כפר סבא: התושבים נגד הקמת הוסטל חמישי בשכונה
בתוך 15 שנים נבנו בשכונת אליעזר, המונה 150 תושבים בלבד, ארבעה הוסטלים לפגועי נפש. כעת דורש ראש העיר משר הרווחה למנוע את הקמתו של הוסטל חמישי
"אנחנו ממש לא נגד החוסים, אבל לא יכול להיות שבמקום כל כך קטן יקימו חמישה הוסטלים שיהפכו לדבר המרכזי בשכונה", אמר שלמה מגורי-כהן, יו"ר ועד שכונת אליעזר.
"זה התחיל לפני 15 שנים עם ההוסטל הראשון, אבל הבעיה היא שהחוסים שהביאו לכאן לא מסוגלים להשתלב. הם נמצאים במצבים קשים מאוד, ויש שכנים שממש סובלים מזה. לא זו הייתה כוונת המשורר. עד היום לא עצרנו את הקמת ההוסטלים, אבל עכשיו זה כבר באמת יותר מדי".
אל מאבק תושבי השכונה הצטרף ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו, שפנה לאחרונה לשר הרווחה משה כחלון, לאחר שפניות לקודמו בתפקיד, יצחק (בוז'י) הרצוג, לא הועילו.
"כראש עיר, אני מאמין בשילוב ובשיקום של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. זה עניין שצריך להתבצע בכל שכונה בעיר, אך נשאלת השאלה, היכן המידתיות?" כתב בן חמו לכחלון.
לדברי תושבי השכונה, הם אינם מתכוונים לאפשר את הפעלתו של ההוסטל החדש, ויהי מה. "שאף אחד לא יתייפייף, שלא יגידו לנו
"יש פה ילדים קטנים שנחשפים בגני המשחקים למראות ולהתנהגויות שהם לא אמורים להיחשף אליהם", סיפר מגורי-כהן. "זה לא כל כך נעים לשמוע את הטיעונים האלה, אבל אני לא רוצה שיקרה פה משהו ואז ישאלו למה לא עשינו כלום".
במשרד הרווחה, כמו גם במשרדים ממשלתיים אחרים, מכירים כבר שנים את התופעה המכונה באנגלית "נימבי" ("NIMBY") - תרגום לראשי התיבות של הביטוי "לא בחצר האחורית שלי" ("Yard Not in My Back"). הכוונה היא להתנגדות שמביעים תושבי שכונה או יישוב כלשהו להקמת מוסדות מסויימים בקרבתם, אף על פי שאין איש חולק על חיוניותם לחברה.
התופעה בולטת במיוחד בתחום ההוסטלים לאוכלוסיות מוגבלות. בין אם מדובר בהקמת הוסטל לסובלים מפיגור, ממחלות נפש או מהתמכרויות, היעדר נהלים ברורים בנושא הביא לכך שהוסטלים הוקמו לעיתים בסמיכות ובצפיפות במקומות קטנים מדי, דבר שעורר תלונות חוזרות ונשנות של תושבים.
אולם דוח של משרד הרווחה שמתפרסם היום קובע לראשונה אמות מידה סדורות שיעוגנו בקרוב בחוק, אשר מטרתן להסדיר את הקמתם של הוסטלים בשכונות מגורים. הדוח, שקיבל לאחרונה את אישורו של שר הרווחה משה כחלון, מצא כי במשך שנים פעל משרד הרווחה ללא תיאום בין אגפיו הפנימיים או עם הגורמים החיצוניים הרלוונטים להקמת ההוסטלים ומיקומם.
כך נוצרו מצבים בהם מסגרות חוץ ביתיות מוקמו זו לצד זו, מבלי שנשקלה יכולת הקהילה להכיל אותן. בנוסף, נמצא כי עד היום לא נוסחו אמות מידה לפריסת ההוסטלים, וכי לא קיים גורם במטה המשרד הבוחן ומתאם את פריסתם.
בהתאם למסקנות המליצה הוועדה על קביעת אמות מידה ברורות, שימנעו ריבוי מסגרות בתא שטח קטן ומאידך יסייעו בשילוב דייריהן בקהילה. בין היתר נקבע כי מסגרות חדשות ימוקמו בטווח מינימלי של 400 מטרים "מרחק הליכה" אחת מהשנייה, וכי תגובש אסטרטגיה לשינוי עמדות הציבור ביחס להוסטלים. עם זאת, הוועדה המליצה כי הוסטלים קיימים שממוקמים בסמיכות לאחרים לא יועתקו ממקומם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם