משפחת הנער החשוד במעורבות ברצח: "הוא אוהב אדם"
הכל טעות, וכבר יסתיים הסיוט שלהם, כך בטוחים בני משפחתו של הנער הנאשם במעורבות ברצח נער אחר בפנימייה בטבעון לפני כחודש. בראיון בלעדי ל"זמן חיפה" הם מספרים על התקופה הקשה שעברה עליהם מאז שקיבלו את הטלפון מהמשטרה, ובעיקר מחכים לרגע שבו יודיעו להם כי הכל היה טעות
בראיון מיוחד ובלעדי מספרים בני משפחתו של אחד החשודים, על שיחת הטלפון הלילית שקיבלו, בה נודע להם כי הבן מואשם בפשע החמור. הם עדיין מסרבים להאמין כי מדובר בבנם, ומגייסים בימים אלה את הסכום הדרוש על מנת לשכור את שרותיו עו"ד פרטי שייצג את בנם.
בני המשפחה מעלים טענות קשות כלפי אגף הרווחה בעיריית חיפה ומוחים על שלא סייע להם בתקופה הזו, ומודים כי מאז המקרה הם לא יוצאים מהבית: "כולם מסתכלים עלינו ברחוב כאילו אנחנו רצחנו, כשבעצם אנחנו עדיין לא יודעים כלום על מה שקרה".
"השעה הייתה עשר בלילה. הטלפון צלצל, וכולנו נבהלנו. מעברו השני של קו הטלפון שמענו גבר מציג עצמו כשוטר, שהודיע לאמא שלי, שבקושי מבינה עברית, כי אח שלי עצור בחשד לביצוע רצח", מגוללת האחות את הסיפור, כפי שהוא מצטייר בעיני המשפחה.
במהלך הראיון מתרגמת עבורנו האחות את דברי האם. על אף קשיי השפה, את תחושות האם אפשר להבין היטב גם ללא תרגום. "אמא שלי העבירה אליי את השפופרת של הטלפון, וביקשתי מהשוטר לחזור על הפרטים, מכיוון שאמא שלי הייתה משוכנעת שהיא לא הבינה טוב את מה שהוא אמר. גם כשהוא אמר לי לא קלטתי בהתחלה, מכיוון שלא ייתכן שמדובר באח שלי. מדובר באדם פגיע כל כך, שלא יפגע בזבוב. ילד שאינו מסוגל לגעת בסכין לחתוך לחם, אותו מאשימים ברצח?".
המקרה אירע ביום שלישי, 20.11, הזכור בארץ בעיקר כיום השביעי למבצע "עמוד ענן", שבו פגעה רקטה בבית מגורים בראשון לציון. באותו יום הוזעקו
עדים לאירוע הבחינו ב חשוד שנמלט מהמקום, ובמהלך הערב עצרה המשטרה שני חשודים במעשה. האחד בחשד לרצח, והשני במעורבות בו. שניהם קטינים. "מאז אותו לילה אנחנו לא אוכלים, לא שותים ולא ישנים", מספרת האם. "אף אחד לא מבין מה קרה כאן בעצם. כולם מתוסכלים, ומסרבים להאמין שאצלנו בבית יכול היה לקרות דבר כזה. הבעל שלי ואני, אנחנו אנשים דתיים מאמינים, ומהרגע שהתקשרו אלינו מהמשטרה אני לא מפסיקה לבכות".
האחות, שמתגוררת עם ההורים ועם עוד ארבעה מאחיה, לא יוצאת מפתח הבית מאז אותו לילה. היא מתביישת לצאת לרחוב. לדבריה כולם שואלים שאלות שמקשות עליה ועל יתר בני המשפחה. "כולם באים אלינו בטענות, כאילו שאנחנו רצחנו בעצמנו, כשבעצם אין לנו מושג מה קרה שם".
מה אמר לך השוטר בשיחה?
"הוא אמר שאח שלי חשוד ברצח, שהוא עצור ושנגיע לתחנת המשטרה. לא הסבירו לנו כלום, לא פירטו, רק ביקשו שנגיע למשטרה. כמו אז גם עכשיו, אני בטוחה שזו טעות, שזה רק סיוט. לא ייתכן שאחי הצעיר עשה דבר כזה. הוא כל כך אנושי, אוהב ושקט. זה לא ייתכן, לא נתפס".
מה קרה כשהגעתם לתחנת המשטרה?
"הסבירו לאמא שלי ולי שאח שלי עצור, מכיוון שהוא חשוד ברצח חניך פנימייה אחרת, בה הוא התחנך בשנה שעברה. נתנו לאמא שלי לראות אותו, ומהרגע הראשון הוא טען שזה לא הוא. אין לנו מושג בכלל למה הוא הגיע, ואיך הוא הצליח לעזוב את הפנימייה שלו שנמצאת בכלל במרחק נסיעה של יותר מארבעים דקות מהפנימייה שליד קרית טבעון. יש לנו הרבה סימני שאלה על מה שקרה באותו לילה, אבל אף אחד לא יושב אתנו ומסביר לנו".
מדובר במשפחה מרובת ילדים, חלקם נשואים, וחלקם מתגוררים עדיין בבית ההורים. כולם מסרבים להאמין. "כולם יושבים סגורים בחדרים, בוכים ושואלים עצמם איפה היה כשל, ומה בכלל קרה?", מספרת האחות, "אנחנו עצובים, מתוסכלים, ואף אחד לא מאמין שזה אח שלי. לא החברים, לא השכנים, לא הדודים ובוודאי שלא אנחנו, בני המשפחה הקרובה. זה כל כך הזוי, ולא מתחבר בכלל לאישיות שלו. שהוא ירצח? ועוד בגלל כסף כמו שהם טוענים? זה לא ייתכן. למרות ששוב, לא היינו שם, ואין לנו מושג מה קרה שם, אני מאמינה שזה לא אח שלי רצח. הוא פשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון".
מה את יכולה לספר על אחיך?
"בחור שקט, אוהב אדם. אף פעם לא מתחצף להורים, עושה כל מה שהם מבקשים. כל מי שמכיר אותו לא מעכל. עד עכשיו אנחנו לא יודעים אם זה הוא או לא".
מה זאת אומרת, את חושבת שזה לא הוא שרצח?
"אני בטוחה שהוא לא זה שרצח, אין סיכוי שהוא היה מסוגל לדבר כזה. אני לא בטוחה שהוא היה שם בכלל, אבל אם זה נכון - משהו שם קרה. אין שום סיבה שבעולם, או דבר שיגרום לאח שלי לעשות מעשה כזה. אני רק יודעת שיש סיכוי שאח שלי לא ילשין על משהו אחר. אני לא רוצה להאשים אף אחד ברצח, אבל ממה שאני מכירה אותו - הוא לא ילשין על אף אחד.
"עובדה שהוא מסרב לדבר, ורק עם אמא שלי הוא מדבר. כל הזמן הוא חוזר על אותו משפט - שהוא לא רצח, והוא לא היה עושה דבר כזה אף פעם. האמונה והידיעה שהוא ילד טוב לב מחזיקה את ההורים, והם בטוחים ומאמינים לו שהוא לא רצח. אח שלי לא שקרן ולא מלשין".
בנוסף לצרה הכבדה שנפלה עליהם, בני המשפחה, שעולמם חרב עליהם בין לילה, מרגישים שאין להם כתובת שתסייע להם. "כולם רק באים בטענות ומאשימים, אבל אף אחד לא שואל אם אנחנו זקוקים לעזרה. אפילו שירותי הרווחה בעירייה, שהמשפחה שלנו מטופלת אצלם, לא הגיעו מאז ההודעה. אף אחד לא שואל אם ההורים שלי זקוקים לעזרה. אנחנו מרגישים שמזלזלים בנו, מכיוון שאנחנו שקטים ולא יודעים לצעוק. בשכונה יש מתורגמנית, שמתרגמת להורים שלי מה שקורה במשטרה. חוץ מזה אין לנו כתובת לכלום. רק אנחנו, בני המשפחה, ההורים ו-14 האחים, מחפשים עו"ד שיסכים לייצג את אח שלי".
גם האחות הבכורה הנשואה, אינה עוזבת את ההורים לרגע. "מזל שאני איתם, אחרת הם היו שולחים יד בנפשם", היא אומרת. "זה מאוד קשה. מעבר לעובדה שאנחנו בטוחים שאח שלי לא עשה דבר כזה, יש לנו המון סימני שאלה. איך הוא יצא מהפנימייה, איך הוא הגיע לפנימייה האחרת ליד טבעון, ומה באמת קרה שם?".
"זה פשוט לא ייתכן שאח שלי יתקע סכין בלב משהו", מוסיפה האחות הצעירה. "כל האחים בטראומה".
אתם מצטערים ששלחתם אותו לפנימייה?
"רצינו דווקא להרחיק אותו מהשכונה הזו, מכיוון שכאן היו כל הזמן בעיות קטנות בשנה האחרונה. הוא ישב ברחוב עם חברים, הייתה עוברת ניידת והיו מאשימים את החברים שעשו דברים. עד היום לא הצליחו להוכיח שום דבר בו הואשם, אבל ההורים החליטו לשלוח אותו לפנימייה בכדי להרחיק אותו מהשכונה. אבל זה רדף אותו. אני רק יודעת שאח שלי מאוד ממושמע, רגוע ולא מסוגל לפגוע באיש. הוא לא משתמש בסמים, ולא שותה אלכוהול. מה קרה באותו לילה? אין לי מושג, וכך גם לא לאף אחד מבני המשפחה.
ביום חמישי האחרון הוגש כתב אישום נגד שני הנערים העצורים.
כשפנה "זמן חיפה" לתגובת אגף הרווחה בעירייה נמסר תחילה כי לא ידוע להם על המקרה. בהמשך,
כאשר נמסרו פרטים נוספים על טענות משפחת הנער כלפי אגף הרווחה, השיב פיני וגמן, מנהל אגף הרווחה בעירייה כי "נציגי אגף הרווחה פנו ביוזמתם למשפחת הנער החשוד, מייד לאחר היוודע דבר הרצח, ומאז הם מלווים אותם ומסייעים להם על פי הצורך".
למרות תגובתו של וגמן, טוענת אמו של הנער בתוקף כי פרט למתורגמנית שביקשה שתלווה אותה לבתי המשפט, איש לא פנה אליהם והציע להם עזרה".
מהחינוך ההתיישבותי (האחראים לפנימייה) נמסר בתגובה: "המקרה הטראגי אירע מחוץ לתחומי המוסד החינוכי, ומצוי בחקירת משטרה. הצוות החינוכי, בשיתוף פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ערכו שיחות קבוצתיות ופרטניות עם החניכים, וכן קיימו פעילות חינוכית באמצעות סדנאות, במטרה לאפשר לחניכים לבטא ולעבד את רגשותיהם. הצוותים המקצועיים ממשיכים להעניק טיפול פרטני כפי הצורך".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום חיפה והקריות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם