרה אחת היא לאפשר לחניכים פעילות מהנה, מעשירה ומעצימה, וזאת תוך הקפדה על סביבה בטוחה פיזית ונפשית. מטרה שנייה היא לחלוק עם חברים את ההתמודדות הקשה עם השכול על ידי פעילות קבוצתית של בני נוער שחוו על בשרם את השכול.
ב"עוצמה" קיים מערך הדרכה
הפעילות נערכת גם במחנות, המתקיימים במהלך חופשות חנוכה, סוכות ופסח במטרה להקל על האמהות האלמנות, והחניכים מחולקים לקבוצות על פי אזור מגורים: גולן, גליל, ערבה, כרמל ושרון. הפעילות כוללת לרוב הדלקת כתובת אש, אולם בקיץ האחרון הוחלט לוותר לקבוצת "כרמל" על טקס זה - לראות את המילה "כרמל" בוערת עלול להיות מחזה קשה מדי עבור היתומים שהוריהם נספו באסון.
במחנה הקיץ שנערך בארה"ב הכיר אשלי את יעל, תושבת חיפה ובתו הצעירה של סגן ניצב איציק מלינה ז"ל, שנהרג גם הוא באסון בשעה שניסה להציל את ד"ר קוזלוב ז"ל ושאר חבריו. "הבת שלי לא שיתפה אותי בפעילות הזו", מודה כרמית, אמה של יעל.
"אני חושבת שזו פעילות משמעותית. הם הגיעו לארה"ב עם הקבוצה במסגרת נסיעה שהיתה רבת חשיבות עבורה. בזכות העזרה והתמיכה של הצוות היא השתכנעה לצאת למסע, ושם היא התחזקה ולמדה שהיא גיבורה בדיוק כמו אבא שלה.
"היא תמיד תזכור את הטיול שגרם לה להאמין בעצמה. היתה כאן תקיעת יתד - לטוס עם אשלי אחרי אסון כשהוא עדיין טרי כל כך. היא טסה לארץ אחרת וזה היה הישג גדול בשבילה. זה לימד אותה ואותי שהיא גיבורה. זה לא קל לילד להתנתק מהבית, בפרט אחרי אסון שכזה".
על השנתיים האחרונות שעברו עליה לאחר האסון מוסיפה כרמית: "אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, וכיום כל שנותר זה להתמודד עם העובדות הקשות. יש לנו עוגן להישען עליו בזכות משרד הביטחון וארגון אלמנות ויתומי צה"ל. מצאתי בית חדש וחם. חבל רק שגילינו את האנשים הנפלאים שמטפלים בנו בנסיבות טרגיות.
"במשרד הביטחון עוזרים לנו להמשיך קדימה ואני שמחה שיש לי עוגן כזה. אני יודעת שבמשרד הביטחון תמיד עומדים לרשותי בכל קושי ושאקבל תמיכה מהירה. יש לי עוד ילדים גדולים יותר, והם דווקא רואים בהצטרפות לארגון אלמנות ויתומי צה"ל חולשה. קשה להם לקבל את זה.
"בארגון נותנים לילדים שחוו אובדן חיזוקים רבים, וזה מה שגם אני, כאם וכאלמנה, מקבלת מהם. הם עושים בשבילנו את המיטב, עם כל הרגישות והמקצועיות. יושבים שם אנשים מדהימים, והלוואי שכאלה אנשים היו יושבים במחוזות נוספים במדינה שלנו. אני אומרת את זה ממקום נקי וטהור".
על יום השנה שמזכיר בכל פעם את המראות ההם אומרת כרמית: "בכל פעם שמתקרב יום השנה לאסון זה פותח את הפצעים שלנו. זו תקופה קשה של אזכורים וטקסים, והמזל הוא שיש אנשים טובים שממתינים לעזור לנו וזה נותן כוחות. תמיד הם יהיו איתנו, למרות הקושי שלנו.
"אני עובדת על עצמי כדי שאוכל לתת דוגמה אישית לילדים. החיים שלנו מלאי הפתעות, לטוב ולרע, וצריך לדעת להתמודד עם ההפתעות הקשות שמעמידות אותנו במבחן איום. בסופו של דבר אנחנו צריכים לצאת עם תובנות וכלים גם כדי לחיות וגם כדי לעזור לאנשים אחרים להתמודד עם מה שהם עוברים באסון שלהם. חייבים להמשיך הלאה ולסחוף קדימה אנשים אחרים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם