למה לא עניתי לנהג שקרא לי "הומו גדול ומכוער"?
זה רק אני או שגם אתם מדי פעם רוצים לקרוע מישהו במכות? למשל, הבחור שחתך אותי בתור או זה שצפצף מאחוריי וקילל, לא מגיעה להם סטירונת, אם רק הייתי יודע איך להרביץ?
והנה חידה: אם ליברמן בסוף יצא ללא קלון, האם יש סיכוי שתהיה לו מעט בושה? התשובה בסוף הטור.
האמריקנים כנראה ימשיכו לדרוש את תת-המקלע שלהם יחד עם הבייגל בבוקר, ואל תבלבלו להם את המוח עם כמה משוגעים שמדי פעם שוחטים כמה ילדים. אפילו הנשיא החצי מהפכן הזה לא מסוגל להגיד בקול רם וברור: אני אהפוך את אמריקה עד שיפסיקו למכור בה נשקים בכל מקום. לא, הוא מוחה דמעה, מוחה בהתרסה, הוא סמכותי ואציל, אבל הוא לא יגיד, מחר בבוקר, בדרך לחדר הסגלגל, אני אפסיק את מכירת הנשק
אי אפשר במזרח התיכון באמת להכיל רצח של 20 ילדים בני שש בקונטיקט. אנחנו נרעשים, אנחנו המומים, אבל יש לנו מספיק צרות עם חמאס בדרום, חיזבאללה בצפון ובאמצע סתם זוטות כמו נשיא שאנס, ראש ממשלה שהפר אמונים ושר חוץ לכאורה בלתי מוסרי ובלתי ענייני.
יש קו אחד שמחבר בול בין קונטיקט לשדרות. כולם, ככה סתם כאילו כלום, רוצים פשוט לחיות. אפשר בבקשה?
האם זה רק אני או שגם לכם מדי פעם יש רצון לקרוע מישהו במכות? למען הסר ספק, מעולם לא הרבצתי למישהו. להפך, חטפתי מאחרים וזאת בגלל שני עניינים: חוסר ידע במכות ופחד בסיסי מהאחר והשונה ממני, כלומר זה שיודע להרביץ מעולה.
אני לא מתחבר לכל העניין של אגרוף חביב בעין, נוגחה בראש או בעיטה באשכים שממול.
מהסיבות הפשוטות הללו בילדותי (בה הייתי מעצבן כמעט כמו שאני היום) חטפתי לא מעט ולא סיגלתי שום מיומנות קרב. וזה מה שכל כך מתסכל. כי לפעמים אני כל כך רוצה להגיד לכל מיני אנשים מה שאני באמת חושב עליהם בפרט ועל הוריהם בכלל, ואז אני מיד נזכר כמה אני חלשלוש כמו יתוש, כפי שכתב פעם נפלא ע. הלל.
כל זה קורה כי אי אפשר לתאר כמה הכול אלים שם בחוץ. אתמול נסעתי באופניים הירוקים החביבים של תל אביב, ובחור באוטו גדול מאחוריי צפצף בקריזה ואף טרח לציין שאני הומו גדול ומכוער. זה היה רגע שמאוד רציתי לענות לו שכמה חבל שהוריו לא עסקו בפעילות הומואית כדי לחסוך את בואו לעולם או סתם לתאר את פרצופו במושגים של אתר חירייה בתקופות היפות שלו.
כל האושר הזה נמנע ממני כי אני עדיין זוכר היטב מה עשה לי משה מהכיתה המקבילה כשסיפרתי לו מה אני חושב על מוחו המצומצם. רמז: משה לא היה בטוח שהוא אוהב את זה, וגם האחות שתפרה אותי באיכילוב לא הייתה בטוחה שלא תישאר צלקת.
אז שתקתי. ההומו הגדול והמכוער (אני) שתק והגיש את הלחי השנייה של העכוז ההטרוסקסואלי שלו.
כל כך רציתי לעצור לו את האוטו, לשלוף אותו החוצה ולחבוט בו עד השקיעה וכל זה לא קרה. אני כל כך שונא אלימות, וכל כך מקנא באלה שיש להם לפחות את האופציה להיות אלימים כשצריך. כן, אני איש נטול אופציות.
והיה גם את האיש שעצר אותי השבוע ברחוב ואמר לי שהוא קרא את מה שכתבתי בשבוע שעבר על ליברמן ומאוד-מאוד חבל לו שאני חי. אז הוא שאל אם הוא יכול לעשות משהו כדי לשנות את הסטטוס הזה. מלמלתי משהו על זכות הדיבור, חופש הביטוי ובמיוחד על חירות הבריחה ונעלמתי משם בעיקר כי כל כך רציתי גם אני להפסיק אותו באמצעים שאינם חוקיים בעליל. אבל הבעיה היא שאני לא יודע איך לעשות את זה!
עזבו לשנות למישהו את הסטטוס, סטירה אני לא יודע לתת! הבחור הזה שחתך אותי בתור, וכששאלתי למה אמר שזאת שאלה לא טובה ושאני מפריע לו לזמזם, לא מגיעה לו סטירונת? מאוד מגיעה אבל יש פה חוסר אונים עגמומי ביותר. שיו, מה הייתי עושה לו לו רק ידעתי איך. לא נורא, נתגבר, ואם לא, נמשיך לחטוף בחדווה!
כלב: אני רוצה למסגר את מכתב הפיטורין שלך מערוץ עשר. לזכור ולא לשכוח...
אני: אל תגיד לי שאתה שמח שאנחנו אולי נפוטר?
כלב: לא... אני סקרן וקצת משועשע!
אני: אבל אתה יודע שאם לא נעבוד, ניאלץ לחתוך בבשר החי ואתה עונה מצוין על ההגדרה הזו... כלב: אתה תזרוק אותי אם יפטרו אותך? אני רוצה להודיע לך שאני זורק אותך! קיבלתי הצעה מעולה מעודד בן עמי.
אני: הרגע הפסיקו גם אותו.
כלב: אז מי נשאר? שושנה דמארי?
אני: לצערי, היא כבר לא פה מזמן.
כלב: טוב, טוב, עוף לי מהעיניים, אתה וחופש הביטוי שלך! אתה מסתיר לי את אופיר אקוניס עושה את חנין זועבי על המנגל ושר שירי מולדת. זוז!
עובדי הנמלים יקבלו תשעה מיליון שקלים ויפסיקו את העיצומים!
האחיות יקבלו תשעה שקלים שיחולקו על פני 20 שנה ויפסיקו גם הן, מתישהו, את השביתה.
התשובה: זאת לא השאלה. השאלה היא מתי אנחנו נתחיל להתבייש בו.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם