מורה ממוצא אתיופי: לא מקבלים אותי לעבודה בגלל גזענות
בעוד שחבריו לספסל לימודי ההוראה השתלבו במוסדות חינוך שונים, המורה להיסטוריה ג' ניסה במשך שנתיים להתקבל ליותר מעשרה בתי ספר באזור רמלה - ונענה בשלילה. "אני מניח שזה כי אני אתיופי", הוא אומר בתסכול
המורה ג'. בחר בהוראה בגלל אידיאולוגיה צילום: יוסי אלוני
מאז הוא עובר בין בתי הספר היסודיים בעיר מגוריו רמלה ובסמוך לה, ומציע לשמש כמורה כחלק מתקופת הסטאז' שהוא נדרש לה - אולם בכל המוסדות נענה כי אין כעת צורך במורים חדשים וכי הוא מוזמן לבדוק שוב בעתיד. בעוד חבריו הרבים לספסל הלימודים השתלבו במהרה בבתי הספר השונים, ג' עדיין מחפש עבודה.
"אני מגיע לבית ספר ולעוד בית ספר ובכולם אומרים לי 'אין לנו תקן, יש לנו מספיק מורים, נסה עוד כמה חודשים'", מספר ג'. "הם לא מבקשים לראות את הציונים שלי, שלא לדבר על לראיין אותי. רק מלראות אותי הם מחליטים. זו מריחה. בין השורות אתה מבין את מה שאתה צריך להבין.
"אני לא יודע מה מסתתר שם, אבל אני מניח שזה כי אני אתיופי. אין סיבה עניינית אחרת. אני בייאוש, הפסקתי לחפש. הלכתי ליותר מעשרה מנהלי בתי ספר, ובכל פעם דחו אותי. זה מתסכל מאוד. אני רוצה להשפיע, ובחרתי בהוראה בגלל אידאולוגיה, ובסוף אני מגלה שמונעים ממני לעבוד כי שופטים אותי שיפוט מוקדם".
ג' התאייש לפני כמה שבועות מהמשך חיפושי העבודה כמורה, והחל לעבוד כמדריך נוער בבאר יעקב. "אני רואה את הנוער משוטט ברחובות ולא לומד, וחשבתי שאם אהיה בתוך מערכת החינוך - אשפיע עליהם יותר", הוא מסביר. "עצוב שבישראל אני טוב מספיק להיות רק מדריך ולא מורה, למרות שלמדתי הוראה ארבע שנים כמו כולם".
אין אפילו מורה אתיופי אחד
לדרר דורון, האחראית על תוכנית ההתמחות בסמינר הקיבוצים, מלווה את הסטודנטים במהלך השנתיים הראשונות שלהם אחרי סיום התואר. "אני לא חושבת שיש סטודנטים, ודאי במרכז הארץ, שמסיימים תואר ולא משתלבים במשך שנתיים בבתי הספר מסיבות ענייניות.
"גם הסטודנטים הטובים פחות משתלבים", היא אומרת. "מורים להיסטוריה בכלל מבוקשים יותר, ובדרך כלל נחטפים. קשה להאמין שבמשך שנתיים בתי הספר האלו באמת לא חיפשו מורים".
משיחות עם מורים בבתי ספר ברמלה עולה כי קיימת בהן אינטגרציה של התלמידים האתיופים, אולם במוסדות רבים אין ולו מורה אחד ממוצא אתיופי. רחלי, מתמחה בתיכון ברמלה, סיימה את לימודיה במכללת סמינר הקיבוצים באותו מועד שבו סיים ג', והחלה לחפש בית ספר להתמחות במקצוע האזרחות.
"מיד עם תחילת החיפושים מצאתי בית ספר, בתחילה לתגבורים ולאחר
מכן במשרה מלאה", היא מספרת. "יש לי הרבה חברים בהוראה, והם סיפרו לי שיש מצוקה של מורים לאזרחות. פניתי וקיבלו אותי. נעזרתי בהיכרות עם אנשים מתוך המערכת, אבל נראה שהפריווילגיה הזו לא ניתנת לכולם. יש הרבה תלמידים אתיופים בבתי הספר ברמלה, אבל לא מורים. זה מזעזע, הסיפור הזה".
מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "קליטת המורים ושיבוצם נמצאת באחריות משרד החינוך ולא באחריות העירייה. יחד עם זאת, אנו מזמינים את הפונה למרכז קשתות בעיר, העוסק בהכוונת צעירים למקומות תעסוקה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מקדם מדיניות של מתן עדיפות לקליטת מורים חדשים עולי אתיופיה, ואף מקצה לבתי ספר אשר קולטים מורים יוצאי העדה האתיופית תוספת של משאבים תקציביים. המקרה הנוכחי אינו מוכר למשרד. המועמד יוכל לפנות למשרד כדי שהעניין ייבדק באופן מקיף"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם