שיעור מולדת: כל האמת על נתוני הגיוס בירושלים
עיריית ירושלים פרסמה את נתוני הגיוס של בוגרי החינוך הממלכתי בעיר ב-2010, והם עומדים על 90 אחוז - גבוה מהממוצע הארצי. ככה זה כשלא סופרים את החרדים והערבים
את רשימת בתי הספר לפי אחוז המתגייסים מובילים התיכונים סליגסברג, רעות, קדמה ופולינסקי; ארבעת בתי הספר הציגו נתון מרשים מאוד של מאה אחוז מתגייסים. תיכון רעות גם הראה את השיפור הגדול ביותר לעומת השנה שעברה, לאחר שמספר המתגייסים בבית הספר גדל ב-31.2 אחוז.
בתי ספר נוספים שמובילים באחוזי המתגייסים הם בויאר עם 99.1 אחוז, ליד"ה וממ"ד פסגת זאב עם 97.8 אחוז מתגייסים מכלל תלמידי המחזור והגימנסיה העברית, שהציגה נתון של 96.7 אחוז מתגייסים.
"הנושא של שירות משמעותי קרוב מאוד ללבי", אמר השבוע ל"זמן ירושלים" משה "קינלי" טור-פז, מנהל מנח"י ומג"ד בסיירת צנחנים במילואים.
"כשהייתי מנהל, בית הספר שלי הוביל את כל מדדי הגיוסים בארץ, ולכן חשוב לי ליישם את אותם עקרונות גם בתפקידי הנוכחי. בעיניי יש לעובדה שירושלים מובילה בגיוסים הסבר ברור מאוד - אני קורא לו חינוך ירושלמי, והוא סוג
"אני מייחס את הכול לחינוך הירושלמי. בעיניי, אדם שבחר לעבור לגור בירושלים או להישאר בעיר שם את הלאום ואת המדינה שלנו במקום מרכזי הרבה יותר מכל אחד אחר", קובע טור-פז. "לא חייבים להיות אידיאליסטים, אבל בעיניי האווירה השוררת בעיר, אותה אווירה שכל כך התגעגעתי אליה בשנים שלא גרתי פה, משרה את הצורך לחיבור לערכים".
החינוך הירושלמי, כפי שמגדיר אותו טור-פז, בנוי משלושה חלקים: "החלק הראשון במשולש של הקניית החינוך הירושלמי הוא החינוך מהבית. בהרבה בתים בירושלים הגיוס לצה"ל נתפס כחובה, לא כמעמסה או כמטלה, וזה תורם לגיבוש ההבנה הערכית. גורם נוסף שמשמעותי בעיניי הוא החינוך לגיוס בבתי הספר. לפני כמה ימים יצא לי להיות בבית ספר תל"י בית חינוך.
כדי להדגים את טענתו מספר טור-פז כי "השבוע, בכניסה לעירייה ניגש אליי בחור שנראה לי מוכר. הוא הציג את עצמו, הצדיע לי, ואמר לי שהוא חייל אצלי בסיירת. הוא סיפר שהוא עובד כאחראי מאבטחים ברכבת הקלה ושלפני שלושה שבועות היינו ביחד באזור הכינוס של מבצע 'עמוד ענן'. בעיניי האפשרות לפגוש אנשים ערכיים כאלה בכל מקום בעיר היא תולדה של שלוש הצלעות, אותן צלעות שמובילות לחיבור כה עמוק למדינה ולצבא".
נתוני עיריית ירושלים כוללים את בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בלבד, ואינם כוללים את שיעורי הגיוס הנמוכים מאוד במגזרים החרדי והערבי. "זה ניסיון להטעות את הציבור", אומר סגן ראש העירייה פפה אללו.
"ירושלים מחולקת, שליש מתושביה אינם אזרחים ונאמנותם אינה למדינת ישראל. מדובר כמובן בתושבים הפלסטינים המתגוררים במזרח העיר, שבעיני כל העולם יש להם זהות נבדלת ממדינת ישראל. כמו כן, להפריד את הנתונים על אזרחי העיר הציונים שמשרתים בצבא מהנתונים על הציבור החרדי, כפי שעושה העירייה, זו הטעיית הציבור.
"אם יש לברך על נתוני הגיוס הגבוהים ועל מקומנו הגבוה בממוצע הארצי ובתפקידים הצבאיים, הרי שהנתונים שניפקה העירייה מסתירים את העובדה שחלק מהאוכלוסייה אינה משתתפת בנטל". לדברי אללו, "העירייה צריכה לראות בגיוס לצה"ל חשיבות רבה, אבל צריך לקחת בחשבון שחשיבות זו צריכה להיות מופנית כלפי האוכלוסייה היהודית כולה.
"אני הייתי שמח יותר", מוסיף אללו, "אם העירייה הייתה בודקת בקרב בני הנוער לא רק נתונים הקשורים לגיוס לצה"ל, אלא ערכים כמו סובלנות ותרומה לחברה, ונורמות התנהגות כדוגמת שנאה כלפי האחר ואלימות".
לעומתו של אללו, מנהל התיכון שליד האוניברסיטה ד"ר גלעד אמיר דווקא מרוצה מן הנתונים. "קודם כול, אני חושב שצעירים מתחנכים לא רק בבית הספר. החינוך נובע משותפות שמתקיימת בין החינוך בבית לחינוך בבית הספר. על כן, חייבים להוריד את הכובע בפני ההורים. אבל גם אנחנו בהחלט מנסים לתרום את חלקנו באמצעות תכנית הכנה לצה"ל בבית הספר, שמפגישה בוגרים מיחידות מיוחדות עם תלמידים כדי לתת מוטיבציה להגיע לשירות משמעותי".
אמיר מספר כי "בשנה שעברה למשל התקיים מפגש משמעותי מאוד עם בוגר, עידו נחושתן, שהיה אז מפקד חיל האוויר. הוא דיבר עם התלמידים, ואין ספק שזה היה מפגש שהרשים אותם מאוד. אני מאמין", מוסיף אמיר, "שהגיוס לתפקיד משמעותי הוא חלק מהצורך להיות מעורב בחברה.
"יש מספר לא מבוטל של צעירים אצלנו שיוצאים לשנת שירות, ובעיניי זו עשייה לא פחות חשובה בתחום התרומה לחברה. ודאי שהגיוס המשמעותי מתחייב כחלק מהיות הצעירים חלק מהמדינה שלנו, אבל הם לא מחויבים לתת את הכול, וזה בדיוק מה שהצעירים פה עושים. בתמורה, השירות המשמעותי מוביל את אותם צעירים, שהופכים להיות בוגרים, להיות מובילים בחברה שלנו, וזה הרווח הגדול ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם