החייל שנפצע במגלן מכין תלמידים לגיוס

אביאל רז-רוסו התגייס למגלן ולקה בשטף דם במוח בתאונת אימונים. לאחר שהחלים חזר לבית הספר בויאר, שבו למד, ושם הוא משמש מדריך בחוג הכנה לצבא

יטיב טל | 19/12/2012 7:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"הכול מושרש בך מהרגע שאתה מתחיל ללמוד בבויאר", אומר אביאל רז-רוסו, סטודנט להנדסה אזרחית בטכניון ובוגר בית הספר בויאר. "לקחו אותנו למרתון ירושלים כדי לחנך אותנו לכושר והוציאו אותנו לטיולים תחת המטרה הכוללת של גיבוש ערכים וציונות.
 
אביאל רז רוסו. מושרש מהרגע הראשון
אביאל רז רוסו. מושרש מהרגע הראשון צילום: מהאלבום הפרטי

"אך חשוב מכך, היו לנו מורים שהטמיעו בנו את החשיבות של תרומה למדינה. כתוצאה מכך, אני וכל חבריי גדלנו באווירה כזאת של תרומה ועשייה, עד שלא היה דבר כזה לא להתגייס לצבא. אני זוכר שהייתה התלהבות רבה אפילו מהצו הראשון".

"אחרי סיום התיכון התגייסתי לצנחנים והתקבלתי לסיירת מגלן. עוד בימי בית ספר הלכתי לחוגי הכנה לצבא ושם אחד המדריכים, בוגר היחידה, 'הרעיל' אותי על מגלן. כך שהייתי מאוד מרוצה מהשיבוץ", הוא מספר.

במהלך שירותו רז-רוסו נפצע בתאונת אימונים ושוחרר מהצבא. "במהלך אימון התהפכנו עם הרכב, ומשהו פגע לי בראש בזמן ההתהפכות. לאחר בדיקות גילו שיש לי שטף דם במוח. אז למעשה שוחררתי באופן רשמי מהצבא, אך לא הסכמתי לוותר על השירות, עברתי שלוש ועדות רפואיות והלכתי לבדיקות אצל הנוירולוגים הכי בכירים בארץ, הכול במטרה לשוב ולשרת.
"עבדנו בעיקר על ההכנה המנטאלית"

לדברי רז-רוסו "מבחינתי לא הייתה אופציה לא לחזור. אני זוכר את חדר ההמתנה לוועדות הרפואיות, שם באמת רואים את ההבדל המהותי בחינוך, בין אנשים כמוני וכאלו שלמדו איתי ובין אלה שניסו להתחמק משירות. אני זוכר שהחבר'ה שם שאלו אותי: 'מה הטריק שאתה הולך לספר כדי לצאת מהצבא?'. פשוט עניתי להם שאני לא רוצה לצאת, ושאני רק מנסה לחזור.

"הסיבה לעקשנות שלי בנושא היא החינוך שקיבלתי בבית הספר. לכן אפילו באותם שלושה חודשים שבהם לא יכולתי לשרת, חזרתי לבית הספר כדי לדבר עם תלמידים צעירים על החשיבות של שירות משמעותי", ממשיך רז-רוסו לספר.

"אחרי שהשתחררתי שבתי לבויאר

כדי להתאמן בחדר הכושר, שם תמיד כל בוגר יכול להגיע ולהתאמן. במקרה פגשתי את מנהל הפנימייה ארז אמבר, שסיפר לי שהוא מחפש מדריך בחוג הכנה לצבא. מיד קפצתי על ההצעה והתחלתי לעבוד עם התלמידים. עבדנו גם על הכנה פיזית, אך בעיקר על ההכנה המנטאלית. מהקבוצה שאימנתי, בהערכה גסה, לפחות 90 אחוז התגייסו לשירות קרבי, בנים ובנות כאחד".

"אני שמח שיצא לי לסגור מעגל כזה בבית הספר", מסכם רז~רוסו. "בסופו של דבר אני הצלחתי לתרום לכך שצעירים ממני יקבלו את אותו חינוך שאני קיבלתי, שהוביל אותי לקדש את הערכים החשובים כל כך בעיניי של שירות משמעותי בעבור המדינה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים