ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

"נצא מכאן רק כגופות": הקרב על חנות המיצים

אחרי 20 שנה צפויה להיסגר החנות "שטויות ומיץ גזר" ברחוב החשמונאים בת"א. הסיבה: בית המשפט פסק כי החנות תפונה ותועבר לידי האפוטרופוס הכללי. הבעלים לא מוותרים: "נקשור את עצמנו לדלתות של החנות"

במשך עשרות שנים ניהלו בני משפחתה של נסקה לוי הקשישה את חנות המיצים הוותיקה "שטויות ומיץ גזר" ברחוב החשמונאים בתל אביב, אך אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, בעוד פחות משבועיים, ב-1 בינואר, היא תופקע מהם על ידי המדינה.

תחילת הסיפור הביורוקרטי והסבוך הוא בשנות ה-80, אז רכשו בני הזוג וידה ואלברט בן עזרא שטח ברחוב החשמונאים ופתחו בו חנות לממכר מיצים. החנות משכה אליה לקוחות רבים ופרנסה היטב את בעליה.

בשנותיה האחרונות לקתה וידה בן עזרא באלצהיימר, ולכן הסמיכה את בעלה אלברט, באמצעות ייפוי כוח, לטפל בכל נכסיה. זמן קצר לאחר מכן גילה אלברט כי הוא סובל ממחלת הסרטן. כיוון שלבני הזוג לא היו ילדים, החליט אלברט שיוריש את רכושו - דירה בשכונת רמת אביב וחנות המיצים - למשפחה היחידה שנותרה להם: אחותו של אלברט, נסקה לוי.

בשנת 1992 נפטר אלברט ושנתיים מאוחר יותר נפטרה גם אשתו וידה. האחות ירשה את הדירה

ואת החנות והשתמשה בהן במשך שנים. את הדירה העבירה לרשות בתה, ואילו את החנות העבירה לרשות בנה, והיא שימשה לפרנסתו. בשנת 2000 הגיע אליה מכתב שבישר לנסקה לוי: הנכסים לא שייכים לך, אלא למדינה.

ההסבר: כאשר אחיה אלברט נפטר, כל נכסיו עברו באופן אוטומטי לרשות אשתו וידה, שאר הבשר האחרון שלו, וכשווידה נפטרה, מכיוון שאין לה בני משפחה חיים ידועים, כל נכסיה עוברים באופן אוטומטי לאפוטרופוס הכללי.

"סבתא שלי לקחה את זה מאוד קשה", מספרת דניאל לוי, נכדתה של נסקה. "היא הבטיחה לאחיה שתשמור על החנות היטב, שתטפל בה לאחר מותו, ועכשיו אומרים לה שלוקחים לה את החנות, שהפכה גם למקור הפרנסה שלה ושל שאר בני המשפחה. זה שבר לה את הלב".

בסוף הליך משפטי ארוך שנים מול המדינה, קיבלו בשבוע שעבר בני המשפחה את פסיקת בית המשפט, לפיה ב-1 בינואר 2013 - החנות תפונה.

עם זאת, דניאל לוי (28), בתו של צביקה, אשר מנהלת עבורו את החנות, כבר מכריזה כי אין להם שום כוונה לפנות אותה. "יוציאו אותנו מהחנות הזאת רק כגופות", היא אמרה. "אין סיכוי שאנחנו נצא ממנה בדרך אחרת. אנחנו נקשור את עצמנו לדלתות של החנות. אבא שלי כבר אמר לי שאם ייקחו לו את החנות הזאת אין לו סיבה לחיות. החנות הזאת היא החיים שלו, מקור הפרנסה היחיד שלו. מעבר לכך, החנות הזאת מפרנסת גם אותי ואת אחי. איך זה שרוצים לקחת לנו אותה?"

בשבוע שעבר ניסתה לוי להשיג ארכה נוספת, בת 30 ימים, כדי להספיק להגיש ערעור נוסף, אבל נתקלה בתשובה שלילית. "ניסיתי את האפיק המשפטי אבל לא הצלחתי בו", הסבירה. "כסף לעורכי דין כבר אין לנו. נגמר לנו הכול. במשך שנים ניהלנו משפט בכמה ערכאות ולצורך העניין השתמשנו בכל המשאבים הכספיים שהיו לנו. כולנו בחובות בגלל הסיפור הזה. אני מנסה להשיג עורך דין שייצג אותנו בחינם, אבל בינתיים זה לא קורה. בגלל זה אני מתכוונת לפתוח במאבק ציבורי. אני נלחמת לא רק על מקור הפרנסה שלי, אלא גם על המשפחה שלי?"

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...