פרויקט מיוחד: דברים שחייבים לעשות לפני סוף העולם
זה לא שאנחנו מאמינים בנבואות שבטיות, אבל לא היינו רוצים להיתפס לא מוכנים. מיטב כותבי "מעריב" מציגים: הדברים שאתם צריכים לעשות רגע לפני סוף העולם, שאמור להגיע מחר (ו'), או שלא. הפרויקט המלא יפורסם בסוף השבוע ב"זמן תל אביב"
נחל הירקון. חייבים להספיק לשחות בו צילום: יוסי אלוני
היא בביקיני ורוד, הוא במכנסי התעמלות שווים. אנחנו, לא תאמינו, משתכשכים בירקון, הנחל העירוני שלנו, חמש דקות מהבית. אמריקה. ההונגרים קיבלו את נהר הדנובה. לבריטים יש את התמזה. התל-אביבים קיבלו את נחל הירקון.
כל החיים שלי, מיום שנולדתי, אני חיה בתל אביב. לא גרתי אף פעם בשום עיר אחרת. אני עוברת ליד הירקון לפחות פעם אחת ביום. מתה לשחות. כשהתקשרו מהעיתון ושאלו מה הדבר האחרון שהייתי עושה בתל אביב לו סוף העולם באמת מגיע – ידעתי מיד. שחייה משפחתית בירקון.
בעיר בלי הפסקה טעמתי כבר כמעט כל מה שרציתי. עוד מסיבת סוף עולם? עוד בית קפה? עוד סיבוב ברוטשילד? לא מעניין אותי. הירקון נשאר נוצץ ורחוק, בלתי מפוענח. משהו שאתה לא עושה אם מחר אתה חי.
שנים שאנחנו מנהלים שיח – הירקון ואני. עוד בתקופת בית ספר. מסיבות הסיום היו תמיד בירקון. שייט בסירה עם האיום הזה ש"מי שנופל למים יכול למות". אחר כך בא אסון המכבייה והשמועות הפכו למציאות. אבל הירקון, בשבילי, נשאר מנותק מכל מה שסיפרו עליו. מתפתל וטובל בירק, באמצע העיר, חוצה אותה לשני חלקים, פראי וטבעי ואנטי תל-אביבי.
אנחנו שוחים בירקון!
ראיתי את חולדאי באיזו כתבה בטלוויזיה קופץ למי הירקון. זה לא עזר לי. חולדאי גם היה טייס. אני לא. אנחנו נוחתים בירקון רגע לפני שלפי אמונת אנשי המאיה, מחסלים פה את העסק.
אנחנו חונים בכחול-לבן. הדוח, לפי כל התחזיות, יגיע כבר אחרינו. זאת אומרת, כשלא נהיה. הוא צולל, היא בתוך גלגל ים צבעוני.
אני צפה. מעל אפשר לראות מכוניות נוסעות. בדיוק ככה דמיינתי. אתם קולטים, ילדים? אני אומרת, אנחנו שוחים בירקון!
אחרי השחייה אנחנו יוצאים ומאכילים את הברווזים בבמבה וביסלי. זה משהו שאנחנו עושים שנים, בניגוד להוראות, אבל עכשיו כבר אפשר לעשות בגלוי. מי יעז להגיד לנו משהו? זה סוף העולם.
הפרויקט המלא יפורסם מחר (ו') בזמן תל אביב
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם