ח"כ מולה: די לשפוך כסף על התנחלויות וחרדים
"עובדת של הסוכנות הכניסה אותנו למעלית והלכה. משום שמעולם לא נתקלנו במעלית נשארנו בתוכה דקות ארוכות. עולים ויורדים, תוהים מה פשר המתקן המשונה". 29 שנה אחרי שעלה לארץ, שלמה מולה, סגן יו"ר הכנסת ומס' 8 ב"התנועה", לא שוכח לרגע את קשיי הקליטה
מולה נולד בשם נגוסה זמנה מולה וגדל באתיופיה, בכפר יהודי קטן בחבל גונדר שמנה 40 משפחות. משפחתו מנתה תשעה אחים ושתי אחיות מהם נפרד לתקופה לא ידועה כשהחליט בתור נער צעיר לעלות לישראל. בשנת 1984 הוא עלה דרך סודן במסגרת מבצע משה, לאחר מסע רגלי מפרך ומסוכן של 780 קילומטרים שעשה עם אחיו, בן דודו ונערים נוספים. כשהגיעו לסודן נתפסו על ידי השלטונות שרצחו לנגד עיניו את בן דודו. "הפחד היה משתק", הוא נזכר, "מסוג הדברים שמלווים אותך כל החיים".
אחרי מספר חודשים בתנאי מעצר איומים שכללו חוסר ודאות, פחד ורעב, הם הוברחו למדבר, שם חיכה להם מטוס מסוג הרקולס שהעלה אותם ארצה במבצע חשאי ומורכב.
החיילים שראה מולה הצעיר במטוס היו היהודים הלבנים הראשונים שפגש, שכן באתיופיה האמינו כולם שכל היהודים שחורים. הקליטה בארץ לא הייתה פשוטה ואת המילים הראשונות בעברית למד בבית החולים בצפת, בזמן שהחלים ממחלת המלריה בה לקה בדרך ארצה. פערי התרבות היו גדולים ועד היום הוא לא שוכח את המעלית הראשונה אליה נכנס.
"עובדת של הסוכנות הכניסה אותנו למעלית והלכה", הוא נזכר. "משום שמעולם לא נתקלנו במעלית נשארנו בתוכה דקות ארוכות. עולים ויורדים, תוהים מה פשר המתקן המשונה".
בנחישות כבירה וללא תמיכה של משפחה (עם אמו התאחד רק אחרי שבע שנים במהלכן לא ידעה מה עלה בגורלו), גבר על הקשיים והחל בהתאקלמות מהירה. מולה למד בבית הספר ליאו באק בחיפה, לאחר מכן למד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן וקיבל תואר ראשון במשפטים מטעם הקריה האקדמית אונו. הוא שימש יו"ר ארגון הסטודנטים יוצאי אתיופיה וכמתאם האוכלוסייה במצוקה בארגון הסטודנטים העולמי. בשנת 1991 מונה להיות מנהל מרכז הקליטה בטבריה. בהמשך, מונה מולה למפקח העלייה מאתיופיה ופיקח על מרכזי הקליטה והאולפנים
בין היתר היה אחראי על קליטתם של עולים רבים שהגיעו במסגרת מבצע שלמה. בשנת 1998 מונה לממונה על קליטת עולי אתיופיה במשרד הקליטה וב-1999 החל את פעילותו הפוליטית. בין השנים 1999-2005 היה מנהל האגף לעולי אתיופיה במחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 היה מולה מראשוני המצטרפים למפלגת קדימה לאחר שאריק שרון וציפי לבני ביקשו שיצטרף אליהם.
ב-2006 נבחר לעמוד בראש המחלקה למוסדות ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית וכחבר בהנהלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. לקראת הבחירות המקדימות שערכה מפלגת קדימה לכנסת ה-18, סירב מולה להתמודד על מקום ברשימה ששוריין לעולים חדשים והתמודד על מקום מן המניין, הוצב במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לכנסת.
את סיפור עלייתו ארצה ובניית הקריירה הציבורית שלו הוא נוהג להשמיע באזני תלמידים מכל הארץ בהרצאות שהוא מעניק בבתי ספר. הוא חוזר ומדגיש בפניהם את החשיבות שברכישת השכלה ובמוטיבציה להצליח ומזהיר: "אין הנחות ואין תירוצים, מי שעובד קשה בסוף יגיע רחוק".
אנחנו נפגשים בעיצומה של תקופה גועשת ועמוסה, תקופת בחירות שקצת לפני שהתחילה הזהירו הפרשנים שתהיה "מנומנמת" מהרגיל והנה, אם חלילה מצמצתם במקרה, אולי החמצתם עוד סקנדל, פרישה רועשת, או "רעידת אדמה" כמו שבתקשורת אוהבים לכנות דרמות בין מפלגתיות.
עם זאת, מולה (47), מוצא את הזמן להגיע ולהיפגש עם צעירים מקומיים בפאב הבביטי בבית הפעמון בכפר סבא שאירח לאחרונה גם את דפני ליף, איתן כבל ונציגי מפלגות נוספים. עבור מולה לא מדובר בחובת בחירות שהמטה ארגן עבורו, אלא בהיענות ליוזמה אישית שהגיעה מצעירים בשרון.
אני חייב להודות שהופתעתי כששמעתי שאתה מגיע לדבר עם צעירים בפאב, מה לגבי הטענה שהנוער של היום עסוק בפייסבוק ובעצמו, אתה לא נתקל באדישות?
"אני מכיר היטב את הטענות האלה אבל כמי שמכיר את תחום החינוך ומשום שיצא לי להופיע בהרבה פאנלים פוליטיים בתיכוניים לאחרונה וגם בהרצאות בפני תלמידים צעירים יותר, אני מופתע ונפעם בכל פעם מחדש מהעניין שהצעירים מגלים בפוליטיקה ומהמעורבות שהם מפגינים בנושא. זה מעודד אותי ומעניק לי תקווה שהעתיד שמחכה לנו ולילדינו יהיה טוב בהרבה. לגבי הפייסבוק, לשמחתי הרבה אנחנו נפגשים גם שם. מדובר בערוץ תקשורת שאני מאוד אוהב. הוא נגיש, אישי ומאפשר הצפה של נושאים חשובים, גם כאלו שלעתים נדחקים מכותרות העיתונים".
מה לגבי טוויטר ורשתות נוספות? אתה פעיל גם בהן?
"אני חייב להודות שרק לאחרונה פתחתי חשבון טוויטר, אבל העולם הטכנולוגי שזמין בפנינו עמוס באפשרויות מלהיבות ואני בהחלט נהנה ללמוד את הנושא ולפעול בתוך הזירה הזו".
לאחרונה, עם ריבוי המפלגות, זה מרגיש שמרוב סיעות ורשימות, לא רואים את היער. מה דעתך על הצפיפות השוררת כיום בעיקר במחנה השמאל-מרכז?
"זה נכון שיש מספר מפלגות כאלה ואחרות שמנופפות בדגלים דומים כמו צדק חברתי ושוויון בנטל, אבל זאת לא השאלה. השאלה שהציבור צריך לשאול את עצמו זה את מי הוא רוצה בתור מנהל המדינה הזאת, את ליברמן ונתניהו? אם התשובה שלילית, אזי שיש רק אלטרנטיבה אחת, כזו שאוחזת בקבלות, בנסיון בתפקיד של שרה והכי חשוב, במצע מדיני מסודר ובתכנון אמיתי להגעה להסדר עם הפלסטינים".
ומה לגבי הביקורת שמופנית אל ציפי לבני כמי שנכשלה כשישבה באופוזיציה?
"הדבר היחיד שאפשר להאשים את ציפי הוא בכך שלא מכרה את העקרונות שלה ושל המפלגה שלה בשביל ישיבה עם נתניהו שדאג לחרדים ולא לרווחת הציבור שממשיך להיפגע מהמדיניות שלו. זאת מבלי לדבר על הרשימה שהרכיב ושכוללת פייגלינים למיניהם שמהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה ומצהירים את ההפך מכל מה שהוא נאור, ליברלי ומתקדם. והנה, קדימה הצטרפה בסוף לקואליציה ושנינו יודעים מה יצא מזה".
חוץ מהרשימה של "הליכוד ביתנו", מה הדבר שהכי מטריד אותך במערכת הבחירות הנוכחית?
"התשובה שלי אולי תפתיע אותך, אבל מה שהכי מטריד אותי וגם עצוב ומקומם זו העובדה שאני המועמד היחיד מקרב יוצאי אתיופיה שנמצא במקום ריאלי מסך כל המפלגות המתמודדות בבחירות הקרבות. העובדה הזאת מראה לי שהדרך עדיין ארוכה בכל הנוגע לנציגות אתיופית בקרב עמדות מפתח במדינת ישראל, גם בכנסת ובממשלה אבל לא רק. אני מקווה שבדרכי אני סולל את ההמשך עבור רבים אחרים".
הקשר של שלמה מולה עם אזור השרון לא מסתכם רק בביקור שלו בפאב הכפר סבאי. אחיו, אברהם מולה ז"ל, היה חבר מועצת העיר כפר סבא (חבר המועצה האתיופי הראשון בעיר) וכיהן בקדנציה שנייה כשנפטר במרץ 2011 במפתיע מדום לב והוא רק בן 47 ("זו הייתה מכה גדולה").
>>> גאוות העדה: חייו ומותו של חבר המועצה אברהם מולה
אברהם פעל רבות במסגרת התנדבותו כחבר מועצה למען קידום ועזרה לקהילה האתיופית בעיר. בין היתר עזר לבנות בית כנסת עבור הקהילה בשכונת יוספטל, ובית כנסת נוסף במרכז העיר אולם הישגו המשמעותי ביותר מבחינתו, היה בניית מועדון נוער מיוחד שנועד לחזק את צעירי הקהילה מבינה חברתית ולימודית. לאחר שנפטר קראו למועדון על שמו והוא הפך ל"בית אברהם".
איך קרה ששניכם הפכתם לשליחי ציבור דווקא?
"עבורי זה מאוד טבעי, שכן ספגנו את אווירת העשייה והתרומה לקהילה מאבינו. בכפר בו גדלנו באתיופיה אבא היה דמות של מנהיג ושל אחריות חברתית שסייע לכל מי שפנה אליו או שהיה במצוקה ולכן אימצנו את דרכו ופעלנו למימוש הערכים. גם כיום אני זוכה ליותר מעשר פניות ביממה אחת מאנשים הזקוקים לעזרתי. לעתים אני מרגיש יותר כמו עובד סוציאלי מאשר חבר כנסת".
לא פעם טענת שלא מקדישים מספיק משאבים לטיפול בקהילת יוצאי אתיופיה. מה הדרך הנכונה לעשות זאת בעיניך?
"מדובר בסדרי עדיפויות. אני שואף שעולי אתיופיה לא יזדקקו למסגרות נפרדות ובשביל זה צריך לדאוג לשלב אותם בקהילה, בחינוך ובשוויון תעסוקתי. זאת בניגוד למציאות הקיימת היום כפי שראינו בסקר השכר שפורסם לאחרונה ב'דה מרקר' ושהראה כי שכירים ממוצא אתיופי מרוויחים עד 40 אחוז פחות משכירים בעלי אותה השכלה העובדים באותם תפקידים.
"צריך לקחת את הכסף שהממשלה שופכת על התנחלויות ועל החרדים ופשוט לחלק נכון יותר. הדוגמה של כפר סבא היא לצערי די יוצאת דופן משום שראשי עירייה רבים חשים שאין צורך לטפח את הקהילות האתיופיות ברמה המקומית, מה שיוצר תופעות כמו עבריינות נוער. אני מבטיח לך שבאתיופיה התופעה הזאת פשוט לא קיימת. מדובר בתוצר של הזנחה שהתפתחה כאן ואני ממשיך לפעול בעניין".
אתה מזוהה בעיקר עם חקיקה חברתית. מה לדעתך ההישג הכי גדול שלך בפעילות הפרלמנטארית בה אתה עוסק?
"אני מאוד גאה בכך שנבחרתי על ידי מדד כנסת פתוחה והמשמר החברתי לאחד מבין חמשת הח"כים הכי חברתיים של הכנסת ה-18 וכן לחבר הכנסת השני שהיה הכי פעיל בכל הנושא של זכויות נשים ונגד הדרת נשים. אני מאמין גדול שזכויות אדם קודמות כמעט להכל ושעלינו להבטיח את קיומם עבור כל האוכלוסיות ובעיקר עבור אלו שקולם ממעט להישמע, כמו קשישים, עולים שאינם דוברי השפה ואוכלוסיות במצוקה.
"יזמתי והייתי שותף ל-147 הצעות חוק שחמש מתוכן כבר נכנסו לספר החוקים בישראל. פעלתי למען דיור בר השגה, למען הענקת פטור משכר לימוד עבור סטודנטים מתחת לקו העוני, יזמתי את חוק איסור האפליה בכניסה למקומות ציבוריים וכן חוקים נוספים שאמשיך לקדם בנושאים שהכרחיים בעיניי לחוסנה החברתי של המדינה שלנו".
זה נכון להגיד שאתה סוג של סלב בקרב קהילת יוצאי אתיופיה?
"אני בטח לא מגדיר את עצמי סלב. זה נכון שאני דמות מוכרת בקהילה, אבל זה בעיקר בגלל הפעילות שלי בעבר למען עולי אתיופיה והפעילות הנוכחית שלי בכנסת. למרות זאת, אני חייב להודות שאחרי שהופעתי בפרק של גולסטאר בו שיחקנו כדורגל עם המשתתפים יחד חברי כנסת נוספים (משחק שנערך למען עמותת 'לתת תקווה' למען ילדים חולים, ת"ק), הייתה התלהבות גדולה בקרב תלמידים בבתי ספר בהם ביקרתי. מבחינתי, כל דבר שמעלה את המודעות לנושא הדמוקרטיה והחברה בארץ בקרב צעירים, הוא חיובי ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם