למרות הבטחות ברקת: קריית היובל מתחרדת
למרות הצהרותיו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, שיפעל לשמור על אופייה החילוני של קריית היובל, כבר בשנת הלימודים הנוכחית יש בשכונה יותר גני ילדים חרדיים מחילוניים ודתיים. בשנת הלימודים הבאה יפעלו בשכונה 21 גנים חרדיים, והגידול במספר הגנים החרדיים יהיה כפול מהגידול בגנים השייכים למגזר הכללי. אבדה תקוותנו
כך לדוגמה, ביולי 2010, בעקבות הפרסום ב"זמן ירושלים" על התכנית לפתוח בית ספר חרדי בקריית היובל, הבהירה העירייה את מדיניותה: "יש לשמור על צביונה הממלכתי של קריית היובל, ויש לכך הסכמה רחבה במועצת העירייה ובציבור.
"ראש העירייה ניר ברקת סבור כי יש לפתח כל מגזר בשכונתו לתפיסתו, ועל כן מוסדות הציבור בשכונה צריכים להתאים לאופייה הממלכתי".
בעירייה הוסיפו כי "כך, למשל, ביטל ברקת הצבת קרוונים של מוסדות חינוך חרדיים בלב השכונה הממלכתית במגרש ורבורג ופתח סניף של בית הספר הניסויי במבנה בית הספר ארגנטינה כדי שישמש עוגן מרכזי לשכונה".
בשבוע שעבר פרסמה העירייה את חוברת ההרשמה לגנים העירוניים לגילאים שלוש וארבע ולתלמידי גן חובה לקראת שנת הלימודים הבאה. מתברר כי בשנת הלימודים הבאה יהיו ברחבי קריית היובל 21 גני ילדים של מערכת החינוך החרדית, בעוד שמהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי יהיו בשכונה 16 גנים בלבד.
כבר בשנת הלימודים הנוכחית יש רוב של גני ילדים חרדיים בשכונה, 17 גנים חרדיים לעומת 14 גנים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. אם כן, לא רק שיש יותר ילדי גן חרדים מחילונים ודתיים בשכונה, הגידול במספר הגנים החרדיים כפול מהגידול במספר
יש לציין כי 11 מהגנים החרדיים ממוקמים ברחוב תורה ועבודה, שעל הגבול בין קריית היובל לבית וגן, אך בחוברת ההרשמה הם מופיעים בקטגוריית הגנים בקריית היובל תחת הכותרת "קריית היובל", ולמעשה מיועדים לתושבי השכונה.
לפני כשנה חשף "זמן ירושלים" את נתוני העירייה, שלפיהם 36 אחוז מילדי קריית היובל למדו בשנה שעברה בגנים של המגזר החרדי. בהנחה שמספר התלמידים הממוצע בכל גן דומה, כבר יש רוב לילדים חרדיים בשכונה. שיעור ילדי השכונה שלמדו אשתקד בבתי ספר חרדיים עמד על 14 אחוז.
"בקרב החרדים יש הרבה זוגות צעירים, והם מולידים הרבה ילדים, לכן המגמה מתחילה כבר בגילי הגן. בעקבות הצעירים החרדים שחיים בשכונות יגיעו עוד חבר'ה חרדים צעירים, שגם להם יש ילדים קטנים, וכך המגמה תימשך", הסביר אז פרופ' עמירם גונן, מומחה לחרדים ולדמוגרפיה מהאוניברסיטה העברית.
"באופן כללי, מדובר על מגמה מאוד לא חיובית", אומר השבוע פרופ' דני מנדלר, מראשי המאבק החילוני בשכונה. "אנחנו הופכים להיות, בין אם אנו רוצים ובין אם לאו, שכונה שמאבדת את האופי החילוני שלה. אני מקווה מאוד שהשכונה תמצא דרך לשמור על האופי הפלורליסטי שלה, לפני שיהיה מאוחר מדיי".
את האצבע המאשימה מפנה מנדלר לא אל החרדים עצמם, אלא אל העירייה בכלל ואל ראשה בפרט: "אני מאמין שמדובר בבעיה עקרונית, עד כמה חשוב לעירייה לשמור על אופייה החילוני של השכונה. אם זו המטרה של ניר ברקת, כפי שהוא הצהיר כמה פעמים, זו בוודאי לא הדרך להשיג אותה".
"אני בעד דמוקרטיה", מוסיף מנדלר, "אבל צריך להגן על זכויות הרוב ולא רק על זכויות המיעוט. אני לא חושב שראוי לאשר לפתוח גנים של מיעוט בכל שכונה שיש בה רוב ממגזר מסוים. גם אם המצב היה הפוך, והיה מדובר על שכונה שיש בה רוב חרדי, לא נראה לי ראוי או נכון להקים בה יותר גנים ממגזר המיעוט".
מנדלר טוען, כפי שנטען לא פעם, כי כמה מהגנים החרדיים בשכונה פועלים ללא אישורים מתאימים. "אני מאמין שיש פה סיפור אפילו חמור יותר", הוא אומר. "יש בשכונה גנים שפועלים באופן לא חוקי ובלי אישורים. התופעה הזאת מחריפה את הבעיה".
"הציבור החילוני זכאי בדיוק כמו הציבור החרדי להגנה על אורח חייו בשכונות שבהן הוא מתגורר. בייחוד כשידוע שהתחרדות של שכונה מובילה למאבקי דת קשים, למתחים, לאלימות ולהדרה של התושבים החילונים מהשכונה", אומר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת "חדו"ש" לחופש דת ושוויון. הוא מוסיף כי "קריית היובל היא אחת השכונות החילוניות החשובות בירושלים, ותפקידה של העירייה למנוע את ההתחרדות שלה, כדי להבטיח שחילונים יוכלו להמשיך להתגורר בבירה".
אילן מפנה את הטענות לראש העירייה: "קשה להבין איך הנתונים על רוב של גני ילדים חרדיים מתיישבים עם ההתחייבות שנתנה העירייה לא לפתוח מוסדות חינוך חרדיים בשכונה ולפעול לבלימת ההתחרדות שלה. זה לא סוד", הדגיש, "שההתיישבות החרדית בקריית היובל היא מאורגנת ונעשית בהנחיית רבנים חשובים. הגיע הזמן שברקת יבהיר לשותפיו החרדים: 'לא נשב עם מי שמנסה לסלק חילונים מבתיהם. אם תימשך התחרדות קריית היובל, תיפסק השותפות בקואליציה'".
חבר המועצה לשעבר ויושב ראש תנועת "התעוררות" עופר ברקוביץ' מעלה חשש אחר בנוגע לסיבות שהובילו ליחס המספרי הזה בין הגנים: "אני משער שהסיבה למספר הגדול של הגנים בעבור הציבור החרדי בקריית היובל היא הילדים הרבים הגרים מחוץ לשכונה שהמגיעים ללמוד בה, כדי לעודד את התחרדותה".
הוא קורא לעירייה "לפתוח גנים לחרדים באזורים שבהם חיים חרדים. קריית היובל היא שכונה פלורליסטית, וצריך לשמור שתישאר כזו, לא צריך לבצע מהלכים שמעודדים הגירה של חרדים לשכונה באמצעים שונים".
"קריית היובל היא ככל שכונה אחרת בירושלים", קובע יהודה ארנד, יועצו של סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך החרדי יצחק פינדרוס. "לא צריך לערוך בדיקה מדוקדקת של הגנים כדי להבין כי הגן הוא צורך חיוני לכל ילד וילד, בין אם הוא חילוני ובין אם הוא חרדי. אין זה משנה אם מדובר על קריית היובל או על מאה שערים, זה ממש לא רלוונטי, כשילד מגיע לגיל שלוש חל עליו חוק חינוך חובה, המחייב לשלוח אותו לגן".
"מה מצפים, שילד חרדי יישאר בבית או לא יגור בדירה שהוריו קנו במיטב כספם? מגוחך שאחרי שהורים רכשו את בתיהם, ילדיהם לא ילכו לגן ילדים, רק משום שמספר הגנים החרדיים בשכונה רב יותר".
ארנד בוחר להאשים גם את העירייה במצוקה הכללית של גני הילדים בעיר ובחינוך החרדי בפרט: "לצערי, יש גורמים בעירייה שעדיין לא מבינים שמדובר בשינוי דמוגרפי, זהו המצב. אנחנו העלנו דרישה כבר לפני זמן רב שהעירייה תאפשר לאכלס גני ילדים במבנים שחלקם ריקים וחלקם משמשים מועדוניות כמה פעמים בשבוע בלבד. אך המדיניות של העירייה היום היא להוציא מיליוני שקלים כדי לשכור מבנים או להשתמש במבנים לא ראויים, במקום ליעד מבנים קיימים לילדים".
אזרד מסכם: "ביקשנו לערוך דיון אמיתי ולבחון באמצעות סקר את המבנים בקריית היובל, כמה מבנים יש בשכונה ולמה הם מיועדים. כך יהיה אפשר לאתר מבנים המתאימים לגני ילדים, ולא יהיה צורך להוציא כסף על שכירת מבנים. לצערי, כרגע לא נראה שיש שינוי במגמה, ומצוקת הגנים תימשך".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "קריאת הנתונים המופיעים בחוברת הרישום מצריכה היכרות עם המערכת, ועל כן הנתונים שהוצגו בכתבה אינם נכונים. כל 16 הגנים הממלכתיים והממלכתיים~דתיים בקריית היובל הם גנים המשרתים את האוכלוסייה הממלכתית והממלכתית-דתית שגרה בקריית היובל. לעומת זאת, 21 כיתות הגן שמוזכרות בכתבה אמנם כתובות בחוברת תחת הכותרת 'קריית היובל', אולם מרביתן לא נמצאות בשכונה.
"רק 10 כיתות גן מתוכן נמצאות בקריית היובל ומשרתות את תושבי השכונה. 11 הכיתות הנוספות נמצאות בשכונת בית וגן. מדיניות העירייה היא כי יש לפתח כל מגזר בשכונתו, ובהתאם לכך ביטל ברקת הקצאת מגרש ורבורג לגני ילדים חרדיים. באשר לטענות על גנים הפועלים באופן לא חוקי: העירייה אינה מפעילה גנים ללא אישור. כחלק מהליך ההפעלה של הגן, שוכר מנהל חינוך חרדי מבנים במקומות שונים כדי להפעיל את גני הילדים העירוניים. במקביל לכך מתנהל הליך אישור לשימוש חורג החל מיום השכירות עד לקבלת ההיתר כנדרש".
אוגוסט 2008 – ניסיון להציב במגרש ורבורג מבנים ניידים המיועדים לגנים חרדיים מבעיר את השכונה.
פברואר 2009 – פרופ' דני מנדלר ופעילים נוספים נעצרים בעקבות ניסיון להסיר את עמודי העירוב בשכונה.
יולי 2009 – בית כנסת חרדי שהיועץ המשפטי לעירייה קבע שאינו חוקי נפתח במקום מיני מרקט ברחוב אולסוונגר.
דצמבר 2009 – פקחי העירייה מסירים עמודי עירוב לא חוקיים, יומיים לאחר מכן הם מוצבים מחדש.
פברואר 2010 – צעיר חילוני נעצר לאחר שהסיר עמודי עירוב.
יולי 2010 – ניסיון להקים בית ספר חרדי בשכונה.
מרס 2011 – העירייה מקימה גדר הפרדה בין גן חרדי לחילוני, הורים מסירים את הגדר.
פברואר 2012 – ציורי עירום עם הכיתוב "האדרת נשים" נתלים בשכונה.
דצמבר 2012 – העירייה מקצה את מגרש ורבורג לישיבה החילונית ולמכינה הקדם צבאית הירושלמית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם