ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

"הלוואי שתמות": לגיא מרוז נשבר מהסרטן

פתאום אני מבין שיום אחד הסרטן עוד עלול ליפול גם עליי וזה מפחיד אפילו יותר מלפגוש את ליברמן בסמטה חשוכה. והכי גרוע: גם אם ימצאו תרופה למחלה הזו, תגיע מגפה חדשה

גיא מרוז | 14/12/2012 7:45

תגיות: מרוס פלייס, מחלת הסרטן

המדור מוקדש למחלת הסרטן. הלוואי שתמותי. די נשבר הזין ממך. הבנו, הפנמנו, את
יותר חזקה, יותר גדולה, ניצחת, בסדר? כמו במבצע "עמוד ענן", רק עם יותר הרוגים.

מכוכבי השבוע צילום רקע: אדי ישראל, עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל

המדור מוקדש לכל החוקרים והמדענים שיודעים איך להמציא מכונות שמחסלות טילים כשרק חושבים על השיגור שלהם, אבל לא מצליחים למצוא טיל רפואי שיירט את הגידול המתוחכם הזה.
המדור מוקדש לכל היתומים, האלמנות וההורים השכולים שמסתובבים המומים בקומות של הכימותרפיה ולא מבינים איך הרעל הזה לא הצליח לעצור את המחלה.

המדור מוקדש לפחדים של כותב מילים אלה, שמבין שיום אחד זה ייפול גם עליו וזה מפחיד יותר מלפגוש את ליברמן בסמטה חשוכה. והנה חידה: אם אחד מתוך שלושה יחלה במחלת הסרטן, מה קורה עם השניים האחרים? ומי בחר דווקא אותם להיות השניים האחרים? התשובה בסוף הטור

ענת גוב

כן, כולם מדברים על המלחמה העיקשת שלה כדי לסיים את החיים בכבוד, בלי כימו, בלי הקרנות, בלי רעל שנשפך לגוף כדי להטביע תא אחד תוך כדי רצח עם של כל הגוף כולו.

את אימא שלי הכימותרפיה הרגה. אני כמובן לא יכול להוכיח את זה מדעית, ובטח לא להוכיח שהיא הייתה נשארת בחיים לו הייתה נמנעת מהרעל הזה. יש לי רק תחושות בטן עמומות שהכימו, למרות המוני אנשים שניצלו, בסופו של דבר הורגת, בטח מגיל מסוים ומעלה.

עם פרוץ המחלה של אמי נודע לי על התרופה המסתורית החדשה, שכנראה הצילה את רון נחמן, ראש עיריית אריאל, ושבה השתמשה גם ענת גוב. זה נשמע מופלא, האיש מאחורי התרופה היה איש רציני ולא איזה שרלטן, והתקוות היו גדולות. אימא שלי לא ממש ניסתה את זה כמו שצריך, אלא בלחץ חבריה הלכה לנתיב המוות של הכימותרפיה ומתברר,

בצער, שגם את ענת גוב זה לא ריפא.

כולי תקווה שרון נחמן אכן מתאושש, והלוואי שאכן יש משהו בצמח, שהביא האיש הזה מירושלים. כי אם לא, המצב חרא. והכי גרוע שמיטב הרופאים אומרים שגם אם ימצאו תרופה, תגיע מגפה חדשה. ככה זה עובד, כל כמה עשורים מגיעה איזו מגפה שמחסלת אותנו כדי שלא נאכל אחד את השני. אז בשביל מה נתכנסנו? כאילו, בשביל מה צריך את כל העניין הזה אם אנחנו מקפצים מחרדה לחרדה, מעצב לעצב כשבסוף עוד מחכה לכולנו ליברמן, שבינינו, כולנו די מפריעים לו פה מזמן?

המדור הזה, במשך 13 שנות קיומו (אל תספרו לאף אחד שזה מחזיק כל כך הרבה שנים, לא כולם חייבים לדעת), מנסה להביא את הצד המשעשע של החיים, את חצי הכוס המלאה. השבוע הוא יותר בכיוון של, ותסלחו לי נורא, כוסאמק. ועוד מילה אחת:

עוד מילה אחת

השבוע, בשלל הכתבות שהיו על פועלה של ענת גוב בתחום האמנותי, שמתי לב שכמעט לא היה פריים אחד שלה בלי סיגריה. כן, אני יודע שלעישון כנראה אין קשר לסרטן שלה, ואני יודע שזו אחת ההנאות היחידות שנשארו לה בחיים. אבל לי זה הזכיר שכבר שמונה שנים אני לא מעשן.

אני יודע שה"מומרים" הם הקשים ביותר, אבל פה ושם הם גם אלה שהבינו משהו. אין מדינה נאורה אחת בעולם שהייתה היום מאשרת את המוצר הזה לו היה מומצא השנה. הסיגריות היו נפסלות על ידי כל מדינה מתוקנת.

ולמרות זאת, בגלל פחדים היסטוריים, בגלל תקופת היובש האידיוטית, בגלל אלף עניינים שקשורים לשחיתות ולפחד מבעלי הון, ממשיכים לשווק את הרעל הזה כאילו הכול נורמלי. אז זהו, שלא. מדינות חייבות להיות אמיצות ולאסור לגמרי עישון בקרבן, אני לא רואה בררה אחרת.

המתיחה האוסטרלית

כמה צביעות יש בכל העולם ברגעים אלה מול צמד השדרנים שפשע מול האנושות והעז לעבוד על אחות בבית החולים, שהחליטה בעקבות זאת לסיים את חייה.

העולם הדוחה הזה, שיושב ערב-ערב וצופה במיטב הזבל שמיוצר על ידי מיטב הריאליטי, האנושות הצינית הזו, שנקרעת מצחוק בכל פעם שאיזה ליצן תורן משגע איזו זקנה, העולם הזה פתאום נרעש כי מישהו פתאום לקח יותר מדי ללב, ועוד בלונדון.

כן, זו טרגדיה נוראית, אבל העולם קיבל חזרה את קצה קצהו של הנזק העצום שהוא מעולל כבר שנים לכולנו. אז בואו נפסיק לצקצק ונתחיל להתנהג נורמלי. זוכרים נורמלי?

שיחות עם כלב

כלב: רציתי לדבר איתך על חברת הכנסת חנין זועבי.
אני: מה אתה אומר, אני שמח לשמוע שאתה מעורב פוליטית
כלב: כן, לדעתי זה מאוד לא יפה שרוצים לפסול אותה מהתמודדות לכנסת בגלל אירוע כה פעוט.
אני: אתה מפתיע אותי מיום ליום.
כלב: אני גם רוצה לארח אותה לשישי-שבת מרוב שהיא מסכנה.
אני: עכשיו אני על סף דמעות
כלב: כן. . . אני רוצה לארח אותה במכלאה שלנו בפארק, אני רוצה להאכיל אותה בונזו מקולקל כל היום, ואני רוצה להביא לה את רקסי הבולדוג. גם עכשיו אתה על סף דמעות? אני עם אקוניס
אני פופאי. עכשיו זוז, אתה מסתיר לי את מירי רגב מתייפחת על זה שהיא לא בעטה בזועבי. זוז