מה יש באנשי הימין האלה, שפתאום עושה לי את זה?
אנשי הימין הם נעימים, טובים בשיחה ורק הקטע הזה של לזרוק את הערבים לים לא יוצא להם מהראש; אלי ישי לא מצליח לישון בלילה כי אולי הוא וש"ס לא יהיו בממשלה. ומה איתנו שלא ישנים בגללו? וגם: איך, לכאורה, הביס דני אחד קטן את האריה השואג?
אבל סטינו מאוד. רציתי להתרכז ב-2012 ונתקעתי שוב עם נפתלי בנט. מה יש בהם, באנשי הימין האלה, שפתאום עושה לי את זה? גם את פייגלין התחלתי לאחרונה לחבב. אני מרגיש משיכה נעימה אליהם בידיעה ברורה שהם על גבול השיגעון הפוליטי. הם אנשים נעימים, טובים בשיחה ורק הקטע הזה של לזרוק את הערבים לים לא יוצא להם מהראש.
ואולי הם צודקים ואנחנו טועים? ומי זה בכלל אנחנו בסוף 2012? אני, זהבה ושלושת הדובים? מי עוד נשאר בסביבה שמוכן להגיד שהוא מהצד השמאלי של המפה בלי להתנצל אלף פעם? אבל אולי באמת אנחנו טועים ובנט צודק? אם כן, איך אפשר להסביר את מירי רגב? הרי אי אפשר באמת להסביר את מירי רגב. כי אם היא צודקת אז נגמר הסיפור, אפשר לארוז ולכבות את האור.
כמה חבל שלא אני וכנראה גם לא רובכם נהיה כאן כדי לראות איך תיגמר מלחמת הטמטום במזרח התיכון. אתם לא מתים לדעת איך כל זה ייראה בעוד 80 שנה? כי כל השאר כבר מתו, ולא באופן טבעי לגמרי. ואיזה כיף לפרס, שעדיין יהיה פה כמובן.
והנה חידה: אם נגמרה עוד שנה וההישג היחיד שלנו הוא שאנחנו עדיין שורדים וצועדים קצת לפני יוון, בשביל מה צריך את כל זה ולאן זה מתקדם? התשובה בסוף הטור.
כל מה שייכתב עכשיו הוא כמובן בגדר השערה ותו לא, אבל חתיכת השערה! בואו נשער שדני אילון אכן נקם בליברמן והשטנקר עליו בפני העיתונאי החרוץ ברוך קרא, שחשף כי לא נגבו עדויות מחברי ועדת המינויים של משרד החוץ. בואו נדמיין את השיחה שהייתה לו ערב קודם עם אשתו כשתכנן את המהלך, איזה אושר היה שם, כמה צחוקים רצו שם, כמה בקבוקי יין נפתחו לנוכח המחשבה שהסגן המושלך ישליך את הבוס
אם כל זה נכון, לו הייתי דני אילון לא הייתי מסתובב במקומות חשוכים מדי. הייתי נזהר כי אחרי כל המשה מזרחי, אחרי כל הפרקליטים והיועצים, אחרי עינויי דין והיעלמות עדים, הגיע דני אחד קטן, לכאורה, אנחנו רק משערים, והביס את האריה השואג.
אלי ישי סיפר, בכנות מפתיעה, שהוא לא מצליח לישון בלילה כי אולי הוא וש"ס לא יהיו בממשלה. לילה אחד זה קרה לו, לאלי שלנו, וכבר הוא מתלונן. ואנחנו? אנחנו שלא ישנים בגללו כל כך הרבה לילות? לילה קטן אחד וקשה לו? אני נורא מקווה שבלילה הזה הוא נתקל תוך כדי הנדודים בעובדים זרים מגורשים, בילדים שלהם, במחלות שהם מפיצים, לדבריו, בחיילי צה"ל שבגלל שלא התפללו, כפי שאמר בעבר, באו עלינו צרות. אני מקווה שכל זה הספיק ללילה אחד, וגם אם לא - יבואו עוד.
כלב: רציתי לדעת איפה ואיך אנחנו חוגגים את הסילבסטר כי אני אוהב את כבד האווז שלי עם רוטב שזיפים קלויים.
אני: אני מצטער שאני מביא את הבשורות הרעות, אבל אנחנו לא דופקים ארוחת שחיתות השנה בסילבסטר כי כולנו שמנים מדי, עייפים מדי ועניים מדי.
כלב: טוב, אז אני אאלץ ללכת למסיבה השנייה שאליה הוזמנתי.
אני: באמת? למי?
כלב: מירי רגב אמרה שתשמח אם אבוא. אתה רוצה אולי לבוא איתי? היא נותנת למנות ראשונות סודאנים פריכים עם עלי אריתריאיות צעירות.
אני: לא... אני אשב בבית עם אורלי ואוכל קוטג'.
כלב: טוב, היית ונשארת שמאלן תבוסתן אפס. עכשיו זוז, אתה מסתיר לי את שרית חדד עושה את ביבי ואפילו שרה לא מפריעה. זוז!
המורה שחשוד כי ניהל יחסים אסורים עם תלמידתו הקטינה נעצר, וכנראה לא יעשה את זה יותר.
אם הכול נכון וגם אם הוא יואשם במעשים ויורשע, מתישהו הוא יצא לחופשי אחרי ש"ישלם את חובו לחברה", כפי שקורה תמיד. עכשיו רק דמיינו שזו הבת שלכם, ש"ניהלה רומן" כזה. ואגב, כל פעם שכלי תקשורת נותן לזה כותרת כמו "הרומן האסור" וכאלה, אני יוצא מדעתי. איזה רומן? זה רומן? מורה בן 45, נשוי, שמקיים יחסים עם תלמידה שלו - בהסכמה או לא בהסכמה - זה לא רומן, והלוואי שיימק בכלא כל חייו. רק שזה לא יקרה. ביום השחרור תזכרו את זה לפני שתספרו איש לרעהו כמה האיש כבר שילם וצריך לחזור לחיים רגילים.
התשובה: זה לא מתקדם. אנחנו תקועים עמוק-עמוק, וכל זה ייתקע לנו עמוק-עמוק בלב.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם