בחירות

האיום הבירני: דרכה של מיכל בירן מהקומונה לכנסת

הפעילות בנוער העובד בהוד השרון, העימות עם אהוד ברק והעבודה המשותפת עם שלי יחימוביץ'. רגע לפני שהיא נכנסת לבית הנבחרים מספרת מיכל בירן על החיים בקומונה בתל אביב, על התבלין האקזוטי שקיבלה מיחימוביץ' ועל התודעה המעמדית שהתעצבה בקן רמתיים

זיו גולדפישר | 12/12/2012 12:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כאשר מיכל בירן הייתה חניכה ומדריכה בקן הנוער העובד והלומד ברמתיים בהוד השרון היא לא תיארה לעצמה שהפעילות בתנועה תהפוך עבורה לדרך חיים ולקריירה פוליטית, והחניכה המסורה תהפוך לאישה צעירה בעלת מודעות חברתית ומעמדית מפותחת. הפעילות הזאת הובילה אותה למגורים בקומונות של הנוער העובד והלומד בדרום תל אביב, להתפקדות למפלגת העבודה ולעבודה צמודה לצד שלי יחימוביץ', שעודדה את העוזרת שלה להתקדם. "אני הגעתי לבחירות מתוך תנועת הנוער, לא מתוך המנגנון הפוליטי", היא מספרת בראיון ראשון לאחר הבחירות.

אפילו בשבועות הקצרים שנותרו עד לרגע לפני שבו בירן תתהדר בתואר "חברת כנסת" היא נותרה אלמונית כמעט לחלוטין לאנשים שמחוץ למפלגה. העובדה שנבחרה למקום ה-14 ברשימת העבודה לכנסת, לצד שמות נוצצים כמו סתיו שפיר, מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל, לא סייעה לבירן, שמקורבי ברק הצמידו לה את הכינוי "האיום הבירני" לתפוס את הכותרות. אבל אם לשפוט מהראיון איתה אנחנו עוד נשמע עליה.

"הסיבה המרכזית שבגללה נכנסתי לפוליטיקה היא להחזיר את אחריות המדינה לאזרחיה בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והפנסיה", היא מציגה את הצהרת הכוונות שלה. "כבר גיבשתי כמה הצעות חוק שאני מתכונת להגיש. החשובה ביותר עבורי עוסקת בהקמת קרן פנסיה ציבורית ללא מטרות רווח. דבר שני, אני רוצה להשוות את התנאים של עובדים מופרטים בשירות המדינה לתנאים של יתר עובדי המדינה".
צילום: אסף פרידמן
מיכל בירן. לא בקטע של צהובונים צילום: אסף פרידמן
כך גרמתי לברק ללכת

מיכל בירן נולדה לפני 34 שנים לאחת מהמשפחות של מייסדי המושבה מגדיאל, לימים חלק מהעיר הוד השרון. "סבי וסבתי גרו בקיבוץ של הנוער הציוני שהתפרק כעבור שנים ספורות. הם לא היו בקטע הסוציאליסטי, והם התיישבו במקום שנקרא היום רחוב העובד הציוני".

בהיותה נערה החלה בפעילות בקן הנוער העובד והלומד והחלה ללמוד בתיכון הדרים. "גרתי אמנם ליד מוסינזון, אבל הייתה לי מחשבה מטורפת על לימוד בכיתת מחשוב ובקרה. זה עבר לי מהר מאוד", היא נזכרת. לצד לימודיה החלה בפעילות בנוער העובד והלומד. "הייתי בקן רמתיים המהולל, שזה הקן הכי גדול בארץ. יחד איתם יצאתי לשנת שירות והייתי רכזת מחוז".

בניגוד לרוב החניכים שמסיימים את הפעילות בתנועה עם סיום התיכון, בירן המשיכה בפעילות עד גיל 28, ועסקה בחינוך והדרכה במסגרת תנועת הנוער. "גרתי בקומונה עירונית, שזה כמו קיבוץ בדרום תל אביב. זה היה נחמד מאוד. שם גם התעצבה התודעה המעמדית שלי. כשעזבתי

את הנוער העובד והלומד חיפשתי דרך להשפיע על החברה הישראלית, ונקלעתי למלכוד. מצאתי את עצמי עובדת בעמותה שבאה להגן על זכויות עובדים, ובו בזמן ניצלה אותי כעובדת שלה. נאלצתי למלצר כדי לפרנס את עצמי, בזמן שעבדתי עמותה. ממש מלכוד של מעמד הביניים ושל כל הפעילים החברתיים".

הניסיון המר של בירן הוליד אצלה את התובנה שזכויות עובדים לא צריכות להישמר במסגרת עמותות במגזר השלישי, אלא על ידי המדינה. "המדינה צריכה לשאת באחריות לאזרחים. זה מה שהביא אותי לפוליטיקה".

בשנת 2006 התפקדה בירן למפלגת העבודה, שהונהגה על ידי עמיר פרץ. "התפקדתי בשביל עמיר", היא מספרת, אבל מהר מאוד היא מצאה את עצמה לצד שלי יחימוביץ', אז עיתונאית ותיקה שהחליטה להפוך לפוליטיקאית.

מי שאחראי לשידוך בין בירן, האידיאולוגית עם הלהט בעיניים, ליחימוביץ' היה אחיה, שי בירן. "שי היה העוזר של שלי ורכז נוער העבודה. היום הוא אחד מנערי האוצר".

כל כך רצית לעבוד איתה?
"אין דבר שרציתי יותר מאשר לעבוד עם שלי. אין עוד ח"כ שהתעסק כמוה בשוק העבודה".

כיאה לעוזרת פרלמנטרית בעלת תודעה מעמדית, בירן פעלה לקידום תנאי העבודה שלה ושל חבריה, ויצאה נגד פיצול המשרות של העוזרים הפרלמנטרים. "לכל ח"כ יש תקן לשני עוזרים. הם רצו שלושה עוזרים במחיר של שניים ומצאו פטנט: פיצול משרות. שנה לקח לי לשכנע את החברים שלי שזה לא בסדר, כי אין דבר כזה חלקיות משרה אצל עוזרים פרלמנטרים. בסוף העברנו תקנה בוועדת הכנסת שכאשר יעזוב העוזר השלישי לא ייכנס אחר במקומו".

העבודה המשותפת בין שתי הנשים הובילה ליחסי חברות קרובים. אחד הדברים שעודדו את בירן להישאר לצד יו"ר המפלגה היה תבלין אקזוטי ויקר בשם זעפרן שקנתה לה יחימוביץ'. "במהלך העבודה יש גם עניינים אישיים, כמו לשבת בנסיעה ולדבר על מתכונים של אורז", היא אומרת בחיוך.

"דיברנו על זעפרן, ברגע שראיתי כמה זה עולה החלטתי להישאר עם הכמון. יום אחד ראיתי בדואר קופסה קטנה עם זעפרן שהיא קנתה לי בשוק. זה נחמד שבתוך הפוליטיקה יש אנשים חושבים באופן אישי על העוזרים שלהם. לא בכדי אצל שלי העוזרים כמעט לא מתחלפים. יש ח"כים שהעוזרים שלהם מתחלפים כל הזמן, ואצל שלי אנשים נשארים תקופות ארוכות כי טוב להם. היא בוסית שנותנת רוח גבית ועוזרת לעוזרים שלה לעבור הלאה ולהתקדם".

באופן הזה יחימוביץ' סייעה לבירן להמשיך לתפקיד נוסף במפלגה - יו"ר המשמרת הצעירה. בירן הצליחה לסחוף את החברים הצעירים במפלגה ולהביס את מועמדותו של אהוד ברק לתפקיד, למרות הלחצים שהפעיל יו"ר המפלגה דאז נגד מועמדותה. זמן לא רב לאחר שניצחה, ברק החליט לערוק ממפלגת העבודה ולהקים את סיעת העצמאות. "התחושה הייתה שאהוד ברק שולט במפלגה ללא עוררין, ולכן התמודדתי על ראשות המשמרת הצעירה. כשאמרתי לשלי שאני רוצה לעשות את זה היא נתנה לי רוח גבית".

מה הייתה הבעיה עם ברק?
"הוא היה קטסטרופה, לא דמוקרטי. הוא לקח אותנו לנתיבים לא נכונים. זו הייתה הסיבה שרציתי לרוץ למשמרת הצעירה. ניצחתי למרות לחצים מטורפים מכיוונו, מה שזיכה אותי בכינוי 'האיום הבירני'. יש מי שאומר שלניצחון שלי יש קשר לכך שברק עזב את המפלגה. היינו יתוש קטן שהקיז טיפת דם שמשכה את כל הכרישים. שלי אמרה שהייתי הסנונית שבישרה את בוא האביב. זה שניצחתי מעיד על כך שכשהטובים לא עסוקים בלריב, הם יכולים לנצח".

צילום: אסף פרידמן
מיכל בירן. ''למי שמפורסם יש יתרון מובנה'' צילום: אסף פרידמן
שלי תהיה ראש ממשלה

לפני שבועיים, כאמור, בירן הצליחה לעבור משוכה נוספת, כאשר הצליחה להיבחר במקום ריאלי ברשימת העבודה לכנסת. "יש לנו רשימה מצוינת ומאוזנת מאוד".

זאת רשימה של סלבריטאים.
"נכון, אבל בשיטה של הפריימריז למי שמפורסם יש יתרון מובנה".

מרב מיכאלי נכנסה למרות שיחימוביץ' לא רצתה בה.
"שלי לא רצתה בה, כי הדעות של מרב שמאליות מדי. לי נראה, באופן אישי, שאסתדר איתה".

גם שלי היא אשת שמאל, ובעבר הצביעה לחד"ש.
"זה היה מזמן. היום האג'נדה של מפלגת העבודה חברתית כלכלית. כולם יודעים ומסכימים על הפתרון של שתי מדינות לשני עמים. זה לא הדגל המרכזי שלנו. נותרנו מפלגה שוחרת שלום. החידוש ששלי הביאה הוא העיסוק בחברתי כלכלי".

כולל התמיכה בוועדים החזקים?
"אני תומכת בוועדים החזקים, כי במצב שבו כל העבודה המאורגנת נמצאת במתקפה, למה לתקוף את הוועדים החזקים? הם המעצור בפני פגיעה בעובדים. אם לא היו עושים שביתה נגד פגיעה בעובדי הקבלן, איך אפשר היה לשפר את מצבם? רק שביתה כללית וסולידרית הצליחה להזיז משהו במשרד האוצר".
 

שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ. "אין לי ספק שהיא תהיה ראש ממשלה" צילום: רובי קסטרו

התבטאת גם בנושא הלגליזציה של סמים קלים. זה מתוך ניסיון?
"ממש לא. אני מעולם לא ניסיתי אפילו סיגריה. לא גרתי בקומונה שאפשר לדמיין, אלא בקומונה של מחנכים. בכל מקרה, זה לא הנושא העיקרי שלי".

בירן לא הרשתה לעצמה לחגוג יותר מדי. "עכשיו אנחנו מסתערים על ראשות הממשלה", היא מבהירה.

את מאמינה שיחימוביץ' תהיה ראש הממשלה?
"היא יכולה להיות, למרות שרוב הסיכויים שביבי יהיה ראש הממשלה. המדינה הזאת בלתי צפויה. אם מישהו היה אומר לך שתהיה מחאה היית מאמין? אין לי ספק ששלי תהיה ראש ממשלה. השאלה היא מתי".

מה דעתך על ביבי כראש ממשלה?
"המחשבה על עוד ארבע שנים עם ביבי - בלי מרידור, בגין ואיתן שירסנו אותו - מחרידה אותי. אתה רואה יותר ויותר ליכודניקים שמאסו במפלגה".

רק על דבר אחד בירן לא מוכנה לדבר: על חייה האישיים. "אני לא בקטע של צהובונים", היא אומרת בתשובה לשאלה על מצבה האישי.

עלייך כנראה חשב שלמה ארצי כאשר כתב את המלים "את חיה פוליטית".
"אלה החיים שלי, והם סובבים סביב הפוליטיקה. אם היית רואה את החבר'ה בקלפיות שהתגייסו לעזור לי, היית מבין. אלה אנשים שאני חשה איתם שותפות גורל. אלה החבר'ה שלי".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים